ישנם קטעי וידיאו של ברק אברמוב צועד בצאתו מבלומפילד בזמן שאוהדי בני יהודה מוחים נגדו, מקללים ודורשים שיעזוב. אברמוב מגיב ברוגע, כך זה לפחות נראה כלפי חוץ. אבל, מנגד, עמוק פנימה, מתברר שזה חלחל בכאב והוא חיפש את דרכו החוצה. העור של אברמוב לא היה מספיק עבה מול 1,000 או 2,000 אוהדים של בני יהודה, איך להגיד, אוקיי, שיהיה בהצלחה בבית"ר.
השבוע עלתה הטענה ש"המשטרה מערימה קשיים על ביצוע העסקה". ניתן להבין מכך שבכל מקרה כל הון שייכנס כעת לבית"ר, יועבר בעיקר לכיסוי חובות שחלקם, לפחות, לגורמים עלומים. לכן, מהלך של פירוק הוא מתבקש. אחרת, כסף יישפך על חובות לתוך בור שספק היכן בכלל נמצאת התחתית שלו. הבעלים הבא של בית"ר עוד עלול להתגעגע מאוד ליום שבו "המשטרה הערימה קשיים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
בשנים האחרונות קיים מרחק עצום בין היכולות הכלכליות של הבעלים בבית"ר ובין ההיסטוריה של המועדון ורמת הציפיות. זהו פלונטר גדול: מצד אחד, הבעלים מושיע מהתרסקות ומצפה להוקרה, ומנגד, יש לו אמצעים שמספיקים רק לבינוניות מתסכלת. קשה לראות איך ל"קבוצה האמריקאית" או לאברמוב, יש בכלל יכולת לבצע בבית"ר מהפך. הקבוצה היא אכן "אמריקאית", וזו אולי הבעיה: היא לא קנדית, ואפילו לא חיפאית וגם לא באר שבעית. אין לבית"ר אופציה גולדהארית, הכסף הוא בכל מקרה קטן.
אצטדיון טדי, שראה ימי זוהר של חרזי ואוחנה ושאלוי, אורב כשדה מוקשים עבור כל בעל הון – לא משנה אם הוא מ"קבוצה אמריקאית" או מג'פניקה. בבית"ר יש ציפיות לתארים ולבניית שושלות. אבל בתקופה העכשווית קשה להניח שחרזי או שאלוי היו מפתחים שושלת בבית"ר ולא עוברים לכסף גדול יותר. בינתיים, בחיים הריאליים, אביאל זרגרי מתנדנד.
הפער הזה יוצר ברירת מחדל של עימות בין הבעלים לקהל, בטח לאור העובדה שהכסף יישפך על חובות שחלקם עלומים: בעל הבית יאמין שהוא עושה מלאכת קודש, בזמן שהאוהדים ירגישו שהתקציב קטן מדי. לכן, קשה לראות איך הבעלים ישרוד לאורך זמן בבית"ר. הגיוני יותר שבתוך שנתיים או שלוש הוא יבקש לפרוש וינהל בעצמו מו"מ למכירה. בית"ר שוב כמעט תקרוס, ואז כנראה שוב יגיע ברגע האחרון בעלים חדש.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
