תלמידים ותלמידות בית ספר (צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

כ־102,500 תלמידים ותלמידות בתיכונים ברחבי ירושלים יוצאים לחופש הגדול

שנת הלימודים בבתי הספר התיכוניים בירושלים מסתיימת היום: 5 מנהלים מובילים בעיר מסכמים את השנה ומספרים על הציפיות לשנה הבאה

פורסם בתאריך: 20.6.19 07:40

היום, חמישי, 20.6.19, מגיעה לסיומה שנת הלימודים תשע"ט עבור תלמידות ותלמידים בבתי הספר התיכוניים ברחבי ירושלים. 102,486 תלמידים ותלמידות מכיתות ז'-י"ב סיימו את שנת הלימודים, כאשר מתוכם 26,682 תלמידים מהתיכונים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים; 35,775 תלמידים מהחינוך החרדי; 34,825 תלמידים ממזרח העיר; ו-5,204 תלמידים ירושלמים שלומדים במסגרות מחוץ לעיר.

לאחר מבחנים מפרכים, בחינות בגרות, טיולים שנתיים ומיטב פעילויות אחרות הגיעה העת לחופש הגדול – התלמידים צפויים לחזור לספסל הלימודים בעוד למעלה מחודשיים, ב-1 בספטמבר 2019 – לשנת הלימודים תש"פ. איך היתה השנה ומהם האתגרים לשנה הבאה? בשיחות עם "כל העיר" מסכמים חמישה מנהלי ומנהלות בתי הספר בירושלים את השנה שחלפה ומספרים על החששות, על הציפיות ועל היוזמות החדשות לשנת הלימודים הבאה.



תיכון בויאר

בתיכון בויאר שבשכונת בית וגן אומרת מנהלת התיכון דפנה מנשה-ברוך על החשש המלווה אותה כמד שנה ועל ההחלטה להציב שני מחנכים בכיתה. "החשש שמלווה אותי מידי שנה שתלמידים ירגישו שהם שקופים ואין מי שיצליח לראות את הייחודיות של כל נער ונערה. לכן, בשנים האחרונות במרבית הכיתות יש שני מחנכים המשמשים כמנטורים לתלמידים".

יחד עם החששות מסכמת מנשה-ברוך כי שנת הלימודים האחרונה היתה מלאה בהצלחות ובחדשנות, ומספרת על המודל החדש שיישמו בבויאר השנה. "לשמחתי שנת הלימודים תשע״ט היתה פורייה ומלאה בעשייה חינוכית ובחדשנות פדגוגית. בית הספר יישם והטמיע מודל פדגוגי של למידה רב תחומית לפיו תלמידים לומדים כמה תחומי דעת במרחב חדשני עם מספר מורים. למודל אנחנו קוראים 'מודל התמנון', והוא מבקש להפוך את חוויית הלמידה וההוראה ליותר דינמית ואקטיבית. במודל זה התלמידים מגלים עצמאות ואחריות גדולה יותר על תהליכי הלמידה שלהם והם יוצרים מיזמים לטובת החברה, בדרך זו נוצר חיבור אמיתי בין תכני הלימוד לעשייה ערכית".


דפנה מנשה-ברוך (צילום: ניסים מטד)

דפנה מנשה-ברוך (צילום: ניסים מטד)


מהי המטרה שלך לשנת הלימודים הבאה?

"המטרה שלי ושל בית הספר לייצר כישורים בתלמידים כדי שידעו להתמודד בעולם דינמי ומשתנה. איך הופכים את בית הספר למקום רלוונטי ומשמעותי לחיי התלמידים? זהו אתגר מתמשך הדורש התאמה וגמישות תמידית, ואני מאמינה שהוא ימשיך ללוות אותי ואת בית הספר לאורך שנים רבות. אני מצפה להמשך עשייה אינטנסיבית ודינמית גם בשנה הבאה".

תיכון דרור

"השנה היתה מאוד יצירתית ואינטנסיבית", מציינת רני חזון-וייס, מנהלת דרור – תיכון דתי פלורליסטי שוויוני בקרית משה. "חיזקנו את הנושא של למידת חוץ בית ספרית. היו לנו כמה פרויקטים שהתלמידים והתלמידות בחרו. אחד מהם – ללמוד במוסדות ירושלמיים מעניינים בכל מיני תחומים, למשל טכנולוגיה בבית הנסן ותיאטרון בחאן. שנה יצירתית".

