מחקר רחב היקף, בהובלת חוקרים מישראל, מצא כי תמריצים כספיים, המותנים בשיפור מדדים קליניים אובייקטיביים, יכולים לשפר משמעותית הפסקת עישון ולאזן מדדי סוכרת. מטה־אנליזה חדשה שפורסמה בכתב העת Public Health בחנה את השפעתם של תמריצים מסוג זה על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
הניתוח כלל 43 מחקרים אקראיים מבוקרים בהשתתפות עשרות אלפי מטופלים ברחבי העולם, ומהווה את הסקירה המקיפה ביותר עד כה, שבחנה תמריצים המבוססים על תוצאה רפואית מדידה. המחקר נערך על ידי ד"ר איילת פריגוז'ין, פרופ' מתן כהן, ד"ר עדי איזקסון, ד"ר מיכל רונן וד"ר דניאל שיינין, ובהובלת פרופ' אמנון להד.
הממצאים מצביעים על השפעה מובהקת של תמריצים כספיים על הפסקת עישון, עם שיפור משמעותי בשיעורי הגמילה, וכן על ירידה מתונה אך מובהקת במשקל ובהמוגלובין המסוכרר (HbA1c) בקרב מטופלים עם סוכרת. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת על רמות LDL או על לחץ דם.
ייחודו של המחקר בכך שנכללו בו רק מחקרים שבהם התמריץ הותנה במדד קליני אובייקטיבי, כגון אימות ביוכימי של גמילה מעישון או מדדי מעבדה מטבוליים, ולא רק בדיווח עצמי – דבר המשקף תנאים הקרובים יותר לעולם הרפואה המעשית.
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר איילת פריגוז'ין מסבירה: "ניהול גורמי סיכון קרדיו־מטבוליים הוא אבן יסוד ברפואת המשפחה. ההשפעה החיובית של תמריצים על ירידה במשקל ועישון מעוררת שאלה מעניינת לגבי תפקידן של התערבויות חיצוניות לחיזוק המוטיבציה וההיענות, דווקא לטיפול במחלות כרוניות מתמשכות, כגון סוכרת, לחץ דם וכולסטרול גבוה, הדורשות נטילת תרופות לאורך זמן".
פרופ' אמנון להד, מהמחלקה לרפואת משפחה בכללית מחוז ירושלים ומנחה שותף במחקר, מדגיש את המשמעות המערכתית: "מדובר בכלי מדיניות שעשוי לסייע למערכות בריאות להתמודד עם נטל מחלות כרוניות. יחד עם זאת, חשוב לבחון את העלות-תועלת ואת האפקטיביות ארוכת הטווח. תמריצים אינם תחליף לחינוך, ליווי ותמיכה לאורך זמן, אך הם יכולים להיות רכיב משלים משמעותי בתוכניות לניהול מחלות כרוניות".
החוקרים מסכמים כי תמריצים כספיים הקשורים למדדים קליניים אובייקטיביים עשויים לשמש כלי תומך משמעותי בניהול גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, במיוחד בעישון ובסוכרת, וכי יש מקום למחקרים ארוכי טווח שיבחנו תוכניות מתמשכות והשפעתן הכלכלית והחברתית.
תגובות