בלם דרג ב' / גיא אדרי
השבוע צפיתי במסיבת העיתונאים של הפועל תל אביב, שבה דיברו המאמן האדום ניסו אביטן והקפטן, שצפוי להיות בקרוב מאוד לשעבר, אוראל דגני. במהלך מסיבת העיתונאים הבנתי שאם הפועל תל אביב לא תשדרג לדגני את השכר הוא לא צפוי להמשיך. האדומים, כך נראה, לא מתכוונים לשדרג את החוזה כך שדגני בדרך החוצה. הבעיה היא שסעיף השחרור שלו עומד על 400 אלף יורו.
הסכום הזה מוביל לכך שאין הרבה קופצים על הבלם. מי שכן מביעה התעניינות בדגני היא בית"ר ירושלים, ותהרגו אותי אם אני מבין למה. ראשית, ישנו את סכום השחרור, שדגני לא שווה אפילו מחצית ממנו.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מבחינה מקצועית, דגני לא הוכיח את עצמו בשנים האחרונות. הוא ירד ליגה עם הפועל תל אביב, לא הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון בעונה שעברה והוא לבטח לא הבלם שיביא את השדרוג המיוחל בהגנה של בית"ר.
בנוסף, תחשבו על מרכז הגנה שבו משחקים דגני וטל בן חיים – זה לבטח אחד מהצמדים הכבדים והאיטיים בהיסטוריה. לאור העובדה שמקומו של טל בן חיים נראה מובטח (וגם זה לא ברור למה), בית"ר חייבת להנחית לידו בלם מהיר, כזה שיכסה על המגרעת הזו של בן חיים.
יוסי בניון, רוני לוי ואלי אוחנה חייבים להפסיק לחפש שחקנים בליגה הישראלית. הגיע הזמן שהטריו יפעיל את הקשרים ואת היכולות וינחית כאן רכש איכותי. די להתפשר על בלמים ישראלים מדרג ב'.
הקיץ הזה לבית"ר אין את הלחץ של מוקדמות הליגה האירופית, ובקבוצה צריכים לקחת את הזמן כדי לאתר את הרכש הכי טוב שאפשר. אלי טביב כבר הוכיח שאפשר להנחית בארץ בלמים זרים תותחים דוגמת סזאר ארסו וחסוס רואדה, ואם טביב עשה זאת בסכומים לא גדולים, תארו לכם מה יכול לעשות הכסף של משה חוגג? ולא שצריך להפציץ בסכומים – קחו את סעיף השחרור של דגני פלוס שכר ויש לכם ביד כ-550 אלף יורו, ועם זה בהחלט יש מה לעבוד.
הבעיה, כמו שאני רואה אותה, היא חוסר מעוף. בית"ר צריכה לנצל את המעמד והשם של יוסי בניון, וביחד עם הכסף של חוגג, לנסות ולהביא לפה שמות גדולים.
רק לשם דוגמא, בימים של ארקדי גאידמק ולואיס פרנדדז הכסף והקשרים עשו את שלהם ובבית וגן נחתו שמות גדולים בכדורגל האירופי. אז נכון, חוגג הוא לא גאידמק, אבל את הקשרים של בניון חייבים לנצל. המנהל המקצועי חייב לגלות מעוף, חייב לנצל את הקשרים שרקם בשנותיו ביבשת וחייב להנחית פה שם גדול שישדרג משמעותית את בית"ר.
גיא אדרי (צילום: פרטי)
אפשרות נוספת היא הפעלת מערך סקאוטינג, שגם כאן הקשרים של בניון יכולים לעשות את העבודה, כדי להנחית כאן בלם איכותי שעדיין לא פרץ בסכומים נמוכים. תגליות כאלה יש בכל העולם והגיע הזמן שגם בית"ר תצליח לשים את ידה עליהם.
בעולם העסקים, נהוג לומר שהפיתרון לחוסר הצלחה הוא לחשוב מחוץ לקופסא. זה מה שבית"ר צריכה לעשות – לצאת מהקופסא ובמקרה שלנו לזנוח את השוק המקומי. כן, רכש ישראלי זה נוח יותר ומוכר יותר, אבל כדי להתקדם ולהתפתח רצוי וכדאי להשקיע מחשבה.
דגני, איתן טיבי או רמי גרשון הם בלמים סבירים, אבל כולם נופלים מטל כחילה שבית"ר לא ידעה לשמור עליו. הם לא הבלמים שיעשו את ההבדל. אז קדימה, לעבודה.
