קצת אסקפיזם. המלחמה מול איראן עצרה את הפעילות של הכדורסל הישראלי, פרט לקבוצות המשחקות באירופה, אבל במבט קדימה לאחר שהמלחמה תסתיים, אני רוצה להתייחס לנושא הבא:
קבוצת כדורסל ישראלית הרואה עצמה כמועמדת אמיתית לאליפות צריכה, בראש ובראשונה, להחזיק בישראלים שוברי שוויון. תנאי שני לאליפות, היא היכולת לבצע תיקונים קלים בסגל במהלך העונה כשאלו מתבקשים. תנאי שלישי, ולא פחות חשוב, הוא התחליפיות בסגל – כלומר, במילים פשוטות – כמה עמוקה הקבוצה?
שלושת התנאים הללו פוגשים את הפועל ירושלים בזמן כתיבת שורות אלו. אם נסתכל על הרוסטר שהולחם בארנה בקיץ, ולאחר חצי עונה של כדורסל, אפשר להסיק שני דברים עיקריים. הראשון הוא שלהפועל אין תחליף אמיתי לאוסטין ווילי בצבע. כלומר, יש לה, על הנייר, שני שחקנים נוספים בדמות דימה סקפינצב וג'סטין סמית׳ שאמורים לדעת להחליף את ווילי, תוך ויתור מראש (והרסני לדעתי) על ישראלי נוסף בעמדה 5 (כידוע, גבי צ'אצ'אשווילי גמר את העונה).
גם סמית׳ וגם סקפינצב שונים מאוד ממה שקבוצה שמשחקת כדורסל של גארדים צריכה באמת, וזו נוכחות אמיתית בצבע, בהגנה ובריבאונד. בעוד שביורוקאפ הנושא מורגש פחות, בליגה שלנו הנושא מורגש ביתר שאת. ההסתמכות הבלעדית על נמרוד לוי כשחקן פנים ישראלי יחיד (ההבלחות של יובל זוסמן בעמדה 4 לא נחשבות) עלולה לעלות לקבוצה ביכולת להתמודד מול הרכבים גדולים שיעמידו נגדה התל אביביות והרצליה. אז אם ליורוקאפ, החלפת סקפינצב בסנטר שיונתן אלון מאמין ביכולות שלו יכולה לסלול את הדרך לתואר, בליגה הישראלית המצב הופך להיות מורכב יותר, בטח ובטח נוכח הפציעות של זוסמן ונמרוד לוי.
הדבר השני שניתן להסיק הוא שהסגל הישראלי שנבנה העונה לא מספיק עמוק (איכותית, לא כמותית), ושאין תחליפיות ישראלית בסגל. פציעתם של לוי וזוסמן מוכיחה את זה. מהבחינה הזו, אני חושב שההחתמה של יותם חנוכי היא מצוינת – גם כתחליף זמני לנמרוד לוי אבל גם באופן אסטרטגי, כשחקן שיעבה את הסגל לקראת השלבים המכריעים לעונה.
בקשר לדיווחים על אדם אריאל – אני חושב שמדובר במהלך עם פוטנציאל ענק להצלחה. אדם הוא קלעי בחסד עליון, שיוכל להשלים בצורה מצוינת את זוסמן ולמעשה ייתר את הצורך ברישום זר לעמדה 3, ולפחות עד החזרה של זוסמן, יידע להחזיק את העמדה. אם נסתכל אסטרטגית – בעיניי הפועל חייבת ללכת על החתמתו לעונה הבאה לכל הפחות, אם לא לעונה הנוכחית.
כך או כך, היעד העיקרי של הקבוצה השנה היה ונותר הארכת החוזה של קאדין קרינגטון. כישראלי שובר שוויון, הקבוצה חייבת להציע לו חוזה היסטורי במונחי הכדורסל הישראלי. ויפה שעה אחת קודם.






תגובות