בפעם הראשונה שהפועל ירושלים פגשה חלק קדמי שמשחק על מנת להבקיע לאחר המלחמה, שיטת שלושת הבלמים המופרכת של זיו אריה התרסקה בחלוף 23 שניות – השער המהיר ביותר בתולדות הדרבי הירושלמי. כך, עם למעלה מ-21 אלף צהובים על הגב שהרעישו עולמות ביציע, משחק חשוב מאין כמותו הן בשל המצב בתחתית והן בכל הנוגע ליוקרה העירונית, נגמר עוד לפני שהתחיל.
כשפערי הרמות לא היו מוטלים בספק מלכתחילה, ניתן היה לכל הפחות לקוות שהפועל תשחק כדורגל, תצא קדימה ותילחם על כבודה על מנת לחזור מפיגור מוקדם, אבל כרגיל, למאמנה היו תוכניות אחרות. מרקו ראקוניאץ שב בשעה טובה להרכב שבוע מאוחר מדי, אבל כשהמרחק בינו לבין הקישור גדול כל כך, ברוב הפעמים הוא מצא עצמו בודד מול שלושה וארבעה צהובים, והמקסימום שהצליח לנפק היה בעיטה ליד הקורה.
אוהד אלמגור, שיובש העונה בצורה שמובנת רק לזה שאמור להרכיב אותו, פשוט לא מצליח לחזור לימיו היפים מהעונה שעברה. אנדרו אידוקו עדיין חי על אותה מספרת מרהיבה מול הפועל פתח תקוה ובכל הקשור למתן חוזז וגיא בדש המנוסים, הרי שהאלמנט הזה לא ממש מרגש את מאמנם, וכך הראשון נכנס כמחליף והשני הצליח לשדרג את עצמו מהיציע לספסל.
אם בחצי הראשון הפועל עוד העזה מדי פעם עם הבלחות שהזכירו למיגל סילבה שיש בכלל משחק, הרי שבמחצית השנייה היא בקושי עברה את קו מחצית המגרש ורק נדב זמיר וחוסר פירגון משווע בין חאסונד גונזאלס וסמואל קאלו, מנעו מהפועל מפלה כואבת הרבה יותר.
ומה עם שינוי המערך הכושל? הפועל ניסתה לעבור לקו ארבע במחצית השנייה, אבל כשהמאמן מאבד כיוון על בסיס אידיאולוגי, בסיומה היא מצאה את עצמה עם עומר אגבדיש כבלם שלישי (מתי כבר יבינו בהפועל שעם כל הסימפטיה, הוא פשוט לא מתאים לרמות האלה?) ואווקה אשטה כמגן ימני.
רוצים להישאר מעודכנים?
ינאי דיסטלפלד, עוד שחקן מוביל שאיבד קשר עם הדשא תודות למאמנו, נזרק למים העמוקים כשכבר לא היה מה להציל וישראל דאפה נכנס בשלהי המשחק על חשבונו של ראקוניאץ, כי חס וחלילה לשלב שני חלוצים במקביל כשחייבים שער. או כמו שהיטיב להגדיר את הטרלול אוהד אדום ותיק, שחגג יום הולדת עצוב מבחינה ספורטיבית: זיו עשה הכל נכון כדי לשמור על התוצאה.
"משחק בכלל לא רע שלנו", שח גנב הדעת בסיום בלי להניד עפעף. "בסוף אצילי הקוסם עשה שני מצבים וניצח את המשחק". וכשהאיש האמון על הצד המקצועי ממשיך לשמור בקביעות על ניתוק מהמציאות ומבחינתו הכל כשורה, נראה שזו רק שאלה של זמן עד שהקבוצה נטולת ההתקפה שלו תשוב למקומה הטבעי מתחת לקו האדום.
ומה עם האוהדים המסורים באדום, שהותקפו באכזריות בסיום על ידי הברברים שבאוהדי המנצחת ונאלצו לגלות (שוב) שאין גורם אכיפה מוסמך המסוגל לשמור על שלומם וביטחונם ביציאה מטדי? נאמר זאת בפשטות: בדומה להפועל, גם ממשטרת ישראל כבר מזמן אין ציפיות.
תגובות