דעה | לדבר הוא יודע: שי אהרון אומר את הדברים הנכונים אך מה עם המעשים?

בימים האחרונים שי אהרון חוטף ביקורות על הכישלון של הפועל קטמון, בזמן שהסיכויים לעליית ליגה עדיין קיימים, אפילו אחרי עוד משחק מאכזב בעפולה.

בדרך כלל מחכים לסיכומים בסוף, הסיבה שעל אף האפשרות התיאורטית לעלות ליגה, החלו לבקר את אהרון בחריפות, היא משום שלא התוצאות הן אלו שגורמות לרבים לדרוש את הזזתו מהמועדון, אלא הדרך.

• תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]

ניר גרוסמן פרסם בשבוע שעבר טור דעה שאין לי אלא להסכים עם כל מילה בו, באשר לאחריות של שי אהרון למצבה של הפועל קטמון, אך לא נכתב מספיק על הצד המנטלי אשר בו אתמקד בשורות הבאות.

בתור המנהל המקצועי, אחד התפקידים החשובים ביותר של מנהל מקצועי, אשר אמור לתפקד לאורך זמן, הינו להטמיע רוח ותרבות מועדון, אשר אינה קשורה בתוצאות.

המהלך של השבוע האחרון, השעייתם של שני שחקני הפועל קטמון בשל פרסום לא הולם ברשת החברתית, הינו מעשה כזה, שלא מתחשב במשחק הקרוב החשוב, אלא מבין שלאורך טווח חשוב לשמור על ערכים שישמרו עליך בעתיד ברגעים מכריעים.

אולם השעיה זו היא רק זריית חול בעיניים עבור כל מי שהפועל קטמון יקרה לו, ובמיוחד עבור השחקנים עצמם, אשר ראו בחודשים האחרונים את ערן לוי עובר על כל ערך אפשרי של קטמון ואינו מושעה, וכעת, כאשר העסק אבוד, נזכר שי אהרון להפעיל את אחריותו ליצירת קוד התנהגות. למעשה, מהלך זה מסביר יותר מכל את הבעיה המנטלית של קטמון.

מצד אחד, הפועל קטמון ושי אהרון בראשה, אומרים את הדברים "הנכונים", אך המעשים שלהם מספרים סיפור אחר – הסאב-טקסט הוא של לחץ, תוצאות ומוכנות לוותר על הערכים בשקט, אם זה יהיה שווה מקצועית לניצחון במשחק הקרוב.

גיא אורן (צילום: פרטי)

גם ההחתמה של ערן לוי הינה מעשה שכזה, כמו גם הפיטורים הלא ברורים של בני בן זקן כדי לפנות מקום לליאור זדה, השארתו של האחרון בלי שום סיבה אחרי הכישלון בעונה שעברה והשארתו השנה ממש בכוח – הרבה אחרי הזמן שהיה ניתן לכל מאמן אחר.

שחקנים אינם עיוורים. הם רואים שברגעי האמת, הערכים האלו של רוח המועדון פשוט נרמסים ולכן הם נותרים לא מחויבים לקוד ערכי אלא רק לעצמם. השחקנים קרסו לאורך העונה ככל שהיא התקדמה, מתוך הציפיות האדירות של עליית ליגה. ברגעים כאלו, שחקן יכול להירגע רק כאשר הוא יודע שהוא יכול לסמוך על המאמן ועל המערכת. כשהמערכת מראה לחץ והמון פעולות נתפסות כמהלכים שנועדו לשמר תפקיד כזה או אחר – כך גם במגרש כל אחד מנסה לשמור על עצמו, כלומר, לא לעשות טעויות, לא להעז, ללכת על בטוח. כשכל הקבוצה מנסה ללכת על בטוח, אין מי שלוקח מנהיגות, כולם מעבירים את האחריות לכולם, מה שיוצר חוסר בטחון, חוסר תיאום, ירידה ביכולת, ירידה באנרגיה ובאמונה שהניצחון אפשרי.

במשך חמש שנים שי אהרון עומד בראש המערכת והגיעה העת לומר בצורה ברורה – הכישלון הוא מהדהד, בתחומים מקצועיים רבים ובעיקר בתחום המנטלי, כפי שהרחבתי כאן.

המנהל המקצועי הבא (בהנחה וההיגיון יפעל ואהרון יפנה את מקומו) חייב יהיה לשים דגש על הצד המנטלי, ממחלקות הילדים ועד הקבוצה הבוגרת.

*הכותב הינו מאמן מנטלי ושותף לעליית הפועל קטמון לליגה הלאומית, הן מליגה א' דרום והן מליגה א' צפון.