אתרים נסתרים: השער הרומי מתחת לשער שכם

לאחר כעשר שנים בהן השער הרומי מתחת לשער שכם היה סגור מטעמי בטיחות, הוא נפתח באחרונה מחדש לביקורי קהל.

השער הוא מהמרשימים והשלמים ביותר משערי רומי בארץ. חלקים ממנו נתגלו על ידי חוקרים בריטים בתקופת המנדט. חפירות מקיפות נערכו באתר בין השנים 1984-1980 על ידי הארכיאולוג מנחם מגן. במהלכן נחשף השער המזרחי (השמאלי) בשלמותו והמגדל המזרחי הצמוד אליו וכן המגדל המערבי.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

השער הרומי המדרגות היורדות מהמגדל לכיכר (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

השער הוקם בשנת 133 כשער ניצחון וככניסה הצפונית לירושלים, וזאת בהוראת הקיסר אדרייאנוס לציון דיכוי מרד בר כוכבא. בנוסף לשער זה, נבנו עוד שני שערי ניצחון, האחד בסמוך לכנסיית הקבר (נמצא כיום בקומת המסד של הכנסייה הרוסית אלכסנדר נייבסקי) והשני מצפון לשער שכם (מול גן הקבר).

בתקופה הרומית והביזנטית הוא פנה לעבר קיסריה, ובתקופה הערבית לעבר דמשק ובגדד, וכך זכה לשם "שער דמשק" – וכן הדרך לשכם התחילה ממנו והעניקה לו בעברית את שמו "שער שכם".

השער הרומי הכניסה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

השער הרומי המקורי נמצא מתחת לשער שכם. שער דמשק הוא היפה בארבעת שערי ירושלים העיקריים: שער יפו, שער ציון, ושער האריות. השער נבנה בשנת 1538 על ידי השליט התורכי סולימן "המפואר". השער הרומי העתיק היה מורכב משלוש קשתות נושאי עיטורים אדריכלים מרשימים, שעוצבו מעל לשלושת הפתחים. הפתח המרכזי – רוחבו היה כ-40 מטרים וגובהו כ-20 מטרים ומשני צדדיו היו השערים הקטנים יותר, שלצדיהם נבנו מגדלי השמירה. המגדל המזרחי היטיב להשתמר ומעליו התגלתה הכתובת: "זה השער לקולוניה איליה קפטולינה, נחקק בצו ראשי העיר".

השער הרומי הדמיית השער והמגדלים לשני צדיו (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בכיכר הפנימית לשער ניצב עמוד ניצחון בגובה כ-20 מטרים ובראשו פסלו של אדרייאנוס. העמוד נראה על מפת מידבא במאה ה-6 לספירה והוא העניק לשער את שמו בערבית "באב אל-עמוד". מהכיכר הובילו שני רחובות מרכזיים לתוך העיר: הקרדו המזרחי (רחוב הגיא) והקרדו המערבי (רחוב בית הבד). מגדלי השער שהתנשאו לגובה של כ-12 מטרים, נבנו בשימוש משני מאבנים שמקורן בחומות בית המקדש ההרודיאני. למגדל המזרחי שנחשף ומבקרים בו (המערבי עדיין סגור) – ישנם שלושה פתחים, פתח לעבר השער המרכזי (שאיננו כי נבנה עליו שער צלבני, ומאוחר יותר העות'מאני), פתח לעבר העיר – ופתח לגרם מדרגות לוליאניות לעבר ראש החומה. במגדל היה חדר משמר ששימש את החיילים הרומיים, אשר בראשית התקופה הערבית, הוסב לבית בד להפקת שמן. ניתן לראות את המכבש לסחיטת השמן על כל אביזריו וסמוכה אליו אבן מחוררת, לקשירת בעל חיים שסייע בעבודה המפרכת.

השער הרומי הרחבה הפנימית המרוצפת (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

אבני הריצוף של הכיכר הרומית שרדו בשלמותן, הן עשויות ממרצפות גדולות וחרוצות לרוחבן, למניעת החלקת הסוסים והעגלות שעברו עליהן – ורובן חלקות ומשופשפות. על רצפת אחת מהן נמצא תחריט של לוח משחק, שכנראה שימש את השומרים הרומיים להעברת הזמן. ביציאה מהשער דרומה, נמצא מוזיאון קטן הבנוי כפרוזדור מאורך ובו תצוגה של תולדות השער מראשיתו ועד ימינו. ניתן לראות תצוגה של תצלומים, תחריטים, העתק אבן של מפת מידבא ומפות נוספות עתיקות. ההליכה היא על גבי האריחים המקוריים, עד שמגיעים לפסל אדרייאנוס הניצב על עמוד.

מומלץ לטפס במדרגות הלוליאניות ולהגיע לתצפיות מרהיבות, על רחבת הכניסה לשער שכם ועל הכניסה הפנימית, ולעבר אתרי העיר העתיקה.

השער הרומי בית הבד במגדל השמירה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

כאשר הוקם השער הרומי, ירושלים היתה עיר חרבה וחומותיה הרוסות, כתוצאה מדיכוי המרד הגדול בשנת 70 על ידי טיטוס. השער עמד בודד בגבול העיר וללא חומה לידו, כמונומנט אדריכלי וייצוגי של העיר. שער חופשי, סימל את גבול העיר ותחום השיפוט שלה. בשנת 130 ביקר אדרייאנוס בארץ והחליט על הקמת הקולוניה איליה קפטולינה. שנה קודם הוא הבטיח למנהיגים יהודים להשיב לעיר את אופיה היהודי, אך החריש שחרש להקמת עיר הלנינסטית פגאנית במקום ירושלים, הצית את אש המרד. אדרייאנוס אסר על היהודים להיכנס אליה והסב את שם הארץ מיהודה לפלשתינה. השער עמד חופשי במשך כ-150 שנה והוא שולב בחומה רק בסוף המאה ה-3 לספירה, כאשר בשל עזיבת הלגיון העשירי הרומי בשנת 289 (שהחריב את ירושלים בשנת 70) התרופף הביטחון באזור ונבנתה החומה, בתוואי החופף את חומת העיר העתיקה של ימינו.