"שעה חולפת כמו שבוע, מה מנצח געגוע?", מסלסל אייל גולן בשירו 'אסתדר לבד'. אז גולן אולי הסתדר לבד – אבל אנחנו לא מצאנו את עצמנו ללא כדורגל.
התקופה הזו של הקורונה היתה שעתה היפה של הנוסטלגיה. עבדכם הנאמן עסק בסדרה של כתבות על האליפויות של בית"ר בשנות ה-90 – תור הזהב של המועדון. כן, זה מהיה רגש להתרפק על הביצועים של אלי אוחנה וסטפן שאלוי, הסיפורים של גיורא אנטמן ועופר דגמי מהארצית ולגלות סיפורים יפים מאחורי הקלעים עם הגיבורים של אותם שנים, אבל לפרפורים בלב בזמן משחק ולרגע בו הכדור נושק לרשת (בצד הנכון כמובן) אין תחליף.
נכון, זה הולך להיות מהבית ולא מהיציע, ועדיין זה מרגש וחגיגי ומרגיש כמו פתיחת עונה. טוב או רע העונה הזו וודאי שלא תישכח.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ונעבור לדשא. בית"ר ערכה שלושה משחקי אימון מול יריבות מליגת העל (החלטה נכונה של הצוות המקצועי) – הפסד למכבי נתניה וניצחונות נאים על בני יהודה ונס ציונה.
שני המשחקים האחרונים הבליטו בדיוק את שני השחקנים שהיו בכושר הטוב ביותר בקבוצה לפני משבר הקורונה – אלירן עטר שהצטיין מול בני יהודה, ועידן ורד, שנכנס במחצית השנייה נגד נס ציונה ובלט עם שער ושני בישולים.
ההכאה על חטא הגביע בלתי נמנעת. קל לומר שאין טעם לבכות על חלב שנשפך, אבל במקרה הזה הריח של ההחמצה שרד את כל המסכות שיש. לו ניתן היה להשיב את מחוגי הזמן לאחור, רוני לוי היה מגרש כל מחשבה של מנוחה לשניים, פותח איתם מול מכבי פתח תקוה וסביר להניח שהיה מדלג לחצי הגמר.
נשוב למציאות – במוצ"ש בית"ר פותחת את משחקי הפלייאוף ביתרון של 5 נקודות על פני הפועל באר שבע, היא מקבלת אותה לא מאורגנת וכנראה עדיין בטראומת העזיבה של אלונה ברקת. בית"ר צריכה לנצח, להגדיל את הפער ולעשות צעד משמעותי לכיוון הבטחת הכרטיס לאירופה.
בית"ר הודיעה השבוע על החתמתו של איתמר ניצן לשלוש עונות נוספות. כתבתי בהזדמנויות שונות שההחלטה לוותר על ארנסטס שטקוס היתה מהחשובות והטובות שקיבל הצוות המקצועי בעידן משה חוגג, וכמובן שאני מברך על החתמתו לעונות הבאות. איתמר שוער ליגה מצוין בעיניי, מקצוען אמיתי ודמות חיובית בחדר ההלבשה.
משה ארזי (צילום: איציק ארזי)
גם אופיר קריאף אמור להמשיך ולשרת את בית"ר בעונות הבאות, כשחקן משלים לסגל אופיר בהחלט ראוי והחיבור שלו למועדון ידוע. אני משער שבקרוב תצא הודעה על המשך דרכם של אורי מגבו ושלום אדרי. אורי מגבו בהחלט שחקן סגל ראוי ומחליף טוב לעמדת המגן השמאלי, שלום בעיניי ראוי ליותר קרדיט ויכול להתפתח כבינגו גדול לשנים הבאות בבית"ר.
לקראת העונה הבאה התחזקה בית"ר בחלוץ גליאופולו הסלביינק. קראתי השבוע באתר ספורט 5 ראיון איתו, אני מעריך חוצפה חיובית אך מצד שני מצפה משחקן צעיר שכרגע עם כל הכבוד משחק בליגה השנייה בקפריסין לשמור על מעט צניעות לפני שהוא יוצא בהצהרות מפוצצות.
עם כל הכבוד לשחקנים הממשיכים והמגיעים, גולת הכותרת בעיניי השבוע היתה ההודעה על חזרתו למערכת של יוסי מזרחי.
הדרך בה סיים ארקדי גידמאק את דרכו של יוסי בקבוצה בסיום עונת האליפות 2006/07 היתה מחפירה, ומאז בסתר ליבי קיוויתי שהמועדון יסגור מעגל עם הסמל שאותות המסירות שלו למנורה ניכרים בכל חלק בגופו שנחבל כששיחק בה.
יוסי איש מקצוע מוערך ואישיות צנועה – בדיוק התמהיל הדרוש לאדם שאמור להצעיד את מחלקת הנוער של בית"ר קדימה.
זהו. מוצ"ש 20:45 בית"ר שלנו חוזרת. רק, רק מתגעגע.
