בפעילותה רבת השנים דליה פעלה לקידום אמנות תאטרון הבובות האמנותי בישראל ויזמה רבות לחשוף את הקהל הצעיר בארץ ובעולם לאמנות זו ובמהלך השנים קידמה את חזון תיאטרון הקרון: תיאטרון בובות רפרטוארי אמנותי לילדים המעודד חופש יצירה, חדשנות ומצוינות של אמנים מקצועיים. בניהולה התיאטרון הפך לייחודי בנוף תיאטרוני הילדים בארץ ומוביל בתחומו בארץ ובעולם וזוכה לפרסים רבים.
עם השנים, התיאטרון הפך לבית, לקהילה יוצרת רב גילאית. ויפה מעיין, טיפחה אמנים ודור המשך. במהלך השנים קידמה מדיניות ציבורית רגישה לשונות תרבותית, שימור מגוון תרבותי, הכרה בצורכי אוכלוסיות הקהל הצעיר והכרה בתאטרון בובות כחלק מייחודיות תרבותית. בעבודתה היא שמה דגש על מחקר אמנותי, תרבותי וחינוכי, כחלק מתהליך היצירה וכחלק מהתפיסה שלה אודות מקומו של התיאטרון ובמיוחד תיאטרון הבובות והתיאטרון הבינתחומי, בפיתוח עולמו של הילד וביצירת קהל צופים מושכל ופתוח לשפות אמנותיות מסורתיות וחדשניות.
בשנת 2018 הנהלת אסיטז' ישראל, המרכז הישראלי לתיאטרוני ילדים ונוער, החליטה להעניק פרס מפעל חיים ליפה מעיין על 30 שנות עשייה בתחום תיאטרון ילדים ונימקו את הבחירה בה כשציינו כי "הפרס מוענק לאישיות שהקדישה בהתמדה ולאורך זמן חלק ניכר משנות חייו למען קידום ופיתוח של תחום התיאטרון לצופים צעירים, ותרם לו תרומה מיוחדת ורחבת היקף בעשייה ציבורית, במחקר, בניהול וביצירה". יפה מעיין, אמרה במעמד קבלת הפרס: "התאהבתי. התאהבתי באמנים. אמנים מרתקים אותי. התאהבתי בקהל הילדים. ילדים מרתקים אותי. התאהבתי בעושר התרבותי המשותף. התאהבתי בקרון רכבת כחלל תאטרוני. התאהבתי באפשרויות הגלומות בהנפשה; התאהבתי בעולם המורכב והחתרני של עולם תאטרון הבובות".