בנוסף, מספרת חזון-וייס על אתגרים שליוו אותה במהלך השנה החולפת. "ישנו את אתגר התקציב, איך כל הזמן להרחיב את השפע ולא להיתקע כי אין תקציב. האתגר השני זה הפן החינוכי – מיתוג בית הספר כדתי, שוויוני ועוד. במגזרים מסוימים זה מאוד מאתגר, כל העניין של חינוך משולב ודתי, למשל: לימודי תיאטרון לבנים ובנות. ביחד יחד עם זאת אנחנו עשינו מהלך פיתוח חדשני של בית ספר יחד עם מנח"י ומשרד החינוך לבניית מסלול חדש וזה מאוד מרגש. פיתוח תיכון דרור מבחינת תכנים פדגוגיים, ריענון ועוד".


רני חזון וייס (צילום: נעם פיינר)

רני חזון וייס (צילום: נעם פיינר)


חזון-וייס מתייחסת למקרי האלימות הקשים שמתרחשים בבתי ספר ברחבי הארץ, שהפכו להיות למכת מדינה. בין השאר במקרה שפורסם ב"כל העיר" סטרה אמא למורה בבית ספר בגילה. המקרה זעזע את מערכת החינוך כולה בירושלים. "נתקלתי במקרים קיצוניים, אבל אני מדגישה שאלו מקרים קיצוניים. כשנתקלתי בהם קיבלתי גיבוי מלא של המערכת", אומרת חזון-וייס. "עשינו תהליך אקלים בית ספרי של דיבור עם התלמידים והתלמידות, הם מקבלים ליווי. כשיש מקרי אלימות צריך לטפל בהם בצורה הכי חדה".

תיכון הגימנסיה העברית

בתיכון הוותיק בלב שכונת רחביה מספר השבוע ל"כל העיר" מנהל הגימנסיה העברית דני ליבוביץ' כי השנה היתה "מורכבת ומאתגרת כמו זאת שלפניה". כך מתאר ליבוביץ'. "אנחנו מסיימים אותה בסופו של דבר בסיפוק גדול. כי אנחנו צריכים לשמור על ההישגים המרכזיים שלנו, שזו היכולת לקלוט את כל מה שיש לציבור, לקהילה הירושלמית, להציע ולהוביל אותם למהלך הזה של שש שנים עם כל הפעילויות החברתיות והחינוכיות עד י"ב, ולבסוף שייצאו עם בגרות מלאה. המטרה שלנו היא לתת חינוך ציבורי מעולה. אנחנו לא בוחרים את התלמידים שלנו ומקבלים באהבה את כל הסוגים, ומעבירים את כולם את התהליך הזה. השנה הזו היתה המשך של השנים שקדמו לה".


דני ליבוביץ' (צילום: אריק מארק)

דני ליבוביץ' (צילום: אריק מארק)


ליבוביץ' מוסיף ומתייחס גם הוא לסוגיית האלימות במערכת החינוך ולאתגרים שניצבים בפני בית הספר. "בית הספר הוא שיקוף של מה שקורה בחברה מבחינת הורים ותלמידים. ואנו באמת חשופים לדברים שקורים מחוץ לכותלי בית הספר ושחודרים לתוכו, זה אתגר. הגימנסיה הוא המוסד החילוני הכי גדול בעיר, מטבע הדברים יש מקרי אלימות ואנו מתמודדים איתם בחומרה יתרה ומתייחסים לזה בלי שמץ של סובלנות. אבל זה לא מגיע למצב שאנו צריכים להשקיע בזה הרבה מעבר זמננו מכיוון שהמסר שעובר הוא חד וברור, שאין לזה מקום".

"בנוסף, יש המון אתגרים מול תלמידים הורים ועוד", מדגיש ליבוביץ'. "אם אני צריך לזהות את האתגרים שהולכים ומתעצמים זה באמת מחסור מאוד קשה בכוח אדם בהוראה. וזה מה שאנחנו יותר ויותר מתמודדים איתו בירושלים יותר מבכל הארץ. הפן השני זו הבעיה המבנית שמשרד החינוך לצערי לא מצליח לפתור או לתת מענה למספר הרב של התלמידים".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תיכון זיו

בתיכון על שם זיו ומרקס הממוקם בשכונת בית הכרם, ישנן תוכניות ושאיפות רבות לשינוי תוכנית מערכת החינוך. אפשר לומר שמטרת העל של הצוות החינוכי במקום והאתגר הכי גדול שלהם בשנים האחרונות הוא לרענן את תוכנית הלימודים הפדגוגית והלעתים מיושנת של משרד החינוך.

