ההפסד להפועל חיפה צורם במיוחד. זה לא מינוס ארבע הנקודות שהופכות אותו לצורם יותר, גם לא שלל ההחמצות במחצית הראשונה ולא הרדיוס שאילץ אותנו לפתוח עונה בבלומפילד. זה הפסד שכתוב כולו על הרכש החלקי, על מחיר החיסכון, ועל מה שאולי כדאי להתרגל אליו – בית״ר תילחם העונה בתחתית.
אחרי החצי השני הנהדר של העונה שעברה, והזכייה המתוקה בגמר הגביע, כתבתי כאן שבית״ר צריכה לשמור על השלד, להתחזק בשחקן קישור והכל יסתדר, כולל ריצה מכובדת בקרב על הפלייאוף העליון. במקום זה, בית״ר פתחה את העונה חבולה ומוכה. ההגנה נחלשה, ונראה כי היא עוד תעלה לבית״ר בנקודות רבות בעונה הזו. הקישור רך, בתקווה גדולה שהוצ׳קו יעשה את השינוי.
רוצים להישאר מעודכנים?
ההתקפה חסרה את המהירות והמחץ של העונה שעברה. וזה כל כך חבל. בית״ר יכלה להיאבק בצמרת, ואם לא יקרה שינוי מהותי עד ה-20.9, סגירת חלון ההעברות, היא תדשדש בתחתית. לא לזה פיללו האוהדים ששברו את שיא המנויים בקיץ. לא לזה ציפו האוהדים מהמושיע הגדול ברק אברמוב, שהצית את הלהבה הבית״רית בעונה שעברה. בקצב הזה, המנויים ימכרו את המנוי אחד לשני, או פשוט לא יגיעו, הרבה יותר מהר מקצב צבירת הנקודות של בית”ר.
אבל מגיעה גם מילה טובה, אפילו שתיים. האחת לירדן שועה. לא רק שנשאר, אלא גם בא להנהיג. ירדן מבין שהמקום היחיד בו הוא יכול לממש את עצמו בישראל הוא בית״ר ירושלים, ודאי תחת אברמוב ואבוקסיס, שמפיקים ממנו את המיטב. שועה צריך לתת עונה אחת גדולה, עוד עונה של התבגרות – והדרך לאירופה מובטחת. הכל תלוי בו.
מילה טובה נוספת מגיעה לכל הצוות הבית״רי, שהגה את הרעיון המהולל של החולצות. אחרי העונשים המבזים, לא פרופורציונליים ובחלקם לא חוקיים לבית״ר, ובעיקר אי-הענישה לקבוצות אחרות – אין מנוס מיציאה לקרב על הצדק. הגיע הזמן שההתאחדות, המנהלת, משרד הספורט והמשטרה יפסיקו להתייחס לאוהדים כאל עבריינים, ולמועדונים כראשי ארגון פשיעה. כל מועדון שלא יתגייס לזה – יחטוף מחר בבוקר עונש הזוי מבית הדין בעצמו. הגיע הזמן לומר – די.
