טל כחילה (צילום: שרון בוקוב)
טל כחילה (צילום: שרון בוקוב)

דעה | מי יודע מדוע ולמה? הפרידה של בית"ר מטל כחילה מיותרת

כחילה, בדיוק כמו אביו אהוד, הוא שחקן נשמה ובית"רי מלידה, והוא גם אחד הבלמים האיכותיים בארץ. בבית וגן עוד יצטערו על העזיבה שלו | טור דעה

פורסם בתאריך: 2.6.19 11:02

סיום העונה של בית"ר ירושלים, עם הניצחון על אתלטיקו מדריד, היה משחקו האחרון (לבינתיים) של טל כחילה במדים הצהובים-שחורים בהם הוא צמח. יוסי בניון ואלי אוחנה ייפרדו בקיץ הקרוב מהרבה שחקנים, אבל הפרידה מטל כחילה היא שונה. למה? בגלל האהבה שלו למועדון, בגלל שהוא עדיין שייך לדור השחקנים של פעם – הדור שעוד משחק עבור סמל המנורה ולא עבור סמל הדולר.

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה טל כחילה הצטרף לאימוני הקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים אי שם בעונת 2011/12. הייתי אז הדובר של המועדון. טל כחילה היה הסנונית הראשונה של רשימת שחקני בית, שקיבלו הזדמנות בקבוצה הבוגרת אחרי הזכייה בגביע המדינה האחרון ועונה אחרי שכל הכוכבים הגדולים עזבו.

כשהוא נכנס אל חדר ההלבשה בפעם הראשונה, הוא נראה מעט בהלם. כמעט כמו כל שחקן שעולה מן הנוער. הייתי בטוח שהוא יעלה לאימון עם ביטחון רב, כמו שאביו אהוד כחילה הציג במשך שנים במשחקי הקבוצה, אך לא כך היה טל בנו, הסיבה לכך היתה יראת הכבוד שלו למועדון עליו גדל עוד כשהיה תינוק.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


במהלך השנים כחילה הפך בשקט-בשקט לשחקן הרכב. אלי כהן היה הראשון שהאמין בו ונתן לו את חולצת ההרכב. באחד מהמשחקים בהם הציג יכולת טובה, התבקשתי במסגרת תפקידי, להביא את השחקן הצעיר אל עמדת הראיונות. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו להתלוות אליי. "מה אני אגיד?", שאל אותי הילד שהבין את גודל המעמד בו הוא נמצא, "אני נמצא בחלום, מה כבר יש לי לומר?". וזה היה כחילה לאורך כל הדרך. שחקן שחי את החלום לשחק בבית"ר ירושלים. גם אחרי 10 שנים בקבוצה הבוגרת. הוא הראשון שיעלה לכדור בהגנה. הוא מהבודדים שימשיכו לשחק גם עם אף מדמם או תחבושת על הראש. התשוקה שלו למשחק ולבית"ר ירושלים, היא משהו שלא תראו היום אצל שחקנים פעילים.

טל כחילה לדעתי הוא מסוג השחקנים שחייבים להיות חלק מהשלד של המועדון בשנים הבאות. הוא אחרון השחקנים שמשחקים באמת בשביל הסמל ואחד שקיבל את מורשת בית"ר ירושלים מאביו. אלי אוחנה יודע טוב מאוד כמה קשה היום למצוא שחקנים שמזוהים עם מועדון אחד, ואם נוסיף לזה את היכולת הטובה (וחוסר האטרקטיביות של שוק הבלמים), הרי שבית"ר צריכה להשאירו. אבל דעות לחוד ומציאות לחוד. מה שנותר לי כעת הוא לאחל לטל כחילה בהצלחה. על דבר אחד אני מוכן לחתום כבר עכשיו: את הקריירה הוא יסיים בבית"ר ירושלים.


אסף שקד

אסף שקד


את החלק האחרון של הטור אשאיר למילות הפרידה שכתב טל כחילה ברשתות החברתיות: "אז איך מסכמים עשור? זה נראה עולם ורוד למי שמסתכל מבחוץ. אבל האמת היא שהחיים של כדורגלן לא פשוטים. עברתי משברים גדולים, כאלה שהיו קרובים לשבור אותי. אבל המשפחה שלי שמרה עליי תמיד וגרמה לי להישאר בבית"ר ירושלים גם בימים שהיו קשים יותר. בסופו של דבר כך חונכתי, להיות בית"רי מלידה. כי בסופו של דבר, שחקן ממשפחת כחילה, יישאר על המגרש עם מדים של בית"ר, גם עם תחבושת על הראש או עם אף שבור. תודה לך בית"ר ירושלים על עשור מרגש. תודה לכם אוהדים על אהבה בלתי נגמרת".

ועל זה אני אומר – תודה טל כחילה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. עוד טעות ענקית מבית היוצר של הכישלון הטפלון אוחנה.

    שאלוי

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר