4 שנים חלפו מאז הניצחון האחרון של בית״ר בבלומפילד, ואני מתיישב לכתוב את הטור "החגיגי" כביכול, אבל המילים לא יוצאות. ושוב מנסה, ושוב מתקשה, אסור להתייאש, גם בכדורגל. קשה כל כך להתרכז בכדורגל ולזקק תחושות למילים, כשברקע הבשורות הקשות מעזה, הגיבורים שנופלים אחד אחרי השני במערכה החשובה ביותר מאז מלחמת יום כיפור, בהגנה על המולדת.
גם המילים הגיעו בסוף, כמו השער של פריידי. 75 דקות ארוכות חלפו עד שבית״ר מצאה את הרשת. במחצית הראשונה היא שלטה לחלוטין, במחצית השנייה קצת נחלשה, אבל עדיין התחושה היתה שהשער הוא רק עניין של זמן, למרות חסרונו של ירדן שועה (צהובים), האיש שהכל עובר דרכו בימי שגרה.
הראש במקום אחר. אני מתנצל, אתם בטח מבינים. קשה גם לקרוא על כדורגל בימים כאלה, לא רק לכתוב. עבור האוהדים, אלה ימים של רגשות מעורבים. במקרה הטוב, אם ניצחנו, אז התחושה היא 90 אחוז עצב, 10 אחוז שמחה. ורק בשביל ה״קטנה״ הזאת טוב שיש כדורגל. האסקפיזם הזה הוא כמו אוויר לנשימה, בלעדיו היו מאשפזים את כולנו בכפייה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הניצחון של בית״ר נגד היריבה הכי גדולה בבלומפילד, הביא רק אנחת רווחה קלה לאוהדים. נכון שהיתה התפרצות שמחה ביציעים, אבל מהר מאוד אנשים חזרו לקרקע והבינו מה מקום הכדורגל בימים אלה. ואולי זו סיבה מספיק טובה לתת מילה טובה לשחקני בית״ר, שמצליחים לשים הכל בצד ולתפקד – ולראייה החזרה למסלול הניצחונות, חרף ההפסד לריינה בשבוע שעבר והלחץ שהחל לבעבע.
גם בתקופות הכי קשות – לנצח את הפועל ת״א בחוץ זה אחד הדברים הכי טובים שאפשר להעניק לאוהדים הכואבים, שבנוסף למצב המייאש במדינה, נאלצים לספוג גם מדיניות רכש מייאשת מצד ברק אברמוב, שלמעט זוהר זסנו לא חיזק את בית״ר בנקודות הדרושות, ולא הביא את הקבוצה רעננה ומסוכנת יותר לחלק החשוב של העונה.
על כר הדשא המצטיין היה סילבה הפורטוגלי שסיפק 6 הצלות, ויחד עם משחק שקט של גוטליב-דגני-דהן, הצליח לנעול את השער ולתת לבית״ר את 3 הנקודות.
הפועל ת"א היתה שווה לפחות שער במשחק הזה לפי הסטטיסטיקה (בית״ר 3, אגב), והיכולת של השוער מרוויחה לבית״ר נקודות לא בפעם הראשונה העונה.
אהבתי מאוד את המשחק של לי-און מזרחי, שלא הפסיק לתמוך במשחק ההתקפה.
יש הרבה נקודות אור – עזריה נראה בכושר מצוין, מגיב מהר ומדויק ברוב הפעולות, ועדי יונה שהולך ומשתפר ומקבע את מעמדו כאחד השחקנים המעניינים ביותר בארץ, בהתחשב בגילו (19).
לקשר הצעיר צפוי עתיד מבטיח, בעיקר בגלל מבנה האישיות שלו והעובדה שהוא לא מפסיק לעבוד על המגרש, לשפר אלמנטים במשחק ולהתחזק פיזית.
המשחק בשבת הוא משחק העונה של בית״ר. בית״ר מחזיקת הגביע, ובלי קשר, ידוע כמה אבוקסיס ואברמוב חיים על המפעל הזה, והנה הם קיבלו את האתגר הכי קשה שיש, לעבור את הפועל באר שבע של ברדה בטרנר.
