בגאווה גדולה ובציפייה דרוכה, גבי לוצקי, ירושלמי, המריא ביום שני האחרון ליפן כדי להגשים חלום ולייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת החירשים שתיערך בטוקיו בין ה-15 ל-26 בנובמבר. גבי, שחקן טניס מחונן שכבר רשם הישגים מרשימים במסגרות שונות בארץ ובעולם, מייצג את התקווה של כל מי שחי עם לקות שמיעה – להראות שגם על המגרש, שום דבר לא עומד בפני הרצון.
אולימפיאדת החירשים נערכת מדי ארבע שנים, כשהאחרונה נערכה בברזיל ב-2022, במקום ב-2021 בגלל הקורונה. היא נערכת כבר יותר ממאה שנה, כשהמשחקים הראשוניים היו בפריז בשנת 1924.
מדובר באולימפיאדה ייחודית המתקיימת אחת לארבע שנים כשהאחרונה נערכה בברזיל בשנת 2022 ונדחתה בשנה בגלל הקורונה. התחרות קיימת כבר מעל ל-100 שנים והחלה בשנת 1924, ומרכזת אלפי ספורטאים חירשים וכבדי שמיעה מכל רחבי העולם. השנה, תצא משלחת ישראלית מכובדת בת 17 ספורטאים בענפים שונים- ומלבד טניס, גם כדורסל, שחייה, קראטה, אתלטיקה וטניס. "זה כבוד גדול, ענק בשבילי לייצג את ישראל באולימפיאדה. אני נרגש ושמח שהחלום שלי מתגשם", מספר לוצקי בהתרגשות בשיחה עם "כל העיר" ומוסיף:" בטח בימים כאלה לייצג זו עוד יותר גאווה".
לוצקי בן ה-23, תושב שכונת גילה הוא בוגר תיכון קשת בקטמון ומספר בשיחה איך הכל התחיל. "נולדתי כבד שמיעה וגילו את זה בגיל שנתיים", הוא משתף את סיפורו האישי, "ההורים שלי התחילו לחשוש שמשהו לא בסדר – עשו לי בדיקות שמיעה, ואז זה התברר. התחלתי להרכיב מכשירי שמיעה על האוזניים. היה לי חור בעור התוף, שעבר ניתוח סגירה בגיל צעיר, ומאז אני מתמודד עם זה – אבל זה אף פעם לא עצר אותי מלרדוף אחרי החלומות שלי".
גבי לוצקי (צילום: רועי אסא, ארגון ספורט חירשים בישראל)
החלום היה טניס. כבר בגיל חמש-שש התחיל גבי לוצקי לשחק את המשחק שבו התאהב. זה התחיל בחוג פשוט – והפך במהרה למסלול חיים. "התחלתי לשחק במרכז הטניס במלחה, אצל המאמנים יורם אסייג ורפי צדקיהו", הוא מספר. "בהתחלה זה היה פעם-פעמיים בשבוע, אחר כך כבר שלוש פעמים בשבוע. בגיל שמונה כבר השתתפתי בתחרויות בארץ".
מאז ועד גיל 16 השתתף לוצקי בתחרויות אזוריות, מקומיות וארציות, והתקדם במסלול של טניסאי תחרותי רגיל – למרות ולצד מגבלת השמיעה. אבל אז, בשלב מאוחר יותר, נפתחה בפניו דלת חדשה – ספורטאים חירשים וכבדי שמיעה. "ראיתי ב-2016 כתבה על רותם אשכנזי", הוא נזכר. "היא שחקנית טניס חירשת, השתתפה באליפות עולם בלונדון, וזה הדליק לי משהו. אמרתי לעצמי – למה שאני לא אנסה גם? היא הפכה למודל לחיקוי בשבילי. היום אנחנו מייצגים ביחד את ישראל באולימפיאדה בטוקיו".
בשנת 2017 כבר מצא את עצמו באליפות אירופה לחירשים, שנערכה בסלובניה – הפעם הראשונה שייצג את ישראל בזירה הזו. מאז, הדרך שלו ממשיכה להוביל מעלה, כשהשיא עד כה – אולימפיאדת החירשים שתחל בשבת הקרובה.
גבי לוצקי, המאמן יאיר סבג ורותם אשכנזי (צילום: רועי אסא, ארגון ספורט חירשים בישראל)
למרות שהוא מרכיב מכשירי שמיעה בשגרה, דווקא על מגרש הטניס לוצקי נדרש לוותר עליהם. "בתחרויות של כבדי שמיעה וחירשים, כולנו מתחרים באותם תנאים, כלומר, בלי מכשירי שמיעה בכלל", הוא מסביר. "חירשים לא שומעים את קפיצת הכדור, לא שומעים את הצעדים של היריב או את הצעקות שלו ואלה דברים שמשפיעים מאוד על הטיימינג במשחק. כדי לא ליצור יתרון, אנחנו מורידים את המכשירים ומתחרים בתנאים שווים. זו חוויה אחרת לגמרי".
וכדי להגיע מוכן לרגע הזה, גבי השקיע בחודשים האחרונים את כל כולו: "כבר חמישה חודשים לפני הנסיעה לטוקיו, התחלתי להוריד את המכשירים באימונים כדי להתרגל", הוא משתף. "הייתה לי הכנה אינטנסיבית – טניס, כושר, פיזיותרפיה, אבל הייתי נחוש. ברוך השם, אני מגיע מוכן".
גבי מתאמן במועדון במושבה הגרמנית בירושלים – שם הוא לא רק שחקן אלא גם מאמן בעצמו: "יורם אסייג, שמאמן אותי מאז גיל 7, הוא זה שגידל אותי והוביל אותי לאורך כל הדרך. היום אני גם מאמן כמוהו במועדון".
יש ציפייה למדליה?
"הלוואי ואזכה במדליה, זה חלום גדול. אני מקווה להביא הרבה גאווה וכבוד לישראל. התאמנתי קשה לקראת התחרות ואני מקווה שזה ישתלם, אני מאוד רוצה להצליח בטוקיו".
גבי לוצקי מתאמן לקראת האולימפיאדה (צילום: רועי אסא, ארגון ספורט חירשים בישראל)
רוצים להישאר מעודכנים?
לצד ההתרגשות הגדולה לקראת הייצוג באולימפיאדת החירשים בטוקיו, גבי לוצקי לא מסתיר גם תחושות מורכבות שמלוות את הנסיעה, ובעיקר את הדגל שהוא נושא על גבו. "אנחנו נמצאים בתקופה פחות טובה בעולם, מבחינת אנטישמיות", הוא אומר בכנות. "יש תמיד חששות. אני משתדל להתעלם, להתרכז בספורט, בתחרות עצמה. אבל זה שם".
לסיום הוא אומר: "אני נוסע עם הרבה גאווה ליפן", הוא מדגיש. "רוצה להצליח, לייצג את ישראל בכבוד. אני מאמין שהכי חשוב עכשיו זה להיות ממוקד, לעשות את המקסימום – ואת השאר להשאיר בצד. הלוואי ואחזור עם מדליה".
תגובות