אחרי הניצחון הגדול של בית"ר מול מכבי נתניה באצטדיון החדש בעיר היהלומים, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה בבית וגן במקרה של הפסד, צצו ועלו שאלות רבות – האם היינו כחולמים? ככה בקלות לנצח בנתניה? איך אפשר להיות בתנודות כאלה קיצוניות? ואני אעצור כאן למרות שסימני השאלה עוד רבים.
אז לפני הכל, בואו נהיה אמיתיים ונשים דברים על השולחן – מכבי נתניה של השנה, זו לא אותה קבוצה של לפני שנה-שנתיים, והחולשה שלה בולטת לעין. זה בא לידי ביטוי בהפסד לבית"ר ולמעשה מתחילת העונה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ואחרי שאמרתי את זה, אני אוסיף ואומר שהחולשה של נתניה לא גורעת מהניצחון המרשים של בית"ר. בית"ר שלטה לחלוטין במתחרש במגרש והעובדה שמכבי נתניה מיעטה להגיע למצבים מדברת בעד עצמה.
עלי מוחמד היה פנטסטי, וליכולת הניווט המרשימה שלו את הקבוצה הוא הוסיף, באמנות יש לומר, בישול אדיר לשלומי אזולאי. גדי קינדה עשה גול גדול, ומעל כולם היה ליווי גארסיה. הוא רץ ללא הפסקה, נלחם, בישל, סיכן, ועשה הכל כדי להצדיק את הבאתו בלא מעט כסף. הטענה היחידה שלי אליו היא איפה היית עד עכשיו?
מילה טובה מגיעה גם לרוני לוי. אמנם באיחור רציני, אבל למאמן בית"ר ירד סוף-סוף האסימון וההחלטה להוציא מהסגל את פרדי פלומיין היא אחת המוצדקות והנכונות שהוא קיבל מאז מונה לבית"ר. במשחק מול נתניה בית"ר הוכיחה, קודם כל לעצמה, שפוטצניאל יש, אולי לא לאליפות, אבל לעונה נחמדה בשיפולי הצמרת בהחלט. אם היא תשחק כמו בנתניה יהיה כיף לראות אותה.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
ומנגד, צריך גם לומר שלא ייתכן שבית"ר תתפרק ותיראה בלא מעט משחקים כצל של עצמה. עיקר העבודה של רוני לוי כעת צריכה לבוא לידי ביטוי בהמשכיות חיובית. אסור לבית"ר למלא את הדלי ואז לבעוט בו. הקבוצה חייבת יציבות. היא חייבת לרשום כמה משחקים טובים ברצף, גם כדי לעלות את הביטחון וגם כדי להגדיל ולהעצים את הדחיפה מהקהל.
לפחות את צום יום הכיפורים הצהובים יעברו ביתר קלות, אחרי הניצחון שהוציא אנחת רווחה גדולה. מברוכ גדול לצהובים, והלוואי שנמשיך לפרגן גם אחרי סוכות שבא עלינו לטובה.
***
שאפו גדול גם ליריבה האדומה מעבר לכביש. קטמון השיגה ניצחון מתוק מול הפועל עפולה. הנקודות שהיא הוסיפה למאזנה שינו נכון לעכשיו את כל התמונה. במקום קבוצה שמסובכת למטה ושמה לה למטרה שלא להסתבך במאבקים נגד הירידה, קטמון מוצאת את עצמה בשיפולי הצמרת.
אני לא אומר עלייה בכוונה, כי לטעמי קטמון עדיין רחוקה משם, וכעת מה שחשוב הוא להמשיך לצבור עוד ועוד נקודות, כי המשבר עוד בוא יבוא.
עם הסגל הצעיר של קטמון, עונה שקטה וחיובית זה מעולה, כי את הפירות הקבוצה תקטוף בעונה הבאה, כשכל הצעירים יהיו מנוסים ומחושלים. עד כה, להוריד את הכובע בפני האדומים.
