במורדות שכונת ארנונה, בסמוך למשכן השגרירות האמריקאית, נחשף מבנה מלבני יוצא דופן בגודלו, בנוי מאבני גזית ענקיות ובעל קירות כפולים ומשולשים מתקופת מלכי יהודה. בתוכו ובסביבתו נחשפו ידיות קנקני אגירה מ-120 טביעות חותם בנות 2,700 שנה. מדובר במחסן אחסון מימי המלכים חזקיהו ומנשה – משלהי המאה ה-8 לפני הספירה ועד אמצע המאה ה-7 לפני הספירה. ליד המבנה, אותרה כבר בשנת 2009, גבעה מלאכותית המכוסה בערימה ענקית של אבני צור,המתנשאת לגובה בין 30-20 מטר מפני השטח. השטח סביבה משתרע על פני שבעה דונם. בשנת 2017 – החלה בדיקת השטח ובשולי הגבעה התגלו 32 טביעות חותם על הקנקנים. החפירה היסודית במקום החלה ב-2019, במימון רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה – לקראת הקמתה של שכונה חדשה במקום. בשטח התגלו גם מערכות של גתות – משטחי דריכה מטוייחים לבציר ענבים והן שרידי מערכת לייצור שמן זית. האתר חלש בעבר על שטח של חקלאות נרחבת עם משטחי גפנים וזיתים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת6"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ארנונה, מערת אכסון מתקופת מלכי יהודה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
מסיבות לא ידועות, מניחים כי בעת התקרבותו של צבא סנחריב מלך אשור למצור על ירושלים, כוסו כל המבנים בשטח עם קנקני האגירה בערימת אבני הצור, כך נוצרה הגבעה הבולטת שנראתה למרחוק. עשר מתוך 120 ידיות כדי החרס שנתגלו הם עם טביעת חותם בצורת וורדה (פרח בעל 6 עלים – רוזטה), ויתר ה 110 הידיות נושאות את הכיתוב "למלך". טביעה זו מוקפת בדרך כלל מסגרת סגלגלה ונחלקת לשלושה מדורים: בעליון – "למלך", באמצעי חריטה של יצור מכונף (של חרפושית מכונפת או שמש מכונפת), ובתחתון שבה – אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: "חברון", "זיו" (עיר ליד חברון), "שוכה" (עיר מבצר בעמק האלה) ו"ממשית" (שישנם חוקרים הסבורים שזו רמת רחל), שהייתה מרכז מלכותי ומינהלי חשוב באותה תקופה. בנוסף לסמלי הרוזטה ו"למלך", שהוטבעו על כלי מנהלת מלכי יהודה, חקוקים גם על הידיות בעברית קדומה כמה משמות מבכירי הפקידים וההון של ממלכת יהודה. השמות החקוקים; משלם אלנתן, נחם בצלאל, נחם עבדי, שלם אחא, ושבנא שחר – נתגלו על ידיות קנקני חרס – באתרים נוספים בממלכת יהודה, דבר שמעיד על היותם בכירי הפקידות וממונים על תחומים מגוונים בכלכלה. משערים כי היו בבעלותם שטחים נרחבים, וכך יכלו שתהיה ברשותם טבעת חותם פרטית. ממלכת יהודה הייתה בשיאה באותה תקופה, ולאחר מכן החלה שקיעתה. הטביעות הוטבעו בידי הרשות הממלכתית כאישור לנפח הקנקנים ותכולתם – יין ושמן שהועלו כמס. באתר התגלה גם אוסף צלמיות (פסלונים עשויים חרס עם דמויות בעלי חיים, נשים ופרשים – ששימשו לפולחן אלילים ולעבודה זרה – תופעה שרווחה ביהודה – והנביאים ירמיהו וישעיהו, הוקיעו וגינו אותה קשות.
הארכיאולוג נריה ספיר – האחראי על החפירה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
אתר ארנונה, מצטרף להבנת המערכת הניהולית של ממלכת יהודה שמרכזה היה באתר רמת רחל הסמוכה. באתר רמת רחל, שנחפר משך עשורים ארוכים, זוהה ארמון ומצודה ומרכז מינהלי מימי חזקיהו ועד אחרון מלכי יהודה, צדקיהו – שלא נחרב בידי הבבלים – ושימש לאיסוף מסים ברובם בקנקני יין ושמן. התל הקדום של רמת רחל מתנשא לגובה כ-820 מטר ועובר בו קו פרשת המים של האזור המקיף אותו. במקום נערכו חפירות בין השנים 1954-1962 על ידי פרופ' יוחנן אהרוני, ועל ידי פרופ' עודד ליפשיץ בשנים 2009-2004. פרופ' אהרוני גילה כ-90 טביעות חותם על קנקני חרס עם כתובות עבריות, ופרופ' עודד ליפשיץ מצא כ-250 טביעות כאלו. לאחר הקמה הפחווה הפרסית, המרכז המשיך לשמש לאיכסון קנקני יין ושמן ומוצרי חקלאות אחרים, שתושבי יהודה המשיכו להעלות כמס לאשור לבבל ולפרס. פרופ' ליפשיץ גורס שהארמון והמצודה נהרסו במאה ה-2 לפני הספירה על ידי מלכי החשמונאים שרצו לעקור כל סמל שלטון זר ביהודה.
