מאז שהפכתי לאמא, נושא האלרגיות בילדים יותר קרוב אלי. השיח סביבו יותר ערני, ואני למדה המון על הסכנות, על תפקוד מערכת החינוך, ועלינו כהורים.
מודה מעומק ליבי שההיכרות שלי במערכת תמיד היתה עם הורים סובלניים, משתפי פעולה, ובעלי רצון לשלב גם את הילדים האלרגים ללא תחושת שוני, או כיוצאים מן הכלל, אלא ממש כשווים בין שווים.
אלו הערכים שאני מעבירה לילדי, שכל ילד הוא ילד. ולא יכול להיות שנאכל ממתק ליד ילד שאסור לו לטעום. ולכן תמיד אנחנו מקפידים לבדוק ולוודא בסביבת ילדים אחרים מה מותר ומה אסור להם.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- הזירה של אתר "כל העיר"
לצערי, לצד האידיליה הזאת אני נתקלת גם בסיפורים מסמרי שיער של אימהות שבורות הנתקלות במסגרות בגננות או בהורים אטומים. חלק מהסיפורים – פשוט לא ייאמן.
חיוך של מנצחת – הודיה אמיתי עם עוגת פרווה (צילום: אפרת אמיתי)
כבר שמעתי על אמא לבן אלרגי ברמה מסכנת חיים, שהורה בגן ביקש מהגננת שהילד האלרגי לא יאכל עם בתו בשולחן. כי לא ייתכן שהבת שלו לא תוכל לאכול כרגיל. ועדיף להוציא את הילד האלרגי לאכול לבד בחצר "למען בטיחותו האישית".
שמעתי על אמהות שהתאגדו בגן, ושלחו לפיקוח בקשה להוציא ילדה אלרגית, כי זאת מעמסה ומגבלה לשאר ילדי הגן שלא יכולים לנהל סדר יום בחופשיות.
והסיפורים רק מכבידים על הלב עוד ועוד, כי לא מתקבל בכלל על הדעת, שאמא – כל אמא, מסוגלת לגלות כזה חוסר רגישות כלפי אמא אחרת, ועוד לנהל את הקרב והחרם על גבם של ילדים בני שנתיים ושלוש.
נשיקת ללא ביצים (צילום: לירון ביטון)
לאחרונה גדל המאבק. יציאתו לאקרנים של הסרט "פיטר הארנב" הוכיחה עד כמה אטומה החברה שלנו. בסרט ילדים תמים לכאורה, יש קטע שלם המתאר מעשה "קונדס" בה דמות בעלת אלרגיה סובלת מהתעללות כאשר דמויות אחרות דוחפות לפיה את האלרגן המסוכן, ומביאות אותה למצב של סכנת חיים.
עצומה שהוגשה למשרד התרבות ולמועצה לביקורת סרטים, הניבה תוצאה מבישה של תשובה בנוסח: "בכניסה לאולמות המקרינים תוצג אזהרה לבאי הסרט".
אני כאמא חושבת, שכמו שלא הייתי חושפת את ילדיי לסרט בו תרצח דמות, לא אחשוף אותם לזה. התוצאה זהה. ולצערנו קרן צ'ימה, בן 13 מאנגליה, כבר שילם בחייו על כך שספג התעללות בדיוק כזאת.
מאפינס עם קמח שקדים (צילום: נטלי בן שלום)
אני קוראת לכל הורה באשר הוא, אפשר גם אחרת! בואו נילחם בתופעה שכבר קיבלה אפילו שם: "אלימות אלרגית".
היום יש תחליפים ראויים לכל דבר ועניין. וגם אם יש משהו ללא תחליף, אפשר בהחלט ללמד את ילדינו שלנו שבגן אסור, אבל כשישוב הביתה מותר.
איפוק, סובלנות, הכלה, קבלת השונה, אלו רק חלק מהערכים אותם אנו מעבירים לילדנו, בכך שרק נסביר להם איך התנהגותם יכולה לעזור ולהציל חבר.
שקיות הפתעה ליום הולדת בגן עם ילד אלרגי (צילום: נעמה בן אורן)
הכי חשוב לזכור. אף הורה לא בוחר שהילד שלו יהיה אלרגי, אין הורה שנהנה לחיות בסטרס תמידי מחשש שמא ילדו יגע, ינשום, יאכל משהו שיסכן את חייו. ולוודא שתמיד יש מזרק ותרופה בהישג יד.
רוצים להישאר מעודכנים?
יום הולדת שמכבד ילדים עם אלרגיות (צילום: אורטל פאר)
וכמובן, שאף ילד לא בוחר להיות שונה, בעל מוגבלות או "להפריע" לחבריו בחייהם.
אז אמצו לכם כהורים, להיות סובלניים, לקבל את המגבלות באהבה, ולתת לכל הילדים במסגרות אפשרות שווה. עם מעט חשיבה או מאמץ, ואף ילד לא יגדל בצורה מביכה.