איתן ויציב / נועם שרפלר
חוליית ההגנה של בית"ר ירושלים היתה מנקודות התורפה הגדולות של הקבוצה בשנתיים האחרונות. הקבוצה ספגה בכמויות, שחקני ההגנה לא השרו שקט וביטחון ולמען האמת – אם לא העונה האדירה של איתמר ניצן אשתקד, בית"ר ירושלים היתה מסובכת חזק מאוד במאבק נגד הירידה.
אולי בגלל זה השאירו את הטיפול בהגנה לסוף. אחרי למעלה מחודש בתוך עונת המלפפונים, נראה שהסגל של בית"ר ירושלים כבר די שלם, כשמה שעוד נותר הוא בלם ומגן שמאלי. לבית"ר יש כעת זמן לא מבוטל כדי להנחית פה שני שחקנים שיעשו את ההבדל, ובעיקר אמורים הדברים לעמדת הבלם – מהחשובות ביותר בכדורגל המודרני.
טל בן חיים הוא שחקן ותיק עם רזומה עשיר אבל הוא גם בן 38. בית"ר, לדעתי, היתה צריכה לשחרר אותו אבל מאחר שהנושא לא על הפרק חבל לדון בו יותר מדי. השאלה היא מי הבלם שישחק לצידו.
על פי הפרסומים השונים, בית"ר בודקת אופציות בכל הכיוונים. מבחינת ההיצע בשוק הישראלי, ישנם שני שמות בולטים שמעניינים את הקודקודים בבית וגן – איתן טיבי ואוראל דגני. דגני שייך להפועל תל אביב, ועל כן אתמקד בטיבי, שנחשב לשחקן חופשי.
טיבי, שנושק עוד מעט לגיל 32, צריך לדעתי להגיע לבית"ר, אבל לא לצידו של בן חיים אלא במקומו.
אמנם טיבי יכול להשלים לא רע את בן חיים, הצמד הזה טוב יותר מאשר טב"ח-אור זהבי, אבל זה עדיין לא מרכז ההגנה של קבוצה אלופה.
בית"ר צריכה בלם ברמה הרבה יותר גבוהה. טיבי יכול להוות אופציה נהדרת כשלידו בלם זר תותח (וכן, מצטער, שוב חזרתי למעמדו של בן חיים).
משה חוגג השקיע בחלק הקדמי לא מעט כסף, אבל הגנת בית"ר כבר שנתיים נמצאת ללא בלם ברמה גבוהה בסגנון חסוס רואדה או סזאר ארסו הזכורים לטוב, ומקבלי ההחלטות צריכים להתמקד במציאת בלם זר ואיכותי.
נועם שרפלר (צילום: פרטי)
בינתיים, בצד האדום של העיר – גם הפועל בכדורסל עסוקה בבניית הסגל. האדומים בינתיים עובדים יפה והארכות החוזה שקיבלו טיישון תומאס וג'ייקובן בראון היו בהחלט במקום.
בשלב זה בהפועל עדיין לא התעסקו בסגל הישראלי, שהיה נקודת התורפה בעונה שעברה. בעוד מקומם של תמיר בלאט (נשאר) וליאור אליהו (כנראה עוזב) די ידוע, יוגב אוחיון ובר טימור נמצאים בסוג של צומת דרכים.
טימור איבד את הביטחון אחרי שלא זכה ליותר מדי אמון מעודד קטש. טימור דורך במקום כבר כמה שנים ועם כל האהבה של הקהל כלפיו, אני חושב ששני הצדדים מיצו את הקשר, ופרידה תעשה טוב לכולם.
אוחיון, לעומת זאת, הצליח להמציא את עצמו מחדש בחלק השני של העונה עם יכולת טובה בעיקר בצד ההגנתי אבל גם בהתקפי.
הבחירה שלי היא ברורה – אוחיון מתאים להפועל וצריך להישאר, כשבנוסף הייתי מעניק לו את סרט הקפטן. הוא צנוע, נותן הכל על הפרקט והוא התחבר נהדר למועדון. אמנם ישנם כמה חברים מארגון האוהדים בריגדה מלחה שלא נותנים לו נחת, אבל שאר הקהל האדום בהחלט נתן אמון בגארד.
אבל, למרות ההערכה הרבה – אוחיון לא שווה את החוזה העצום שעליו הוא חתם לפני שנתיים. הפועל צריכה לשבת איתו ולהגיע להבנות על חוזה חדש – נמוך יותר ולטווח ארוך יותר כדי שכולם יהיו מרוצים.
