המשחק מול הפועל באר שבע ביום שני האחרון היה מבחינת בית"ר ירושלים, ובעיקר מבחינת הבעלים משה חוגג, על כל הקופה. תרתי משמע. ניצחון והדרך של הצהובים לפלייאוף העליון היתה נסללת ונותנת תמורה ראויה להשקעה הגדולה של בעל הבית. אבל אז הגיע השופט אלון יפת, שפשוט שדד את בית"ר ירושלים וזרק אותה, בבושת פנים ותוך אכזבה מוחלטת, אל הפלייאוף התחתון.
- דעה | מה הוביל להרכב ההרפתקני של קלינגר מול באר שבע?
- אלה שני היהלומים שחייבים לשחק ביחד בבית"ר
- מה היתה בית"ר צריכה לעשות אחרי הקריאות הגזעניות נגד שחקניה?
וחוגג? הוא ראה איך שריקה אחת הזויה של יפת (ועוד אחת שלא נשרקה והיתה צריכה להעניק פנדל לבית"ר ירושלים במחצית הראשונה) הורידה לטמיון את ההשקעה העצומה שלו.
למעלה מ-50 מיליון שקלים השקיע חוגג בבית"ר העונה. התקציב גדול, התנאים אופטימאליים (כפי שמעידים גם השחקנים עצמם) אבל השורה התחתונה היא שאין תמורה. עם ולמרות כל הכסף ששפך בעל הבית של בית"ר ירושלים, הוא רואה מול העיניים את הפלייאוף התחתון, שלא לדבר על האפשרות להיקלע גם למאבקים נגד הירידה.
כעת צריכים בבית"ר, בעיקר חוגג, לחשב מסלול מחדש. בהנחה שהפלייאוף העליון אינו בהישג יד, ונראה שהוא לא, בית"ר ירושלים צריכה בראש ובראשונה לפתוח פער מהקו האדום ולהבטיח את ההישארות בליגה. לאחר מכן צריך חוגג להוריד הנחיה חד משמעית בדבר שילובים של צעירים מוכשרים, שהם אלה שיהוו את הבסיס לעונה הבאה ולאלו שאחריה.
רמי מנדל
במאמן ניר קלינגר, אני באופן אישי, לא הייתי נוגע. קלינגר אמנם נכשל במטרה שלשמה הובא – פלייאוף עליון – אבל אסור לשכוח את מצב הקבוצה לפני הגעתו. אני חושב שקלינגר צריך לקבל כבר כעת את ההודעה על כך שהוא ממשיך בעונה הבאה כדי שהוא יוכל להתחיל בביצוע של תוכנית עבודה מוסדרת וטובה
ומילה אחרונה לגבי טל בן חיים: לאן נעלמו כל שנות הניסיון שלו? השער הראשון שספגה בית"ר ירושלים רשום אך ורק על שמו, ולא בפעם הראשונה. לטעמי, עצם הבאתו היתה טעות גדולה. חוסר הביטחון שקיים בהגנה של בית"ר הוא תמרור אזהרה ברור שאליו צריך הבלם להתייחס ולהבין שמוטב לו לתלות את הנעליים. ויפה שעה אחת קודם.
כמו כפפה ליד
הפיטורים של ליאור זדה מהפועל קטמון היו כתובים על הקיר, ולא מהשבוע האחרון. אבל לפני זדה, נברך את קטמון על המינוי של יוסי מזרחי למחליף עד לסיום העונה.
מזרחי, ואני משוכנע בכך, יהיה בול פגיעה. הוא מתאים לקטמון כמו כפפה ליד והוא גם מתאים מאוד לערן לוי. מזרחי, כידוע, היה זה ששיקם את הקריירה של ערן לוי במכבי נתניה לפני מספר שנים, וכעת השניים מתאחדים שוב. לי אין ספק שאת העונה הזו יגמרו השניים עם הכרטיס לליגת העל.
ובחזרה לזדה. ההודעה על פיטוריו של המאמן לא הפתיעו. עוד לפני המשחק מול בני לוד ביום שישי היה ברור שכל תוצאה פרט לניצחון וקטמון תחפש מאמן אחר.
ראשי קטמון קיבלו את ההחלטה הנכונה ונדמה שלא היתה להם אופציה אחרת. בשבוע שעבר כתבתי שאלו הם חייו של מאמן. זדה, כפי שמעידות התוצאות, איבד את יכולת ההשפעה שלו על הקבוצה, ולא היה מנוס מפרידה. ברגע שזה קרה הוא היה צריך להניח לבד את המפתחות. אולי אם הוא היה עושה זאת, היו היום לקטמון עוד כמה נקודות חשובות בקופה. אבל כמו שאומר הפתגם – מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
