כבר חודשים ארוכים שאני קורא למשה חוגג ואלי אוחנה להנחית הוראה לצוות המקצועי כדי שישלב שחקני בית. שער הניצחון הדרמטי של דוד קלטינס מול הפועל תל אביב רק מחזק אותי. זה היה שער של נשמה, כזה שכמעט ובלתי אפשרי לקבל משחקני רכש. לשחקנים שגדלים באגודה, על אחת כמה וכמה באגודה כמו בית"ר ירושלים, יש הרבה יותר מחויבות, הרבה יותר שייכות והרבה יותר הבנה. ברגע אחד בדקה ה-93 ביום שני, דוד קלטינס הוכיח את זה פעם נוספת.
השער של קלטינס גם הוריד את המסך על העונה הזו, שהיתה אחת הגרועות של בית"ר ירושלים בעשור האחרון. כעת, אפשר וגם כדאי להתחיל בהכנות לעונה הבאה.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
משה חוגג חייב ללמוד מהטעויות שהוא עשה השנה, וגם אם הכיס שלו עמוק מאוד – עליו להשקיע את הכספים שהוא מוציא בתבונה. אין שום סיבה להביא עוד ועוד שחקני רכש. כפי שכבר כתבתי, לשחקני בית יש יתרונות עצומים וצריך לתת להם את הבמה – כי התרומה שלהם גדולה גם על המגרש וגם בחיבור של הקבוצה לאוהדים.
מעבר לכך, שאלת השאלות היא עתידו של יוסי בניון. הקשר הנהדר מתבלט בין המשך הקריירה כשחקן, לבין פרישה וקבלת תפקיד המנהל המקצועי. זו סוגיה מעניינת ואת ההחלטה הסופית נדע בקרוב.
עד אז, במשחקים שנותרו לסיום העונה, בית"ר ירושלים חייבת, ואני חוזר על זה שוב, להריץ מספר שחקני נוער מוכשרים. זה בדיוק הזמן לתת להם הזדמנות להראות מה הם שווים, כי כפי שהראה קלטינס ביום שני – הערך שלהם גדול ומשמעותי.
על מהלך כזה כולם יסכימו וישמחו – גם אם זה יעלה בעוד כמה הפסדים.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
בצד האדום של ירושלים, הפועל קטמון הזכירה לי השבוע את סבתי ז"ל, שנהגה לומר לא מעט "אוי ויי זמיר".
קשה להאמין וזה כבר ממש בלתי נתפס, אבל קטמון מתעקשת לבעוט בדלי פעם אחר פעם. האפשרות לעליית ליגה היא ממשית, אך נראה שבקטמון פשוט מתעקשים לוותר עליה.
אם קטמון לא תעלה ליגה, היא עשויה להצטער ולבכות על כך למשך שנים, כי הזדמנות כמו שיש העונה לא בטוח שתחזור. מספיק להסתכל על היורדות מליגת העל – סכנין ואשדוד – ששתיהן יהיו פקטור רציני בלאומית בעונה הבאה. אבל הן לא לבד, גם הפועל פתח תקוה תהיה בתמונה, הפועל כפר סבא, שגם היא יורה לעצמה ברגל, תתמודד וגם הפועל אשקלון החזקה. כל זה רק גורם לי להבין שהמשימה בעונה הבאה תהיה קשה שבעתיים.
קטמון, ועל זה אין חולק או ספק, רוצה לעלות ליגה מאוד, אבל משהו בגלגלים חורק. לא רואים מהקבוצה את הניצוץ בעיניים, ובמקום טירוף חושים ושיגעון חיובי, אנחנו מקבלים אפתיות ואדישות.
בכדורגל אין קסמים, וכנראה שגם איש מקצוע מהשורה הראשונה כמו יוסי מזרחי, לא יכול להושיע, כשגם הוא נראה לעיתים חסר אונים, ולא מאמין למה שרואות עיניו.
בינתיים, נס ציונה והפועל עפולה, שלא חלמו על עלייה בתחילת העונה, מוצאות את עצמן בנקודות זינוק מצוינת. אם אכן אחת משתיהן תעלה, זו תהיה הפתעה של ממש וגם אכזבה ענקית מקטמון.
כפי שזה נראה כרגע, לקטמון פשוט לא מגיע לעלות. אם לא יחלו שינוי דרמטי וקיצוני, גם בעונה הבאה קטמון תהיה בלאומית. אני, אגב, עדיין מאמין שזה אפשרי. השאלה היא אם שחקני קטמון מאמינים?
