חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך. בהתייחס לכך נכתב בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות".
ואם אתם שואלים למה זה נכתב כאן, בטור על בית"ר ירושלים, התשובה היא פשוטה – המלחמה בין בעלי בית"ר משה חוגג לבין רבים מאוהדי הקבוצה כבר חרג לטעמי מפרופורציות ומגבולות הטעם הטוב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ביום ראשון האחרון, במהלך ההפסד של בית"ר למכבי נתניה, אפשר היה לראות את חציית הגבולות מצד בעלי בית"ר (וזאת לאחר שהמצד השני, של האוהדים, הגבולות נחצו יותר מפעם אחת). ברגעים ספורים ביום ראשון אפשר היה לראות שמשה חוגג הופך לסוג של דיקטטור, כזה שאסור לאף אחד לבקר.
האירוע המדובר היה פשוט למדי, וכזה שקרה כמעט בכל מגרש וכמעט לכל בעלים (ותשאלו את יענקל'ה שחר): מספר אוהדי בית"ר החליטו לתלות בטדי שלט שעליו הכיתוב 'חוגג לך'. מספר דקות לאחר שהשלט נתלה – נשלחו מספר מאבטחים להוריד את השלט והתעמתו באלימות עם האוהדים על מנת להחרים להם את שלט הבד שהכינו.
חוגג, כך נראה, איבד את שלוות הנפש וקור הרוח בהתנהלות מול האוהדים – בעיקר אלה החברים בארגון לה פמיליה, אבל לא רק.
הקרחות בטדי והמלחמה בין בעל הבית לבין האוהדים (שוב, מרביתם מלה פמיליה, אבל לא רק) תפגע בבית"ר גם בפן המקצועי. נכון להיום, שבוע לפתיחת העונה, בית"ר היא קבוצה כבויה.
המלחמה של חוגג בגזענות ובאלימות היא דבר מבורך, אבל זו לא המלחמה היחידה שמתנהלת כיום מול הקהל. רבים מאוהדי בית"ר שמתנגדים לגזענות ולאלימות הפכו בחודשיים האחרונים למתנגדים גם לבעל הבית – ונראה שאת זה לחוגג קשה להכיל.
את התוצאה כולם רואים – בית"ר נראית כמו צל חיוור של מועדון גדול, ויש שאף יטענו שהקבוצה על סף מוות קליני.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
