ברוך הבא עידן ורד. אולי נכון יותר לומר ברוך שובך. כולנו – אוהדי בית"ר, הנהלה, חברים לקבוצה והמאמן – חיכינו לך. התגעגענו אליך. כמה טוב ששבת.
מאז תחילת העונה סיפרו בבית"ר כמה הם מחכים לחזרתו של הקשר, אך הפציעה ממנה הוא סבל השביתה אותו לעוד ועוד זמן. לקראת ינואר הסבירו בבית"ר שהרכש הכי טוב שיוכל להגיע בחלון ההעברות יהיה עידן ורד. וכמה שהם צדקו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ההתחלה לא היתה פשוטה. ורד נזרק למערכה לאט-לאט. פה 5 דקות, שם 10 דקות. להוריד חלודה. ואז הגיע המשחק נגד חדרה – ורד הפציץ פעמיים לרשת, כמו בימים הטובים של לפני ההיעדרות הארוכה. הצמד שכבש ורד הפך את שמחת הניצחון לגדולה פי כמה, ומספיק היה לראות את החגיגות הגדולות בחדר ההלבשה.
ורד הוא שחקן מצוין, אבל הוא גם הרבה מעבר לזה. הוא עוגן חברתי, הוא מנהיג אמיתי והוא אהוב על ידי הקהל. החזרה שלו לעניינים הגיעה בדיוק בזמן – בית"ר ניצבת לקראת רגעי ההכרעה שיקבעו איך תיזכר העונה הזו. מקום שלישי וגביע וזו תהיה עונה אדירה, מקום רביעי והפסד הגביע ייחשב לכישלון. ורד יכול להיות לעשות את ההבדל.
והוא לא לבד. אלירן עטר נראה כמו מי שגדל בבית"ר כל חייו ולא כמו שחקן שהגיע רק לפני שבועיים למועדון. למרות שהוא חימם את הספסל במכבי תל אביב הוא נראה בכושר מצוין ומעבר לכך – הוא רעב להוכיח. עטר, כמו ורד, כבש שני שערים נהדרים והשילוב בין השניים (בתוספת חנן ממן וליווי גארסיה) יכול לעשות הרבה כאבי ראש לכל קבוצה.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
לבית"ר, כאמור, יש עוד הרבה על מה לשחק. מקום שלישי יהיה הישג מצוין השנה, במיוחד בגלל חוסר היציבות המשווע, וגם כי צריך לומר את האמת – מכבי חיפה ומכבי תל אביב טובות יותר, וזו עובדה מוגמרת. גם בגזרת הגביע ישנה אפשרות אמיתית להנחית את הגביע בבית וגן אחרי הרבה מאוד שנים שחונות.
על הדרך אפשרי וכדאי לתת עוד מספר דקות בליגה לצעירים המוכשרים ממחלקת הנוער, וזאת כדי לבנות שלד טוב ובריא לשנים הבאות.
***
יום שני, סביבות השעה 20:50 – הדקה 90 במשחקי הליגה הלאומית: קטמון מובילה במשחק חוץ 0:1 מול אחי נצרת, ובמקביל הפועל ראשון לציון בשוויון 1:1 מול בני לוד. והנה התקוות חוזרות והחישובים מתחילים – מקום שלישי ורק שלוש נקודות מהמקום השני שמוביל לליגת העל.
חמש דקות מאוחר יותר – קטמון סופגת שער שוויון ומסיימת בתיקו שכולו הפסד. במשחק המקביל, ראשון לציון כובשת שער ניצחון. התקווה הופכת לאכזבה, פער שלוש הנקודות מזנק לו לשבע.
ממה שהאדומים הרגילו אותנו בשנים האחרונות, כדאי ורצוי שלא לבנות על עלייה מהצד שלהם – ככה בטוח לא נתאכזב ואולי אפילו נופתע בסופו של יום. פעם אחר פעם קטמון ממלאת את הדלי בעמל ואז
ברגע אחד היא בועטת בו בעוצמה. לאוהדים נמאס מהנאיביות ומהלוזריות הזו. הם רוצים שינוי.
