״לא זוכר מתי התחלנו עונה עם ציפיות״, אמר אופיר קריאף בסוף המשחק מול הפועל חדרה, והוא עוד המעיט בציפיות החיוביות. אולי זה עדיין קסמו של הגביע, אולי סוף הקיץ שהאיר חלון שלם של אי-ודאות, אבל דבר אחד בטוח – בית״ר עם נקודות חיוביות ועוד הרבה צרות, מרביתן חיוביות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בכל זאת כדאי להתחיל עם מה שחסר, כי אולי עוד אפשר לתקן – בית״ר איבדה את היכולת לשחק מהאגפים. אובדן המהירות של דנילו אספרייה בהתקפה, לצד החילוף של אבישי כהן בדן ביטון בהגנה לא מבשרים טובות ליכולת של בית״ר לתקוף בדרך שהיא לא מתפרצת, מצב נייח או ראש בקיר במרכז השדה. וחבל. יש רגעי קסם בשיטה הנוכחית, אבל זה לא מספיק – דור מיכה מצליח להכניס כדורים יפים מהאמצע, אבל לא מסוגל לרדוף על הקו. פריידי עם יכולת אישית נהדרת, אבל ההצבה שלו בכנף מאבדת אותו לפרקים שלמים במשחק. ומעל כולם ירדן שועה, שהראש שלו חושב רק בישולים וטוב שכך, כי הוא קוסם – חבל שאין לו אגפים איכותיים יותר כדי לגוון את המשחק. נקודה גדולה למחשבה.
בפינת הצרות החיוביות, ההחתמה של אורי דהן מייצבת שוב את ההגנה ומאפשרת לבית״ר הרבה מאוד שקט. פתאום, חיזוק בבלם זר לא נראה כמו הצורך הכי דחוף, וטוב שכך. גם איסמעילה סורו, ברומטר אדיר במרכז השדה, עוד יכול להיות השיחוק של חלון ההעברות. ועדי יונה, שהתחזק, השתפשף ומוצא דרך להשתחל למגרש כמחליף, להוסיף הרבה דינמיות ולעשות כאב ראש חיובי ליוסי אבוקסיס. ברכה לשנה החדשה.
ורגע אחד לפני ריינה, הפועל בטדי והשנה החדשה – הגיע הזמן להפסיק עם הלייזרים על שחקני היריבה ולקטול את התופעה עוד כשהיא בחיתולים. בית״ר לא צריכה לרמות ולא צריך לתת למאן דהוא סיבות להעניש (שוב) את המועדון. מיותר לגמרי. 15 אלף האוהדים שהגיעו צבעו את בלומפילד בצהוב-שחור והוכיחו כמה השנה הזו יכולה להיות מבורכת לשנים הבאים, עם קהל חדש וקבוצה מלהיבה. תחל שנה וברכותיה. שנה טובה.
