רב"ט סם טייץ, בן 21, תושב הר גילה, עלה מקייב שבאוקראינה ובהשפעת סבו, ליאוניד טייץ, שהציל לכודים באסון התאומים התגייס להיות לוחם בחטיבת החילוץ וההצלה (פלח"צ) הקרבית של פיקוד העורף. טייץ עלה כבר בגיל 16 והגיע היישר לחוות הנוער הציוני בעיר – שם הוא למד עברית ועשה בגרויות. "כשהסתכלתי על האותיות בעברית", מספר טייץ, "חשבתי שבחיים אני לא אצליח ללמוד את השפה. בשנה הראשונה למדתי עברית ארבע שעות ביום".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
"סבתא רבתא שלי היתה יהודיה לפי המסמכים", אומר טייץ, "אבל בזמן המלחמה שרפו את כל המסמכים שלה, אז אי אפשר להוכיח שהיא יהודיה ובגלל זה אני צריך לעבור גיור מחדש כי אני לא זכאי לקבל אזרחות. כרגע אני בלי אזרחות ישראלית. עוד קצת פחות משנה אני אקבל את האזרחות, כיוון ששנה וחצי אחרי הגיוס, אני זכאי לקבל אזרחות אוטומטית, אבל אני רוצה לעבור גיור ולהיות יהודי, למרות שאני כבר יהודי. מגיל קטן אני מכיר את הדת, חגגנו את כל החגים. אני יהודי וישראלי לכל דבר, ואני שייך למקום הזה הכי שיש".
(צילום: דובר צה"ל)
כרגע, כאמור, הוא בעיצומו של תהליך גיור. "זה הרבה למידה והחלטה לא קלה בכלל", הוא מתאר, "זה להחליט האם אתה מוכן להצטרף לזה ולהבין מה זה להיות יהודי. לא סתם לעשות וי".
טייץ התגייס במרץ 2017. "סבא שלי שהיה לוחם בצבא הרוסי, סיפר לי הרבה על השירות הצבאי שלו וזה השפיע עלי", הוא מספר, "הוא גר בניו יורק, ועבד ליד מגדלי התאומים. ביום של הפיגוע, הוא איחר לעבודה וניצל. בגלל שהיה לו עבר צבאי, הוא ידע איך לעזור לאנשים, ולחלץ לכודים. הוא היה דוגמא בשבילי. בגלל זה רציתי להגיע לחילוץ".
- סרן חיים אלסטר מקטמון שנפצע קשה בצוק איתן חזר לגדוד שלו
- הלוחמת אלמוג סרצ'י: מהפנימייה לעבריינים צעירים לתאג"ד
- רב"ט אלן סטיילזר: "החיילים בבסיס הפכו להיות המשפחה שלי"
רוצים להישאר מעודכנים?
מה אתה אוהב בחטיבת החילוץ?
"החטיבה היא מקום מעניין ומדהים כי הא נותנת לך הזדמנויות שלא מקבלים בשום מקום. יש הכשרה של חילוץ, אב"כ וחי"ר. ביום יום אנחנו עושים תעסוקה מבצעית לכל דבר ותופסים קווים במקומות הכי חמים. אני מגדוד רם ותפסנו עכשיו קו בחברון. אם נופל בניין או שהחבר'ה שלנו נכנסים למנהרות קורסות בעזה, אנחנו המחלצים. גם במקרים של טרור בלתי קונבנציונלי, כשמישהו מפזר גז, אנחנו מגיעים למקום, מוצאים את מוקד החומר, מטהרים אותו, מצילים אנשים עם מתן מענה רפואי ראשוני. אנחנו היחידים שיודעים מה לעשות במקרים כאלה".
(צילום: דובר צה"ל)
מה אתה אוהב בירושלים?
"העיר העתיקה והכותל. זה לב ירושלים ובשבילי זה משהו מיוחד כי מגיל קטן אבא סיפר לי הרבה על ישראל, ועל ירושלים ובמיוחד על העיר העתיקה. אבא תמיד אמר שזה הלב של ישראל וזאת הסיבה שעלינו לארץ. אבא אוהב להגיד: יש ירושלים בלי ישראל, אבל אין ישראל בלי ירושלים".
בקרוב הוא יוצא לקורס מ"כים ובמחינתו השלב הבא זה קצונה. טייץ מספר כי הוא מקפיד לשמור על קשר עם סבו שמתגורר עד היום בניו יורק. "סבא שלי, שהוא אדם חכם בעיני, אמר לי שאם יש לך הזדמנות לשנות את החיים שלך ולעשות אותם יותר מעניינים ולא כמו של כולם אז אין לך זכות להגיד לא", אומר טייץ, "וזה משפט שמלווה אותי גם היום ובעקבותיו עליתי לארץ".
