סך הכל 180 דקות מפרידות בינינו לבין סיום העונה המטורפת הזאת. מה חווינו בעונה הזו? התשובה היא קצרה וחדה – הכל. שמחה, אכזבה, עצב, גאווה ועוד תריסר רגשות שליוו אותנו לאורך כל העונה. רכבת הרים ארוכה שלא נגמרת. אבל איך גדולים וטובים ממני אמרו? אם זה קל זאת לא בית"ר, והעונה הזו אכן כללה בה הכל מהכל.
היום נפגוש את הפועל פתח תקווה, מצוידים בכרטיס שעלה לחלקנו לא פחות מ-170 שקלים (חרפה). משחק שיפתח את ה-90 דקות הראשונות מתוך ה-180. כפי שהצוות והשחקנים למדו בסמי עופר, אל לנו לזלזל בשום יריבה. גם אם היא "הבשר תותחים" של הפלייאוף. המשחק יהיה בפרופיל גבוהה, בייחוד כשבמקביל היריבה שלנו לאליפות תשחק אי שם בבירת הנגב. בית"ר תצטרך להיות חזקה מתמיד, להראות אופי ולקחת את שלושת הנקודות.
ההתמודדות מול הפועל פתח תקווה קריטית וחשובה מתמיד. עם זאת חשוב לי גם לדבר על המשחק שאחריו – הפועל תל אביב בטדי. המשחק האחרון שינעל את העונה הזו, משחק שעתיד להיות המשחק המכריע שיקבע את אופי האלופה. משטרת ירושלים החליטה בהחלטה אחת הזויה להרוס את החגיגה – כפי שרק היא יודעת לעשות.
איך ייתכן דבר כזה שיציע שלם הכולל בתוכו כמעט עשרת אלפים מקומות יסופח לאוהדי הפועל תל אביב? איך ייתכן דבר כזה? מדובר באחד המשחקים הגדולים ביותר שקרית הספורט הירושלמית ידעה. כיצד ייתכן שיהיו בה כיסאות ריקים? (6,000 במספר). הדאגה לשלום הציבור חשובה והכרחית. אבל למה להעניש את האוהדים שוב? תדאגו לכוח אדם, שטח הפרדה ראוי מחוץ לאצטדיון ותעזבו אותנו בשקט. הכדורגל שייך לאוהדים, תפנימו את זה כמה שיותר מהר – כי עד אז, הכדורגל כאן לא יתפתח לשום מקום. חרפה.
ברשותכם, אחזור לדבר על כדורגל ואזכיר שוב את 180 הדקות הכי גורליות שהיו לנו העונה. אמנם אנחנו תלויים בתקווה שהפועל באר שבע תאבד נקודות השבוע, אך נזכור שביתר חייבת לנצח את שני המחזורים הקרובים. גם אם לא נהיה אלופים, אנחנו – הקהל נהיה בטוחים שכל הגורמים הרלוונטיים נתנו את הכל ועשו הכל כדי שתהיה כאן אליפות שביעית סוף סוף. בינתיים ניאחז בתקווה שאכן בסוף גן סאקר והאזור יתמלאו עד אפס מקום – והעיר ירושלים תלבש חג.
יאללה בית"ר עד הסוף!
תגובות