לא רוצה להשתמש במונחים מפוצצים מידי, אבל ככל הנראה רק נס יכניס את בית״ר ירושלים לפלייאוף העליון. ממש רציתי להכות על חטא ולכתוב שאין לי מושג ולו הקלוש ביותר. יכול להיות שעדיין אין לי מושג מינימלי, אבל בחשבון פשוט, השורה התחתונה כרגע, 90 דקות לתום העונה הסדירה, בית״ר ירושלים ניצלה מירידת ליגה לאור תרחישיי האימים מתחילת העונה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
צריך להיות כנים ולהודות, תיאום הציפיות הוגדר לו מחדש מיד עם הניצחון על בני סכנין במשחק שנעל את הסיבוב הראשון והוציא את הליגה לפגרת המונדיאל. הניצחון ההוא בטדי, מצמד שערים של דנילו אספרייה, הפיח רוח חדשה ונטע ביטחון.
כולם דיברו על שינויים בסגל וחיזוק על מנת שהיציאה מהבור המקצועי תהפוך אולי בשינוי מומנטום לנס גלוי. הנס הזה, צריך להודות, כמעט התרחש והתממש לנגד עינינו. ואז הגיעו ארבעת השבועות האחרונים, בית״ר יצאה מהקצב ואיבדה כיוון. נרפות וחולשה כללית במערכות ואפילו הרוח הגבית של הקהל בכל מגרש כבר לא הועילה. ההשפעה של הקסם פגה. איך אפשר לא להגיע מוכנים למשחק מול הפועל חיפה, יריבה ישירה על מיקום? איך מזלזלים במשחק גביע המדינה למרות ההעפלה הבטוחה לחצי הגמר? ושאלת השאלות – איך לעזאזל בונים נרטיב למאבקים מול הפועל תל אביב, בו מדובר בגדול אויבי העם הבית״רי, הקהל מתגייס והקופות לא נפתחות, תוצאות סוף השבוע משחקות לידיים שלנו, אווירה מטורפת, היריבה חלשה ומבולבלת ושוב גורמים להפועל להיראות כקבוצה חזקה ובעשרה שחקנים למוטט את קליל את תכנית המשחק של בית״ר, אם היתה כזו בכלל? הפקרות שלא תיאמן, כמו מול מכבי חיפה, רק שמול הירוקים היו תירוצים שווים (הרחקה ויריבה איכותית).
למעלה מ-20,000 אלף אוהדות ואוהדים חשו עירומים וללא מגן בטדי. כך לא מתנהלת קבוצה שנלחמת על עתידה הכלכלי ומקום בפלייאוף העליון. החודש האחרון אינו מקרה, זה לא שנקלענו לסיטואציה, אנחנו יצרנו אותה בחוסר יכולת להיות ראויים לחלק העליון בטבלה.
הנחיתה הרכה לפני ארבעה שבועות במקום הרביעי הייתה בבחינת אחיזת עיניים שהצליחה לטשטש גם אותי. בעוונותיי, אני אוהד המונע מהרגש ולא עצרתי לרגע את ההתלהבות. אבל מי כן? לכן, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הנפילה המנטלית יכולה להביא לחוסר וודאות לקראת העונה הבאה מבחינת ההכנות והרצון של בעל הבית להשקיע. לא יודע איך מכינים קבוצה למשחקי פלייאוף תחתון, שבו אפשר ללכת כבר לים ובמקביל להרים יכולת לקראת משחק חצי הגמר מול מכבי תל אביב בעוד קרוב לחודשיים.
האופטימיות הלא זהירה חזרה להיות תחושת כעס, עלבון ועצבות. אפשר להגיד: ״אל תשכח איפה היינו בקיץ״. לא שוכח, ומשם אני ממש בורח ועוד יותר מפחד לחזור לנקודה הזו. לא בטוח שיהיה לנו צ׳אנס נוסף להילחם על חיינו.
