בעיריית ירושלים לוקחים את נושא החרמות באופן רציני מאוד, בעיקר הודות לשותפות שנרקמה ונוסדה עם עמותת 'כנפי דרור' הנלחמת בתופעת החרם וההדרה החברתית בכל הגילאים.
בשבוע שעבר, במסגרת כנס מנהלי מחוז ירושלים, קיבלו מנהלי בתי הספר מהחינוך הממלתכי והממלכתי דתי בירושלים את האסופה "וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ", שהוציאה עמותת 'כנפי דרור'. זוהי אסופה ייחודית של שירים, תפילות ומאמרים קצרים, הנוגעת בדחייה, הדרה פוגענית וחרם חברתי בכל הגילים. האסופה מכילה יצירות של מעל לחמישים כותבים וכותבות משוררים, אנשי מקצוע בתחומי הטיפול והחינוך, מובילי קהילות והוגים. האסופה מכילה 100 עמודים גדושים בטקסטים מעוררי אמפתיה, מחשבה וחשבון נפש.
כידוע, כפי שפורסם לא אחת ב"כל העיר", עמותת כנפי דרור הוקמה על ידי הפעיל החברתי שייקה אל עמי, לשעבר יו"ר מינהל קהילת גינות העיר, לאחר אובדן אישי גדול – כאשר שכל את בנו דרור, שנים אחרי שסבל מהדרה חברתית וחרמות בבית הספר.
בכנס שהתקיים למנהלי המחוז דיבר עמנואל זילברמן, מנהל אגף ממלכתי וממ"ד במנח"י ירושלים, וציטט את דברי פרופ' מאיר בוזגלו: "תופעת החרם נוגעת לשני ערכים הנעוצים עמוק בתרבותנו – ערך הקהילה וערך התמימות וטוהר הילדות. החרם פוגע באדם בהיותו יצור חברתי, וכיוון שהקשרים עם הזולת מכוננים את מהותנו, הוא גם פוגע באפשרות לבטא אותה… החרם שאנו דנים בו כאן הוא תוקפנות של קבוצת ילדים כלפי מי שאמור להיות בשר מבשרה, אלימות המופנית כלפי ילד או ילדה שרוצים להיות שייכים. אי אפשר להחרים אדם זר. הקהילה מוגדרת על ידי זהות מובחנת, ועל ידי אחדות שיש בה. היא קרקע הצמיחה של הפרט, והוא מצידו משתתף בצמיחה של אחרים. לפיכך החרם הוא מחלה אוטו-אימונית של הקהילה. הקהילה מכריזה על אחד ממרכיביה כזר, ונוהגת כלפיו באלימות ("החרם כהפרעה קהילתית אוטו-אימונית" | מאיר בוזגלו).

האסופה שקיבלו מנהלי בתי הספר (צילום: כנפי דרור)
בהמשך עלה לשאת דברים שייקה אל עמי, יו"ר ומייסד עמותת "כנפי דרור", שאמר למנהלי בתי הספר: "העמותה הוציאה את האסופה הייחודית שקיבלתם היום בשותפות עם "גלויה" ובעריכת שרה סגל כץ, אורית רז ועדיאל שושני במטרה לתת כלים למניעה ולסיוע לאנשי חינוך וטיפול. הבשורה הטובה היא – חרם זו מחלה חברתית! זה לא אסון טבע. עם מחלה חברתית אפשר להתמודד! אנחנו יודעים שאפשר לשנות נורמה, לא לפני הרבה שנים שינתה החברה את יחסה לתופעת ההטרדה המינית, חלק מההתמודדות אינו האשמה של מישהו, אלא נתינת כלים לקהילה לדבר באופן ברור ולחנך -יש לא תרצח, יש לא תגנוב, ויש לא תכה רעך בסתר".
תגובות