בנובמבר בית״ר תצא לשני משחקי חוץ מסקרנים אחד אחרי השני, הראשון יקרה ב-11.11 נגד מכבי חיפה בסמי עופר. השני, ב-30.11, נגד היריבה המרה הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד המחודש.
אבל אל לנו לרתום את הסוסים לפני העגלה, וכמו שאומרת קלישאת הכדורגל הידועה כדאי שנתמקד ב״חיים משבת לשבת״. עד לצמד משחקי החוץ הללו יש עוד שלושה משחקים – מחר מול נס ציונה בחוץ, שבוע לאחר מכן בני יהודה בחוץ ובעוד שבועיים הפועל כפר סבא בבית. בית״ר צריכה לכל הפחות לשאוף ל-7 נקודות בשלושת המשחקים הקרובים (ורצוי להביא 9 מ-9), כדי שיחד עם הניצחון על מכבי נתניה מלפני פגרת הנבחרות נוכל להגיע לסמי עופר עם מומנטום חיובי ורוח גבית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
וכאילו, כדי להתחיל לגלגל את כדור השלג החיובי, קיבלנו מחר יריבה בהזמנה – נס ציונה, הקבוצה החלשה בליגה עד כה, שצברה בסך הכל 2 נקודות מאז החלה העונה.
אבל גם לאורך ההיסטוריה וגם במהלך העונה הנוכחית, בית״ר מתקשה מול קבוצות שבאות ״להרוג״ את המשחק, להגן עם עשרה שחקנים ולקוות לאיזה התקפה מתפרצת.
כשבאים לשחק מולנו כדורגל, אנחנו אמנם יכולים לספוג תבוסה כואבת כמו נגד מכבי תל אביב, אבל יהיה לנו הרבה יותר קל לנצח. לעומת זאת כל אוהד זוכר את המשחק המעצבן, המרגיז והאנטי כדורגל נגד הפועל רעננה במחזור השני.
לכן המפתח למשחק הקרוב יהיה, לדעתי, החזקת הכדור. אבל אני לא מדבר על החזקת הכדור הבית״רית אלא על אחוזי החזקת הכדור של העולה החדשה. אם בית״ר תחזיק מהכדור 80-70 אחוז מהזמן זאת עלולה להיות מלכודת דבש שבה שחקנינו יתמסרו לרוחב ולאורך הלוך ושוב שמולם ניצב בונקר של עשרה שחקנים.
בית״ר צריכה לתת לנס ציונה להחזיק בכדור ולהרגיש בנוח. אם נס ציונה תתפתה לתקוף חטיפה אחת ואנחנו נהיה בסיטואציה הכי נוחה לנו – התקפות מעבר.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
בית״ר צריכה להמשיך לשחק עם שלישית הקישור החזקה שכוללת את עלי מוחמד, תמיר עדי ודן איינבינדר ולהמשיך לשחק עם גדי קינדה בכנף, התנועות שלו לאמצע יוצרים יתרון מספרי באזור המסוכן ועד עתה פרדי פלומיין תרם יותר בספסל.
עוד נקודת מפתח במשחק שכזה הם המגנים, מקס גרצ׳קין ושי קונסטנטין/אנטואן קונט חייבים לתמוך בהתקפה.
עוד דבר שלא קורה מספיק במשחקים שלנו זה בעיטות מחוץ לרחבה, אמנם מוחמד-תמיר-איינבינדר לא ניחנו בבעיטה יוצאת דופן, אבל הם חייבים לפחות לנסות ועל ידי כך למשוך את ההגנה החוצה.
ונקודה אחרונה שכבר נגענתי בה בטור קודם – עמדת השוער. אני באמת מקווה שבסוף המשחק נתנאל דלויה אפילו לא יזדקק למקלחת מרוב שהיה מובטל במהלך המשחק, אבל אני בטוח שאם יידרש לכך – הוא יידע להציל את בית״ר ממבוכה. במהלך השבוע דלויה קיבל זימון בכורה לנבחרת האולימפית בפעם הראשונה ולכן החמיץ מספר אימונים, רוני לוי וגם איתמר ניצן צריכים לתת לו הרגשה שסומכים עליו, כי כמו שכולם יודעים שוער זה 90 אחוז ביטחון ואמונה.
יאללה בית״ר, תעשו לנו חג שמח.
