בבית"ר, בעיקר אוהדי הקבוצה, מעבירים את הזמן בציפייה גדולה עד לחודש ינואר. איך לא הביאו חלוץ בקיץ? שואלים את עצמם אוהדי בית"ר, וכן, גם אני.
העניין הזה, של חוסר ההבנה בקיץ, חלחל משבוע לשבוע, הוציא צדדים מכוערים מהקהל (שריקות בוז לשחקן של בית"ר – לא במקום) והוציא את כולם רע, אולי חירב עונה שלמה. היו סיטואציות, כמו ההחמצה הגדולה במשחק פתיחת העונה נגד הפועל באר שבע, או ההחמצה מול שער פתוח בסמי עופר, שתיהן של שלומי אזולאי, שגרמו לנו לדמיין ולפנטז לא אחת, מה היה קורה אילו, ואיך המשחק ההוא והעונה הזו היו בכלל מתפתחים אילו מישהו אחר היה ניצב בחוד הבית"רי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אני עדיין סבור שההבדל בין שאר הגדולות לבין בית"ר, הוא בעומק, בישראלים, אבל בעיקר בעמדת החלוץ. בזמן שרוקאביצה קורע רשתות (7 שערים), ובן שהר נותן עבודה (8), בבית"ר המוציא לפועל העיקרי בינתיים הוא דווקא גדי קינדה. שלומי אזולאי לא ייזכר בדברי הימים כאחד החלוצים הגרועים של בית"ר. הוא שחקן סביר, "נחמד", אבל פשוט לא מספיק איכותי בשביל להחזיק את העמדה שלו.
אז מה הלאה? איך ואיפה בית"ר צריכה לחפש את החלוץ הבא שלה?
אופציית אלירן עטר קורצת מאוד. בבית"ר סימנו את החלוץ כבר מחודש מאי, אבל לא בטוח שעטר זה הבחור הכי חיובי שחדר ההלבשה בבית וגן צריך. אולי לא כולם יסכימו איתי, אבל אני מאמין שמקצועית הוא הרבה אחרי השיא (למרות שסיים כמלך השערים אשתקד), ובגיל 32, בשונה משכטר למשל, שהגיע והכניס הרבה מנהיגות וגם יכולת, ההשפעה שלו עשויה להיות גם קצת שלילית. בשכלול של הגיל, האישיות והמחיר, אני חושב שעל בית"ר להמשיך ולראות את האופק העתידי בתהליך קבלת ההחלטות שלה, ולפסול את האופציה הזו. עטר תמיד היה שחקן בעייתי, רגיש מאוד, כזה שנִכְוָוה מהתקשורת ומאז לא מדבר איתה. אחד שלא יקבל כל הוראה טקטית של המאמן, ועשוי להגיב בבוז.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
בדינמיקה הקבוצתית – הוא תמיד אוהב להיות במרכז, אם לא פותח בהרכב הוא רואה זאת כפגיעה אישית, ובוא נסכם את זה בכך ששידוך בינו לבין רוני לוי לא נראה כל כך מבטיח, לפחות על פניו.
אופציה נוספת שנמצאת על הפרק היא רכישת וויליאם אגאדה מהפועל קטמון. החלוץ הניגרי קצת "נרגע" בשבועות האחרונים, אבל עדיין נחשב לדבר הגדול הבא והגעה שלו לבית וגן עשויה להיות נקודת מפנה לטעמי. אגאדה יכול לקחת את בית"ר שלב אחד הלאה ולהזכיר נשכחות לאוהדים שכמוני, רואים בו העתק מדויק של טוטו תמוז הנפלא של תחילת הקריירה. אגאדה נראה מוכן לאתגר האמיתי שאמור להתניע לו את הקריירה המבטיחה.
הוא מוביל את טבלת מלך השערים בלאומית, עם 10 שערי ליגה. וגם אם בקטמון מתנגדים לכך כעת בנחרצות, אני בטוח שהצעה טובה יכולה לעשות את העבודה ולהסיר את מרבית ההתנגדויות.
בראשי אני מדמיין את אגאדה משתף פעולה עם ליוואי גארסיה ופרדי פלומיין, וכן, זה בדיוק מה שבית"ר צריכה. חלוץ שרואה רק רשת, לא מתרגש מכלום, מהיר, חזק, יודע לשמור על הכדור כשצריך, וייתן את המספרים שיעזרו לבית"ר לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת – אולי כבר השנה.
