שני זרים בלבד פתחו בהרכב בית״ר נגד הפועל חיפה: איסמאילה סורו (שהוחלף במחצית) ומיגל סילבה. מול סכנין פתחו שלושה – סילבה, פטריק טוומאסי וז'אן מרסלן. גם אז אחד מהם (טוומאסי) הוחלף. נגד נתניה – שני זרים בהרכב, מול מכבי חיפה – שלושה, ונגד באר שבע – שוב שניים.
המסר ברור – הזרים של בית״ר לא באים לה לעזר, חרף העובדה שלאחד מהם קוראים אביעזר. למעשה, המשחק האחרון בו לקחו חלק כל הזרים בצהוב-שחור התרחש בדצמבר, התבוסה לבאר שבע בתום הסיבוב הראשון, וגם אז לא כולם פתחו ביחד בהרכב.
אל תבינו לא נכון, אין כאן האשמה כלפי ברק יצחקי או אלמוג כהן שעשה כמיטב יכולתו במציאות מורכבת, אבל האמת חייבת להיאמר: הזרים של בית״ר לא מספיק טובים. כשקברניטי הכדורגל הישראלי אישרו את הזר השישי, הם בנו על איכויות גבוהות יותר מג׳קוב ג׳נו, על יציבות גבוהה יותר מטוומאסי ובטח לא על איחורים בסגירה כמו של סורו. במצב הנוכחי, נשאר רק לדמיין איפה בית״ר היתה ממוקמת אם היו לה זרים כמו קנגווה, ונטורה ופונק, או פטאצ׳י, סיסוקו וסטואיץ׳.
לקראת הקיץ, בבית״ר צריכים לשבת לסיעור מוחות בכל הנוגע לסוגיית הזרים. למעשה, הזר היחיד שמבחינתי נשאר בוודאות הוא מיגל סילבה. נכון, הוא לא השוער המושלם, אבל הוא הביא במו ידיו נקודות בכמה מקרים העונה (הפועל חיפה למשל) והחיבור שלו עם הקהל יוצא דופן. תנו לו הגנה יותר יציבה והשמיים הם הגבול.
ואם בהגנה יציבה עסקינן? אז קבלו את מרסלן, כאב הראש הגדול של יצחקי וכהן. לרגעים זה היה נראה חסר סיכוי, אבל בשבועות האחרונים הוא פתאום נראה כמו הבלם עליו חלמנו. השקט באוויר, החוכמה על הקרקע – שימשיך כך ומקומו בקבוצה, שווה את ההימור. ג׳נו, ג׳ורג׳ וסורו לא ימשיכו, ולפי הדיווחים האחרון אף עלול לספוג קללות בעונה הבאה, עצוב לנוכח היותו אחד הזרים החביבים על הקהל. יחד עם זאת, ברור למדי שסורו לא מוערך על ידי הצוות המקצועי, ובטח שלא כדאי להזכיר את השם בואטנג.
וטוומאסי? בפשטות – 7 שערים, 2 בישולים והרבה מצבי רוח זה לא מספיק. אצילי מגיע למספרים הזה בחצי מהזמן. בית״ר חייבת זרים איכותיים ביותר כדי לרוץ לאליפות.
תגובות