בבית"ר ירושלים לא ידברו על זה בקול ואף אחד לא יודה בזה בפומבי, אבל ביום שישי שעבר לא היה אף אדם במועדון, מהבעלים ועד לאנשי המשק, שלא חייך למראה חגיגות האוהדים שדחפו את השחקנים לקראת המשחק מול הפועל ת"א.
בית"ר ירושלים היא מועדון שיותר מכולם ניזון מהקהל. זה יכול להיות לטובה ויכול להיות לרעה. ברגע שהקהל של בית"ר מחליט שיהיה גול, אז יהיה גול. הקהל ממריץ, מטריף ומשגע את השחקנים שמקבלים משב רוח ודחיפה מהאלפים, מתחילים לרוץ ולנסות להבקיע ולא פעם ולא פעמיים בהיסטוריה הבית"רית זה עבד. הקהל אומר ויהי גול – וזה מה שקורה.
זה יכול להתרחש גם לכיוון ההפוך כמובן. אם הקהל של בית"ר מחליט לחרב לשחקן אחד את החיים, לא יעזור שום דבר, הם פשוט ישתקו אותו. תשאלו את פול אדגר, את דן מורי ואת שלומי אזולאי, שלא בדיוק נהנה מאהדת הקהל בלשון המעטה, בין היתר בגלל סגנון משחקו האדיש משהו וחיבורו למאמן הלא אהוב רוני לוי.
ביום שישי, כאשר האוהדים החלו להגיע לבית וגן והתמקמו על הגבעה, אף אחד מאנשי בית"ר לא ניסה להרחיק אותם. ההיפך הוא הנכון. הגעגוע הוא עצום, גם מצד האוהדים, אבל לא פחות מזה מצד המועדון עצמו, שהוא תבנית נוף אוהדיו. חם, לוהט, פרוע לעיתים, בלי הגנות ועם הרבה אהבה ובלגן.
אם תמיד שחקנים אומרים בחנפנות על הקהל שהם השחקן ה-12 של הקבוצה, אז בבית"ר האוהדים הם השחקן הראשון והבטוח ביותר בהרכב, והריחוק הזה בין הקהל לשחקנים ולמועדון, גורם לשני הצדדים לגעגועים עזים. האנרגיה שהאוהדים מעניקים עצומה והאמירה של שחקני הכדורגל בישראל שכל שחקן חייב לעבור בבית"ר לפחות עונה אחת בקריירה כדי להבין מה זה כדורגל ומהי תשוקה אמיתית, הייתה נכונה.
בית"ר בלי אוהדיה היא קבוצה בלי אנרגיה ולכן במועדון אף אחד לא ממש התרגש מהנזיפות שבאו לאחר התכנסות האוהדים בשישי שעבר והבינו שמדובר בפריקה חד פעמית של קהל. הבעלים משה חוגג אפילו שיתף תמונה עם רימוני עשן שזרקו האוהדים והדליק את הקהל ברשתות החברתיות.
את החיסרון בקהל ניתן היה להרגיש יממה לאחר המפגש הסוער, במשחק מול הפועל בבלומפילד. בימים כתיקונם, לאחר שער השוויון שכבש מיכאל אוחנה, האלפים בצהוב שהיו גודשים את בלומפילד, היו דוחפים את השחקנים להבקיע את השני והשלישי ולא לסגת לאחור, וכשהקהל של בית"ר מחליט שהקבוצה צריכה לכבוש ומעיר את השחקנים – בדרך כלל זה קורה בפועל על המגרש. בבית"ר, אגב, מעריכים שעד פברואר-מרץ הקהל לא יחזור וגם אם ישוב, זה יהיה בכמות מוגבלת מאוד, כך שהקבוצה תצטרך להסתדר בלי השחקן הכי חשוב שלה – האוהדים.
צריך לזכור שעבור חלק לא קטן מהשחקנים המפגש ביום שישי באימון היה המפגש הראשון עם האוהדים. אמנם מרחוק, אמנם לא בעוצמות והדציבלים של העבר, אבל בכל זאת, דייט ראשון בין אהוב לאהובה – הוא תמיד מרגש. מתי יהיה דייט שני? למשרד הבריאות התשובות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
