לא רבים מודעים לעובדה כי מתחת לבתי הכפר סילואן שבמזרח ירושלים נמצא בית הקברות של נכבדי בית ראשון. במצוקים שמתחת לכפר, הבנוי על מורד תלול של הר הזיתים, חצובים פתחים רבועים שבהם נקברו שועי ממלכת יהודה. בתי סילוואן, שמהם נשקפת "עיר דוד", מזכירים את מראה העיר היהודית הקדומה. מצוקי הסלע נוצלו לחציבת הקברים ולמרות ההרס הרב שנגרם להם, הצליחו ארכיאולוגים לזהות כ-50 קברים שלמים או שנפגעו רק בחלקם. בית הקברות הזה הוא מהשרידים החשובים שנותרו מימי בית ראשון, ועל קיומו היה ידוע כבר בראשית המאה ה-19, אך רק לאחר מלחמת ששת הימים התאפשרה הגישה לכפר וניתנה אפשרות למחקר יסודי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בסילוואן פזורים פתחי מערות ותושבי הכפר הראשונים במאה ה-15, חקלאים ורועי צאן, הפכו אותם למגורים. במאה ה-16 הצטרפו אליהם ערבים שבאו מעבר הירדן, ועל המערות ובצידן נבנו בתים קטנים ובקתות, כאשר מעיין הגיחון הסמוך סיפק את מימיהם.
עיר הקברים שמתחת לכפר סילוואן (צילום: רפרודוקציה באדיבות ד"ר אדם אקרמן)
השם סילוואן, יש לציין, הוא שבוש השם סילואם, שמקורו בשם העברי הקדום – שילוח. תושבי הכפר השתמשו במערות הקבורה כבורות מים וביוב, כמחסנים ואסמים לאחזקת צאן ובקר. כבר בתקופה הביזנטית במאות ה-6-5, התיישבו בחלק מהמערות נזירים שהסבו להן נזק, בהרחיבם את פתחי הכניסה ובשנוי התאים הפנימיים, על מנת להתאימם לצרכיהם. חרף כל פגעי האדם והטבע, מרבית מערות הקבורה השתמרו. ארבע כתובות-קבורה בכתב עברי קדום, שנחשפו על מספר כניסות למערות והארכיטקטורה הייחודית לבנייה יהודית בתקופת בית ראשון, אישרו את השתייכותם לתקופת הברזל השנייה (מאות 6-8 לפנה"ס). רק פקידים רמי מעלה ובעלי הון רב, יכלו להכין לעצמם אחוזות קבר כה מפוארות ובמקום כה בולט. משערים שחלק מהם נבנו כבר במאה ה-9 לפני הספירה בימי מלכי יהורם, אחזיה ועתליה – והמאוחרות שבהם בימי אחז, חזקיהו ויאשיהו.
עיר הקברים שמתחת לכפר סילוואן (צילום: עזרא קפרי)
הבולטים בין הקברים הם "קבר בת פרעה" וקבר "אשר על הבית". "קבר בת פרעה", המכונה "המונוליט של סילואן", הוא הנישא ביותר מבין הקברים והמצבות הפזורים בסילואן. הקבר מצטיין בצורתו הכמעט מרובעת, בכרכוב מצרי שטוח – שמעליו התנשאה בעבר פירמידה ובהיותו מונוליטי – בנוי מאבן אחת. הקבר החריג משך אליו התעניינות של ציירי וצלמי ירושלים הראשונים. בחזית פתח הכניסה למצבה היתה כתובת עברית, אך רק אות יחידה שרדה ממנה. שני חוקרים צרפתיים תעדו את המצבה: האחד היה פליסיאן דה סוסי ב-1851, שחשב שזהו מקדש מצרי שהקים שלמה המלך לכבוד אשתו בת פרעה – והשני שארל קלרמון-גאנו, שקבע בשנת 1881, שזוהי מצבת קבורה ויחס אותה נכונה לתקופת בית ראשון. הקבר נשמר היטב עד ימיינו הודות לרכישתו בשלהי המאה ה-19 בידי הכנסייה הרוסית, שהקימה חומת אבנים סביבו ששמרה עליו. כאשר נבנו מצבות הקבורה המונומנטליות במעלה הקדרון בתקופת בית שני: יד אבשלום, קבר זכריה ומשפחת בני חזיר – עדיין נראתה הפירמידה של "קבר בת פרעה". המצבה שמשה, כניראה, מקור השראה לפירמידה של קבר זכריה (וגם של קבר בני חזיר שנהרסה).
עיר הקברים שמתחת לכפר סילוואן (צילום: רפרודוקציה באדיבות ד"ר אדם אקרמן)
סקר מקיף ראשון על בית הקברות בכפר השילוח, התאפשר רק אחרי איחוד העיר ב-1967. הוא נעשה על ידי החוקרים דוד אוסישקין ועוזרו גבי ברקאי. "קבר בת פרעה" וחצרו נשמרו נקיים, אך ההזנחה והאשפה שולטים כיום סביב יתר הקברים. מעטים המבקרים בסילואן ומרבית המטיילים מסתפקים בתצפית רחוקה, מעברו המערבי של נחל קדרון על "קבר בת פרעה". הקברים המפוארים בתחום הכפר, הם עדות לגדולתה של ירושלים בתקופת בית ראשון, אך הם גם עדות לפגיעה בעתיקות. נסכם בדברי ד"ר גבי ברקאי הסבור כי: "ראוי היה ש"קבר בת פרעה", שהוא אחד המונומנטים החשובים מתקופת המקרא, ישולב וייכלל בגן הלאומי סובב חומות ירושלים ויהיה על מפת מסלולי הביקורים והתיירות".
- ההכרזה של הסתדרות המורים: הלימודים בירושלים יושבתו
- תושבים ברמות על העומס התחבורתי: "פשוט גיהנום, ליאון הבטיח שהוא ישקיע בכבישים"
- בסיס התומכים סובל מראש העיר: החפירות של העירייה מתסכלות את תושבי רמת שלמה
- זעם ותסכול במקור ברוך: "אנחנו חיים באתר בנייה; בעירייה מתנערים מאחריות"
- כבר נרשמתם? ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"א בירושלים יצאה לדרך
- תקציב עיריית בית שמש לשנת 2020 – 610 מיליון שקלים
- המכרזים החדשים – פארק תעסוקה, קניון ובניין משרדים בבית שמש