לא יעשו את ההבדל / יעקב ליפשיץ
כל אוהד כדורגל יסכים שההבדל בין ליברפול מודל 2017/18 לבין ליברפול מודל 2018/19 הוא עצום, אך מבחינת הסגל של המייטי-רדס, ההבדל הינו של שני שחקנים בלבד: הבלם ווירג׳יל ואן דייק הצטרף בינואר 2018 והשוער אליסון, שהצטרף בקיץ 2018. התוצאה? זכייה בצ'מפיונס ליג ושיא נקודות בליגה האנגלית (שלא הספיק לאליפות רק בגלל מפלצת בשם מנצ'סטר סיטי).
ומאדום לצהוב: בקיץ האחרון בית״ר התחזקה משמעותית בהתקפה ונראה כי עד לפתיחת העונה ימקדו ראשי הקבוצה את המאמצים בגזרת הרכש לכיוון חוליית ההגנה – בעיקר מרכז ההגנה.
נעשה סדר ונבדוק את מצבת הלוחמים בעורף הבית״רי:
בלמים: כרגע יש לבית"ר בסגל רק את אור זהבי וטל בן חיים, וזאת לאחר שבחודש וחצי האחרונים נפרדה הקבוצה ממיקי סירושטיין ומשני שחקני הבית האהובים טל כחילה ודוד קלטינס, שבין היתר שיחק גם בעמדת הבלם. עם שני בלמים בסגל אין בכלל ספק שחייב להגיע עוד בלם אחד לפחות, אבל השאלה היא איזה בלם.
מאז הפרידה מחסוס רואדה בית"ר משוועת לבלם שיכול במסירה אחת לחתוך 2 קווי הגנה, שההתקפה שלנו תתחיל כבר מהבלמים והכי חשוב, בלם שמשחרר לחץ מהקשרים של הקבוצה שיודעים שיש על מי לסמוך.
אם לא יגיע בלם זר המועמדים כרגע הם איתן טיבי ואוראל דגני.
נכון, מלבד שלומי אזולאי (ועדי תמיר ושלום אדרי שהגיעו לעבות את הסגל) עד כה הקבוצה החתימה שחקנים עד גיל 23 כהשקעה לטווח הארוך, אך דווקא בעמדת הבלם הניסיון נחוץ ולטיבי בן ה-32 ולדגני בן ה-30 יש כזה ובשפע לליגה שלנו.
ולמרות הניסיון שיש לשניים ועל אף שאני באופו אישי חושב שטיבי ו/או דגני עדיפים במעט על אור זהבי ועל טל בן חיים, הם לא השדרוג שלו אנחנו מייחלים. הם לא הבלמים שיכולים לעשות את ההבדל בין קבוצה טובה לקבוצה מעולה. הם לא בקליבר של חסוס רואדה.
אז מה צריך לעשות? אני סמוך ובטוח שהמנהל המקצועי יוסי בניון יפעיל את כל הקשרים שלו, וכולם יודעים שיש לו, יצפה בכל הקלטות על מנת להנחית פה בלם זר ברמה גבוהה.
שוערים: לאחר השחרור של ארנסטס שטקוס, שאני חושב שהיה מוטעה, נשארנו עם איתמר ניצן אחרי עונה אדירה בשער.
לעמדת השוער השני נכון לעכשיו מיועד נתנאל דלויה, שחקן בית עם נתונים מעולים לשוער ישראלי – גבוה מאוד עם מוטות ידיים ארוכות, שבדקות הבודדות שקיבל מול אתלטיקו הראה פוטנציאל.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
מגן ימין: כרגע זו ללא ספק העמדה הכי איכותית שלנו בהגנה, אנטואן קונטה ושי קונסטנטין ביחד עם אלי דסה ומאור קנדיל ממכבי תל אביב הם ארבעת המגנים הטובים בליגה בעייני. אין צורך בחיזוק נוסף, ובכל מקרה גם אופיר קריאף הוכיח שהוא יכול לשחק בעמדה הזאת.
מגן שמאלי: כרגע חתום בבית"ר רק מקס גריצ׳קין שהגיע על תקן פרוספקט אחרי שהיה מעולה בנוער של מכבי תל אביב ובעונה האחרונה בהפועל חדרה. בית"ר לא תסיים את הקיץ מבלי להתחזק בעמדה הזאת, כשהאופציות הן או מגן זר (כולנו מתפללים למגן התקפי סטייל הייסטר), או מתן בלטקסה שהקושי כרגע הוא הסכום אותו דורשת מכבי תל אביב, כ-900 אלף שקלים.
ולסיכום: בלם ומגן שמאלי – עדיף זרים. יאללה בית"ר.
