דעה | רוצה, אבל לא יכולה

אחד הריטואלים שמסגל לעצמו אוהד הפועל ירושלים בעונה הנוכחית מתחיל עם הנעת הרכב לכיוון האצטדיון. הסבל הטהור מובטח, על כך אין עוררין, אבל בכל זאת – פעם אחר פעם הוא שואל את עצמו כמה פעמים מסוגלת אותה קבוצה לבעוט בדלי, אחרי שכל הכוכבים הסתדרו לטובתה במשחקי התחתית המקבילים? תשובה סופית, אגב, טרם התקבלה, שכן נותרו עוד שלושה מחזורים.

מכבי נתניה עשתה הכל כדי לאפשר לשחקנים של ליאור זדה לקחת הרבה אוויר ולצאת עם שלוש נקודות, כולל האדום הטיפשי שהנדס במו דחיפתו רואל סוטיריו עבור עזיז אוואטרה בחלוף 22 דקות, אבל האדומים פשוט לא ידעו לקחת.

את התרגיל הקבוע של גיא בדש (חיתוך שמאלה ובעיטה לשום מקום) למדו מרבית קבוצות ליגת העל כבר לפני שנתיים. זה רק הייבוש הארוך על הספסל שגרם לאוהדי הפועל לחשוב שחזרתו תעשה קסמים. הוא אמנם פעיל ובהחלט משתדל, אבל ללא חידוש ארסנל הדריבלים בתוספת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, נוכחותו פשוט לא אפקטיבית.

הפועל פגשה אמש את ההגנה החלשה ביותר בליגה אחרי ריינה, אבל משום מה סברה שזו סיבה להזניח את ההגנה – לא בדיוק החולייה החזקה והנועזת אליה הורגלנו מעונות קודמות. התוצאה: שלוש קרנות של הפועל הובילו דווקא למעברים צהובים בדמות פריצות סילון של מתיאוס דאבו, שתרגם את הראשונה לשער ניצחון נאה. מדוע אופק נדיר, שכבר הדביק את הפער, בחר ללוות אותו במבט נוגה במקום לסגור את נתיב הבעיטה? למגן המאכזב, שלא מזכיר במאומה את נדיר הנדיר מלפני שנתיים ושלוש, הפתרונים.

קואץ' זדה, שבחר משום מה שלא לפתוח עם מרקו רקוניאץ', יודע בניגוד לקודמו לנהל משחקים ולהגיב לאירועים. לזכותו ייאמר ששילב את כל הכלים ההתקפיים שלו במחצית השנייה, כולל 'הנענש הסדרתי' ינאי דיסטלפלד, שהוכיח כמה היה חסר וכמה חשוב שהוא דוחף קדימה, בניגוד לאווקה אשטה הפאסיבי. אגב, מאז סופסל דיסטלפלד לזמן שמרגיש כמו נצח במונחי הפועל, לכאורה בשל פוסט שהעלה עם שעון חול המלמד על הזמן שנותר לו ללבוש אדום, שעון החול שהולך ואוזל הוא דווקא של הקבוצה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הפועל ממש שכבה על השער של נתניה ב-20 הדקות האחרונות, אבל זה הספיק בסך הכל למשקוף של רקוניאץ' ולשני ניסיונות רצופים של נאדים וראסנה מול יער צהוב מיסודו של הבונקריסט המדופלם רוני לוי.

כבר אמר פעם יוסי מזרחי, אחד מגדולי המאמנים בתולדות הפועל: "כשאתה יכול – תרצה, כי אחר כך כשתרצה – כבר לא תוכל". רגע לפני שהם נושרים לתהום הנשייה ורבים מהם תרים אחר קריירה אלטרנטיבית, נראה שהאדומים של ליאור זדה סוף סוף רוצים להבקיע, אבל עצוב מאוד היה לגלות שהם פשוט לא מסוגלים.

לסיום, צל"ש לכ-700 אדומים שהרעישו עולמות מהרגע הראשון עד האחרון ואפילו הדליקו בפתיחה אבוקה רחמנא ליצלן, ומנגד צל"ג למשטרת ישראל שמצאה לנכון להיכנס ליציע בהפסקה ולנהוג באלימות מיותרת כלפי הקומץ במרכזו. כידוע, את מטחי הארטילריה הקבועים בדרבי התל אביבי ובשאר מפגשי הגדולות הם כבר מזמן הצליחו לסכל, כך שלא נותר לנו אלא לברך על כוחות הביטחון הנפלאים שהגיעו באגרופים שלופים לעצור את כנופיית העבריינים באצטדיון מרים בנתניה, ונענו תוך רפלקס הקאה בפזמון חוזר: 'אם לא תלמד, תהיה שוטר'.