אמנון רבינוביץ', מנהל חטיבת הביניים בזיו, מספר ל"כל העיר" על התהליכים האמיצים של הצוות ליצירת השינוי הגדול שלו הם שואפים. "האתגרים של בית ספר זיו וגם של בתי ספר נוספים זה הסיפור של הלמידה. בית ספר שלא הבין שצריך לשנות את סגנון הלמידה לגמרי, הוא לא צריך להיות קיים יותר. הסיפור שמורה נכנס לכיתה וילדים כותבים, משננים ומקיאים את הנלמד חזרה במבחן לא רלוונטי. לכן אני חושב שבית הספר זיו נמצא שם לגמרי, והוא הבין את זה, הוא הולך להרבה מהלכים פדגוגיים אמיצים מאוד".


אמנון רבינוביץ

אמנון רבינוביץ


"זה בתהליכי פיתוח והשינוי קורה, אנחנו עדיין לא במקום שאנחנו רוצים להיות", מוסיף רבינוביץ'. "אנחנו מאמינים שאנו צריכים להביא את השינוי ולא משרד החינוך. האתגר הכי גדול שלנו הוא לייצר שינוי אמיתי, ולא משהו קטן אלא שינוי בפדגוגיה של מערכת החינוך".

איך אתה מסכם את שנת הלימודים?

"התחלנו את השנה בזיו לאחר שיפוץ עמוק שהעירייה הובילה בתקציב של 5 מיליון שקלים, ששינה את כל הנראות של בית ספר. אולמות, גינות, חללי למידה ועוד. התחלנו בתחושה של התחדשות. היתה שנה מעוברת ולכן זה קצת יותר מעייף, אבל היו דברים מעניים שקרו מבחינה פדגוגית. המורות והמורים שלנו הם חבורה מדהימה של אנשי חינוך יזמים, שחושבים איך לעשות דברים אחרת, ובגדול שנת לימודים פורייה וטובה".

תיכון סליגסברג

אחד מבתי הספר בעיר שיתחיל בתוכנית שונה וישנה את זהותו, הינו תיכון סליגסברג בשכונת ארמון הנציב. כפי שפורסם ב"כל העיר", אחרי 74 שנים תיכון סליגסברג מחליף את שמו ויוצא לדרך חדשה. החל משנת הלימודים הבאה תש"פ ייקרא בית הספר בשם קשת רא"ם. לאחר שנים רבות כמוסד חינוכי מוכר בעיר מסכמת ומספרת ל"כל העיר" מנהלת השש שנתי, גלית קמיניץ על השנה האחרונה של תיכון סליגסברג ויציאתו לדרך החדשה.

"אני מסכמת את השנה ברגשות מעורבים, זה מאוד טעון. בעצם אנו נפרדים ממפעל חינוכי עצום של 74 שנה, שהצמיח דורות רבים של תלמידים והרבה ירושלמים התחנכו במוסד. קיבלנו הרבה מאוד תגובות שאמרו איך אנחנו עושים את זה, זה לא פשוט הרבה מזדהים עם השם".


גלית קמיניץ (צילום: איתמר נתן)

גלית קמיניץ (צילום: איתמר נתן)


"יחד עם זאת הבנו כי זה נדרש", מוסיפה ואומרת קמיניץ. "הבנו כי יש שינוי לאור הצרכים שיש בשכונה ובקהילה זה מתבקש כדי להצמיח ולהביא את סליגסברג למקום אחר שיותר תואם את הצרכים העכשוויים של קהילת ארמון הנציב. בעצם חברנו לבית הספר קשת תלפ"ז לחינוך המשלב. אנחנו מאוד מאמינים ומקדמים את הערכים של החינוך המשלב אם זה הדיאלוג, העניין הזהותי שמאוד קיים והעשייה החינוכית בבית הספר".

לדברי קמיניץ המעבר מהמותג הירושלמי 'סליגסברג' ל'קשת רא"ם' זה משהו חדש ושונה ואינו פשוט, והביא איתו אתגרים רבים, אך מסמל התחלה חדשה ושינוי. "אחד האתגרים זה האופן שבו נעשה את החיבור מבחינה מהותית ומבחינה מבנית, חשבנו שתלמידי היסודי יעברו אלינו וזה יהיה קריה אבל נוצר קושי מצד הורי תלמידי היסודי. צריך לחשוב איך לעשות את השינוי בקהילת בית הספר, איך לבצע את המעבר מסליגסברג לקשת רא"ם. זה לא פשוט לילדים ולהורים אבל זה נדרש. מצד אחד זה טעון, ומצד שני מרגש ומסמן התחלה חדשה".

"הציפייה שלי לשנה הבאה היא שקודם כל נצליח להטמיע את הדרך, של המודל המשלב. גם בקרב המורים. ושהתלמידים ירגישו את הרצף מרשת תלפ"ז לחטיבה ותיכון. ולחזק את תחושת השייכות של התלמידים בבית הספר ולטפח אותם", מסכמת קמיניץ.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    חבר'ה, לא תזיק הגהה בין הכתיבה לפרסום

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר