בית"ר נגד הפועל חיפה לעיני עשרת אלפים צהובים שחורים בסמי עופר, מחצית שניה, התוצאה תיקו אפס, על הקווים מתחמם דקות ארוכות בר כהן. אני עומד ביציע ותוהה מתי יחליט המאמן לעשות את החילוף המתבקש ויכניס קשר עם אופי התקפי בכדי לנסות לנצח? לפתע, דווקא היריבה מבקיעה שער. באותו רגע פוקד אבוקסיס לבר להתכונן לחילוף, השחקן אץ רץ ומחליף בגדים. למרבה המזל השער נפסל, באותו רגע בלי היסוס, אבל עם הרבה היסוס, יוסי מבטל את החילוף והשחקן חוזר לקווים להתחמם. שם הבנתי – יוסי לא הגיע בכדי לנצח, הוא הגיע בכדי לנטרל את הפועל חיפה מהעפלה לפלייאוף, מבחינתו תיקו אפס זו מטרה ראויה, וזה אולי מספר את כל הסיפור של יוסי בחודש וחצי האחרון.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
אז אם לא תקרה הפתעה ובית"ר ירושלים אכן לא תהיה בפליאוף העליון, זה לא כי היא לא יכלה, לא כי יש לה סגל קצר ולא מתאים, לא כי היא החלה את העונה עם נתוני פתיחה קשים, בית"ר לא תהיה בפלייאוף העליון כי לא מגיע לה, ובעיקר לא מגיע למאמן שלה.
כבר חודש ויותר שהכתובת על הקיר. זה התחיל במשחק נגד חדרה עם הפסד מרגיז, המשיך במשחק חלש להחריד מול אשדוד, לתיקו פחדני נגד הפועל חיפה, להפסד מביך בסמי עופר נגד מכבי חיפה, אפשר גם לציין את ההפסד לעפולה בגביע והסתיים עם הפסד מהדהד 3:1 להפועל תל אביב בעשרה שחקנים בטדי מפוצץ. כך שלמעט הבלחה נגד קרית שמונה, בית"ר הציגה חולשה מקצועית מחרידה ומדאיגה תקופה ארוכה, והאחריות לכך היא קודם כל ולפני הכל על יוסי אבוקסיס.
אבוקסיס אשם קודם כל בכך שהוא לא הפנים והחדיר לקבוצה שלו גישה, שכל משחק ולא משנה באיזה אצטדיון ומי היריבה אתה עולה בכדי לנסות לנצח. למה? כי אתה בית"ר ירושלים. אם נתניה יכולה לנצח בסמי עופר והפועל ירושלים יכולה לנצח בבלומפילד, גם בית"ר עם צבא ביציעים, סגל רחב, ושלישית התקפה מהיצרניות בליגה, יכולה, אבל היא אפילו לא ניסתה. אבוקסיס אשם בכך שלא הפנים ששיטת שלושת הבלמים לא יכולה לעבוד בסגל הקיים ולמרות זאת המשיך להתעקש עליה. אבוקסיס אשם בכך שלא הפנים ששלישיית הקישור שלו אנמית, חסרת יצירה, הציוות לא נכון כך ששחקנים דורכים אחד על השני.
אבוקסיס אשם בהתעקשות שלו להרכיב את אופיר קריאף שלא פוגע, בטח כשזה לצד תמיר עדי, בהתעקשות שלו להתמיד עם עדי ולא לגוון עם קשרים בעלי תכונות התקפיות יותר כמו בר כהן או עדי יונה. בחוסר ההפנמה שמאז הציוות של עדי בקישור תומא נעלם, בחוסר היכולת לטפל בזחיחות של חוליית ההתקפה, בחוסר ההבנה שאין אוריינטציה בין חוליית הקישור להתקפה נתון שדווקא עבד כל עוד חיינו על התקפות מעבר, ובעיקר בעיקר אבוקסיס אשם בכך שלא ידע להקנות לקבוצה שלו כלים לעבור מקבוצה מגיבה לקבוצה יוזמת. מקבוצה שחיה על התקפות מעבר ומתפרצות לקבוצה שמניעה כדור במרכז המגרש ומייצרת מצבי הבקעה דרך מרכז המגרש והאגפים.
ובתמצית, בית"ר של היום היא קבוצה מבולבלת. קיימים פערי ענק בין השחקנים, אין תנועה ללא כדור, אין אפילו פעולה אלמנטארית של קרוס באגף וגם ההגנה הפכה מבולבלת וחסרת אחריות. בקיצור – היה לנו את כל הכלים הנדרשים להשיג את הפליאוף העליון ועשינו את כל הטעויות האפשרויות בדרך בכדי לא להשיג אותו. האשם העיקרי הוא האיש על הקווים – חבל.
