מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילומים: ד"ר אדם אקרמן)
מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילומים: ד"ר אדם אקרמן)

אתרים נסתרים בירושלים: מסלול המקוואות בגן העופל

בגן הארכיאולוגי בעיר העתיקה ניתן ליהנות מאז שנת 2017 ממסלול הליכה ייחודי - מסלול המקוואות - שבהן רחצו העולים לרגל בימי בית שני

פורסם בתאריך: 10.1.20 14:40

בגן הארכיאולוגי או בשמו הנוסף גן העופל, מדרום הר הבית, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים, פועל מאז שנת 2017 מסלול מקוואות ייחודי. תכנונו של המיזם החל בשנת 2008 והוא פרי עבודה של צוות רב תחומי שכלל אדריכלים וארכיאולוגים, שעמל להחיות את השרידים מתקופת בית ראשון ושני – ימים שבהם המתחם היה מרכז החיים הממלכתי החשוב ביותר של ירושלים. האתר מכונה העופל, כי מגבעה נמוכה ממנו העפילו עולי הרגל מהעיר הקדומה (עיר דוד) אל עבר הגבעה הגבוהה ממנו, עליה עמד בית המקדש.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת9"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


כבר מראשית החפירות המודרניות בעופל, שהחלו לפני כ-150 שנה, נחשפו שרידי בנייה ציבורית רבת-היקף מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה (האומיית) – אך בעיקר עדויות ארכיאולוגיות הקשורות לעלייה להר הבית בימי בית שני. בין העדויות שנמצאו – גרמי מדרגות מפוארים, שערי כניסה להר הבית (השער הכפול והמשולש) ומקוואות טהרה רבים. ביצור העופל והקמת קריית מלוכה בתחומו, עם מבנים לשער כניסה ומגדל, החלו לפני 3,000 שנה, בימי מלכי בית דוד. הבבלים היו הראשונים שזרעו הרס על קריה מלוכה זו בכובשם את העיר בשנת 586 לפנה"ס. המלך הורדוס שיקם את הר-הבית, בנה את בית המקדש השני ובאזור העופל נבנו שערי ענק ומדרגות חולדה. המרד ברומא גרם לחורבן נוסף של ירושלים בשנת 70 לספירה. האומיים ששלטו בירושלים בין השנים 750-660, בנו שוב קרית שלטון באזור זה, שחרבה בשנת 747 ברעידת אדמה הגדולה שפקדה את ירושלים.


מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


מתכנני פרויקט מסלול המקוואות, ביוזמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י), יצרו מסלול מעניין ומעשיר בתוך האתר אשר נבנה ונהרס פעמים כה רבות. זהו מתחם שלא נותר בו מבנה אחד מתקופותיו המפוארות, העומד על תילו. אזור תלול וחשוף, אך עם נוף נהדר ושרידי בנייה ציבורית ומתקני מים מדורגים רבים שהוקמו בתוך בתי המגורים. לאורך המקוואות שהיו פעם במרתפי הבתים וכיום פתוחים לשמים – נבנה מסלול הבנוי מאלמנטים של ברזל ועץ וגשרונים. אלפי עולי הרגל שעלו בשלושת הרגלים אל בית המקדש, טהרו עצמם על ידי טבילה במקוואות טרם כניסתם להר-הבית. דברי ההסבר הרבים שנקבעו לאורך המסלול, מלווים את המטיילים ומדגישים את מצוות הרחצה המופיעה בספר ויקרא: "ורחץ בשרו במים חיים וטהר" (ט"ו, 13).


מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


העולה לרגל בהגיעו בעבר לשערי חולדה, נכנס לאחת המקוואות, שהיו פזורים באזור וירד במדרגות לתוכו. שם באור העמום של הנרות, בסביבה קרירה עם ריח הטחב – טבל במים בבת אחת. הטובל חזר שוב במדרגות, עלה להר הבית והשתלב בהמון וההמולה סביבו. הרגשה זו של חילופי אור בחושך – שקט לעומת הרעש של המוני העולים, ריח הטחב לעומת ריח הקטורת שעל ההר – חשים אותה גם המבקרים בני ימינו. ניתן לרדת אל המקוואות ולראות בחלק מהם מחיצת הפרדה של מעקה אבן, שהבדילה בין הנכנסים הטמאים לבין היוצאים הטהורים. ההולך במסלול חש את החוויה הדתית של ימי קדם, חולף על פני שרידי מבנים ונעזר בשלטי ההסברה בענייני ארכיאולוגיה, היסטוריה והלכה. במסלול המעגלי של הגן הארכיאולוגי בנויות מספר פרגולות צל המחפות משטחים, שמהם נשקף מבט פנורמי על העופל ולעבר עיר דוד הקדומה והר הזיתים.


מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

מסלול המקוואות בגן הארכיאולוגי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


מקווה הטהרה החצוב וההיטהרות הפולחנית החלו ביוזמת שלטון בית החשמונאים, בשלהי המאה השנייה לפנה"ס ונמשכה עד חורבן ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בתקופה זו נקבעו חוקי טהרה שקבעו כי חובה שהמים יהיו "מים חיים" – מי גשם או מעיין – ולא מי שאיבה (המקווה חייב להכיל לפחות "40 סאה" מים, שהם בין 1,000-250 ליטר). אף כי נמצאו מקוואות בכל חלקי הארץ, המקווה היה לתופעה האופיינית ביותר בירושלים וסביבתה הקרובה.



רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. צדיק

    די עם השקרים, לא מקווא ולא נעליים ונראה לי שהיה משמש את הערביים כמחסן בימי הביניים.

    די להמצאת השקרים, עוד לא נתקלתי בעם שמשקר והשקר נהפך לדת ודורשים להאמין בדת זו.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר