לפני הניתוח המקצועי, אין מנוס מהקביעה שהיה בניצחון של בית"ר ירושלים על בני יהודה גם צדק פואטי. בני יהודה היא הקבוצה החביבה עליי בליגת העל מזה שנים רבות. אבל התנהגות הקהל שלה כלפי אנטואן קונטה ופרדי פלומין היתה פשוט בלתי נסבלת. זה נכון שהאוהדים הכתומים ביקשו להיפרע מהבוס ברק אברמוב בשל מכירתו המחפירה של ירדן שועה למכבי חיפה באמצע העונה, אבל ההתנכלות לקונטה ולפלומין היתה מעליבה ואין שום סיבה לפטור אותה במלים מנומסות. האירוניה בתקרית היא שדווקא הקהל של בית"ר ירושלים, שנחשב להכי גזעני בארץ, התנהג היטב, ואילו בני יהודה שיש בה זרמים שונים ומנוגדים, הכתימה את שמה הטוב.
ייתכן שבית"ר החמיצה את ההזדמנות לשנות את התדמית שלה בארץ ואפילו בעולם. רוב אוהדי הכדורגל היו מצדדים בה אילו החליטה לעזוב את המגרש מיד אחרי שהקריאות הגזעניות הדהדו באצטדיון. מחווה כזו היתה זוכה לתהודה ענקית ואולי מעוררת ויכוחים חשובים ומאלפים. הכיעור של הגזענות הוא מפלצתי ובכל מקום בעולם שוקדים על ביעורו.
בצד הטוב של המשוואה, בית"ר ירושלים הציגה את משחקה הטוב ביותר העונה. קונטה, שביקש להתחלף במחצית, התעשת ושיחק נהדר. יוסי בניון הציג יכולת טובה אחרי זמן רב. המאמן ניר קלינגר זנח את הבונקר המסורתי שלו, ובכל זאת הצליח לשתק את שחקני החוד של בני יהודה. היתרון של בית"ר ירושלים במרכז השדה היה, וברור שאוהדי הקבוצה מטפחים תקוות לפלייאוף העליון.
בני יהודה שוקעת קצת: יש הבדלי מיקום גדולים בין שתי הקבוצות, דווקא לרעת בית"ר ירושלים, אבל במוצאי שבת, במשחק בית של בני יהודה, לא היה ניתן לנחש מי מהן נמצאת בצמרת ומי בתחתית. דוד קלטינס שומר על יכולת מעולה ואפילו לדן איינבינדר היו הברקות. החוד של בית"ר ירושלים עדיין חלוד, אבל כאשר הקבוצה כולה משתפרת ייתכן שגם אנתוני וארן יתרום יותר.
הבלם טל בן חיים הציג את משחקו הרגיל, שכלל לחימה, עליונות במשחק הראש אבל קצת מגושמות על הארץ. יש לו מקום בהרכב הראשון של בית"ר חרף חולשותיו. אשר למאור בוזגלו, הוא בהחלט התאמץ, על אף מגבלותיו. קשה לדעת אם העתיד נראה ורוד, אבל הוא לבטח מסקרן.
חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)
משחק הבית של הפועל קטמון נגד הפועל עפולה היה שחזור כמעט מוחלט של שני המשחקים הקודמים. נגד הפועל כפר סבא והפועל עפולה הצליחה קטמון לשמור די בקושי על היתרון הקטן (0:1) ולנצח; נגד עפולה היא איבדה שתי נקודות חשובות בדקה האחרונה.
קטמון הבקיעה שלושה שערים בשלושה משחקים, כולם בעקבות בישולים מבריקים של ערן לוי. עם זאת, ההסתמכות הבלעדית עליו מזיקה לקבוצה. סגנונה של קטמון הופך לצפוי, אפילו שבלוני, כל הכדורים עוברים דרך ערן לוי חרף תנועתו הכבדה, והקשרים האחרים שרויים בתת תעסוקה. בעזרת לוי עצמו חייב ליאור זדה לגוון את הטקטיקה שלו ולהפעיל את השחקנים הלא רעים העומדים לרשותו.
