עוד לפני שיתברר כיצד מסתיימת העונה הזו, עם גביע ואירופה או בלי כלום, ולמרות הרצף השלילי שבית"ר מצויה בו (3 נק׳ מ-18 האחרונות), הכותרת המרכזית מהעונה הזו היא שבית"ר עלתה על מסלול ההצלחה. הכדורגל החיובי של ברק יצחקי ואלמוג כהן, השקט התעשייתי מההנהלה והמוני האוהדים שצבעו את היציעים בצהוב-שחור מתעלות על כל משבר, בטח כשנזכרים בעננת הפירוק ההיא וכמעט ירידת הליגה רק אשתקד. דווקא בגלל זה תמוהים במיוחד הפרסומים האחרונים שנוגעים לחוב שעדיין יש לבית"ר.
נעשה סדר: עם ההגעה של אברמוב, הוא עצמו אמר שבית״ר תפרוס את החוב ל-3 שנים ואף נקב במספר: 42 מיליון שקלים. השנים חלפו והחוב, לפי פרסומים שונים, נקבע כחלק מהתקציב השנתי – והנה הגיע הרגע שבו נטל החוב אמור לרדת (עונה הבאה), ואיתה הפרסומים שהחוב קיים ואולי אפילו תפח. האם יכול להיות שהחוב צמח ב-10 מיליון שקלים לעונה הבאה? נשמע מוזר, אבל מי יודע. האם יכול להיות שהתשלום מלכתחילה לא נפרס ל-3 שנים אלא ל-4? אולי, אבל אז נשאלת השאלה מדוע המועדון, והעומד בראשו, לא נהגו מראש בשקיפות? בכלל, אברמוב עצמו אמר באוגוסט 2022 שנתן לבית"ר את החיים, אבל לא בטוח שיוכל לספק לה איכות חיים.
מאז, בית"ר דווקא נהנתה מאיכות חיים יחסית, בטח הודות לעבר, והתודה כולה נתונה לאברמוב. ועם זאת, לפי פרסומים שונים, וגם לפי העיניים, בית"ר הכניסה הרבה מאוד כסף העונה ויש שטוענים שאף שברה שיא הכנסות. על פניו זה הגיוני לאור שיאי המנויים שהתנפצו, היציעים המלאים בטדי שבוע אחרי שבוע והמכירה של ליוואי גרסיה שהכניסה כמה מיליונים לקופה.
אברמוב דרש מהקהל להירתם, והקהל נרתם בענק, אז מדוע כעת "מתגלה" חוב חדש, או מתברר שלא שולם החוב כפי שהובטח? מדוע, במקום להצעיד את בית״ר עוד צעד למאבק לאליפות, עם שכר שחקנים משודרג, בית״ר שוב תאלץ לחיות בצמצום? הדרישה מאברמוב צריכה להיות אחת: שקיפות. הקהל הצביע לך ברגליים, מגיע לו לדעת שזה לא לחינם.
תגובות