האקדמית גורדון בשיתוף עם השר זאב אלקין, עם מינהלת שיקום הצפון תנופה ועם הסתדרות המורים, ערכו ביום חמישי ועידת חינוך שדנה באסטרטגיות לשיקום החינוך והחברה בצפון, שנה לאחר חתימת הסכם ישראל-לבנון. הוועידה שהתקיימה בקמפוס המכללה בהנחיית איש התקשורת רועי כ"ץ, כללה דיונים מעמיקים לשיקום מערכת החינוך בצפון בהשתתפותם של בכירים במערכת הממשלתית ובמשרד החינוך וראשי רשויות מקומיות בצפון.
מטרת הוועידה היתה הנחת תשתית לדיון מקצועי על תפקיד החינוך כעמוד תווך לצמיחה מחודשת, ובמהלכה הוצגו הקשיים והחל דיון בפתרונות שיעצימו את החינוך, כך שהוא יהווה מודל לשיקום, לתנופה ולצמיחה בצפון ובשאר חלקי הארץ.
השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר האחראי על מנהלת תנופה לשיקום הצפון ומנהלת תקומה: "ממשלת ישראל מקבלת ציון 6 מתוך 10 בטיפול בצפון, גם היום המדינה לא ערוכה לטיפול באירוע חירום אזרחי. הממשלה לא השקיעה בצפון עוד לפני תחילת המלחמה, זו אחת הסיבות שכל כך קשה לשקם את האזור היום. הסכנה הגדולה ביותר לתושבי הצפון הינה החזרה לשקט מדומה. ב-7.10 למדנו שהמדיניות הקודמת היתה שגויה. המדיניות האמיתית היא מה שקורה בשנה האחרונה. הופתעתי לטובה שהתמדנו לאורך כל השנה במדיניות של אכיפה נחושה בדרום לבנון ואם יהיה צורך בפעולה יותר משמעותית נבצע זאת. המבחן צריך להיות מבחן תוצאה ולא מבחן הפחד מה יקרה".
ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך: "נפלה בחלקנו הזכות בעת המלחמה לתת מענה חינוכי לתלמידים תחת אש. המורים שלנו לימדו בכל מקום, בכל אתר בכל מקלט. לאחר שהבנו שהמלחמה הולכת להיות ארוכה, הקמנו מוסדות חינוך בן רגע במקומות הפינוי. (לאחר המלחמה) המורים חזרו ראשונים לצפון וקיבלו מענקים כי העוגן המרכזי הוא החינוך. מערכת החינוך היא זו שתוביל לצמיחה בצפון. למרות זאת, בקריית שמונה לדוגמה יש הרבה מצוקות, בעלי עסקים שלא נשארים בעיר, ומנוע כלכלי שלא עובד. אם הממשלה לא תעשה מעשה נחרץ במטולה ובקריית שמונה – הערים הללו לא ישתקמו".
רוצים להישאר מעודכנים?
יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים: "עובדי הוראה אינם מגיעים בגלל שכר. הם רואים את עבודתם כשליחות. הם הרגישו מחויבות אישית כלפי כל תלמיד ותלמיד. הבעיה העיקרית אשר מובילה לנטישת מורים הינה ההתערבות הגסה של ההורים שאינה קיימת בשום מקצוע אחר. הורים לא צריכים להיכנס לבתי הספר, אל הכיתה ולצעוק על המורה, נדאג שהורים ייכנסו לבתי הספר רק לאחר תיאום מול הנהלת בתי הספר, לא נאפשר יותר שיח עם המורים בווטסאפ שלא בשעות העבודה. ההורים איבדו את הסמכות ההורית שלהם והם מצפים שמערכת החינוך תיתן את המענה לכך. נדאג להטיל סנקציות על הורים אלימים – משרד החינוך צריך להיכנס לאירוע".
יפה בן דויד בוועידה
יונה יהב, ראש העיר חיפה: "חינוך הוא עוגן, בבתי הספר צריך ליצור אמון של התלמידים במערכת. כמו כן, עלינו ליצור מצב שהלימודים לא ישעממו. לשם כך, אנחנו מעמיקים את הידע של המנהלים והמורים ומסבירים שהם חייבים להתחדש. הגענו גם למסקנה שהמבנים של בתי הספר משעממים. אנו מעמיסים על ארכיטקטים בארץ מטלות כך שבתי הספר יהיו מיוחדים כולל כיתות במסדרונות ופעילויות כדי לשבור שגרה גם בתוך המבנה. בהיבט הפסיכולוגי, צריך לדעת לזהות את מצב הרוח של התלמיד, והאם הוא מוחרם. חרמות זה האסון הגדול ביותר שיכול להביא לתוצאות קשות ואמרתי למנהלים שבמידה ויש ילד מוחרם, אני רוצה לבוא לבית הספר. בעזרת אלו נוכל ליצור מערכת חזקה שהיא גם עוגן עבור התלמידים".
גבריאל (גבי) נעמן, ראש מועצת שלומי: "החלטת הממשלה לפנות את שלומי עם פרוץ המלחמה היתה נכונה ואחראית. שלומי הינו ישוב צמוד גדר. לא יכולנו לפתוח גנים ובתי ספר, ילדים היו נאלצים להישאר בבית. למעלה מ- 1,000 יחידות דיור היו ללא ממ"ד. מאז המלחמה דברים השתנו. היום בונים 800 ממ"דים בשלומי. המגדלים של חיזבאללה על הגבול אינם. מצבנו היום טוב פי עשרות מונים לעומת העבר. אין זה נכון שתושבי הצפון צריכים לחשוש מעימות ביטחוני. תושבי לבנון הם אלו אשר צריכים לפחד. שלומי הוא היישוב הבטוח ביותר בישראל. השקענו בכיתות כוננות, הקמנו יחידה טקטית, אנחנו לא לוקחים סיכונים כי התושבים צריכים להרגיש ביטחון. נמשיך לבנות את שלומי ותוך חודשיים אף נשווק שכונה חדשה".
פרופ' אילנה לבנברג נשיאת המכללה האקדמית גורדון: "מכללת גורדון, כגוף אקדמי מוביל ומחויב לקהילת הצפון, רואה בוועידה זו שליחות ציבורית. השנתיים האחרונות הציבו בפנינו אתגרים כבדי משקל. כולנו חווינו אובדן, אי-ודאות ושבר כבד מאד. לצד זה, נגלתה גם עוצמה אנושית וחברתית, יכולת להושיט יד, להקשיב, ולבחור בשותפות ותמיכה גם בזמנים קשים. במרחב רב תרבותי כמו הצפון, החינוך נושא תפקיד ייחודי. הוא זה המחבר בין כולנו מתוך מחויבות לחיים משותפים ולחברה צודקת יותר. כמכללה להכשרת מורים והמובילה טכנולוגיה ופדגוגיה בצד מנהיגות חינוכית, אנו עושים זאת כאן, במלוא המרץ, לסייע מתוך אמונה בכוחו של החינוך לחבר בין קהילות ולבנות עתיד משותף. אנו רואים בכנס זה קרקע פוריה לשיתופי פעולה בין האקדמיה, ומערכות החינוך בכל מרחב הצפון, ומקווים לצמיחה אזורית בהקדם האפשרי".
תגובות