ארנונה, טביעת חותם מוחזקת בידי הארכיאולוג נריה ספיר (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
אתר ארנונה חדל לפעול עם חורבן ירושלים בימי הבבלים בשנת 586, אך הפעילות המינהלית בו חודשה עם שיבת ציון בשנת 538, והפיכת כל אזור יהודה לפחווה של הממלכה הפרסית. חשיפת האתר מסוכמת בדברי הארכיאולוג נריה ספיר, מנהל החפירה: "מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות. באתר שחפרנו התקיימה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור".
ד"ר אדם אקרמן אוחז באחת מטביעות החותם שהתגלו (צילום: עצמי)
בדרומה של ירושלים משתרע עמק רפאים, שנודע בפוריותו עוד מתקופת האבן הקדומה ונאספו בו אבני צור רבים, עוד טרם המחקר הארכיאולוגי בן ימינו. העמק היה בנחלתו של שבט יהודה והשתרע בו, מאז כיבוש הארץ בידי בני ישראל, האסם החקלאי של ירושלים. נמצאו בו שדותיהם ומטעיהם של תושבים שהיו ברובם עובדי אדמה. הנביא ישעיהו בנבואותיו על אחרית ישראל ועל החורבן, כותב: "… הדל יהיה כמלקט שיבולים בעמק רפאים" (יז;ה). בפאתי העמק בקצהו המערבי – כיום ירכתי שכונות עיר גנים, גבעת משואה, המושבים בית זית, אורה ועמינדב – ודרך שכונת מקור חיים, ועד קצהו המזרחי (כיום שכונת ארנונה) – הייתה שורה של גלי אבנים שהתנשאו לגובה בין 10-15 מטר, הקרויים רגמים. באזור שכונת מקור חיים של ימינו נראו עדיין בשנת 1875 שבעה רגמים, אשר תועדו בסתר חברי משלחת בריטית ששרטטו מפות מודרניות ראשנות בארץ – שעם בניית השכונה הוסרו כליל. ברחוב אדם בשכונת ארנונה, קיימים שני רגמים במרחק של כ-400 מטר זה מזה – אחד מהם הרוס. הרגמים, שמכולם נשקף נוף פנורמי נחשבים עד הים לאחת מהתעלומות של הארכיאולוגיה הארץ-ישראלית.
החפירות המעמיקות ביותר נערכו משך שנים ארוכות ברוגם עיר גנים (הנמצא מאחורי המרכז הקהילתי בשכונה), וייחסו לו פרושים שונים. סביבו נחשפו מתקנים רבים להפקת יין, גיתות ומשטחי דריכה. הארכיאולוג רפי גרינברג שחפר במקום מספר עונות, מניח כי לא היה לרוגם זה ולכל האחרים בפאתי ירושלים (בשנת 1953מצאה החוקרת רות עמירן, כי מספרם היה למעלה מעשרים) – תוכן דתי או פולחני. לדעתו, הם נבנו משך כמאה שנה מימי חזקיהו, להגנה על שטחים חקלאים – והיה קשר עין בין האחד לרעהו. הוא מצא שכל הגמים פונים לאותו כיוון: אגן נחל רפאים ויובליו, שהיה אז אסם התבואה והיין של ירושלים. גרינברג הסיק שהיה קיים קשר בין הרגמים לבין המרכז המינהלי ברמת רחל. וכי האנשים שאיישו את האתר הנישא והרם, קיבלו מאנשי הקשר ברגמים את ההודעה על מועד תחילת בציר הענבים.
ארנונה,הגבעה המכוסה באבני צור (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
לאור גילוי מרכז האחסון בארנונה, נראה שכל האזור שבין רמת רחל מערבה – ומזרחה עד מורדות שכונת ארנונה של ימינו – היה חבל ארץ היין של ממלכת יהודה. הגבעה של ארנונה ומבנה הענק שנתגלה לרגליה, היו כנראה חלק ממערך הרגמים שנועדו לשמירה ולשליטה על שטח פורה ורחב ממדים בו נערמה תוצרת חקלאית. במורד האתר בארנונה נמצא גם אחד מאפיקיו של נחל דרגות, שמימיו שמשו להשקות מטעי היין באזור. עדות לפוריות האזור מהווה העובדה שבין השנים 2016-1949, חברי קיבוץ רמת רחל עיבדו את השטח וגידלו בו מטעי אפרסקים, דובדבנים ושזיפים. השטח "נכבש" על ידי חברי הקיבוץ במרץ 1949 על פי בקשתו של משה דיין, שהיה אז מושל ירושלים, באומרו להם: "קחו שתילי גפן ותטעו אותם במידרון המזרחי, כי השורה האחרונה שלהם, תיקבע את הגבול באזור". ואכן, כאשר נחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ברודוס, נקבע ש"הקו הירוק", יהיה שורת הגפנים האחרונה… קיבוץ רמת רחל השיב לרשות מקרקעי ישראל את השטחים ב-2016 לצורכי בניית השכונה "מורדות ארנונה".
בתום בניית השכונה החדשה במורדות ארנונה, תשמר מובלעת שתהווה פארק, אשר ינציח למבקרים את הממצאים הארכיאולוגים שהתגלו והגבעה הייחודית תבלוט מעליו. בפארק שיווצר תהייה טיילת ויישמר קטע של כ-80 מטר מאמת המים התחתונה, שנתגלתה בזמן החפירות.
