האורתופדיה של המחר: הדסה בחזית הרפואה העולמית

"אורתופדיה היא מקצוע מרגש", אומר פרופ' רמי מושיוב, מנהל האגף האורתופדי בהדסה, ועבורו זו לא רק אמירה, אלא דרך חיים. מדי יום, פרופ' מושיוב וצוותו מתמודדים עם מצבים שבהם כל החלטה וכל פעולה רפואית עשויה לקבוע אם פצוע יחזור ללכת, יצליח לחזור לשירות צבאי, לעבודה או לחיי משפחה, "וכשזה קורה", הוא אומר, "אין מרגש מזה".

בעידן שבו תאונות דרכים, פיגועים ומלחמות הן, לדאבון הלב, חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, מערך האורתופדיה בהדסה הוא הרבה יותר מרפואה. מדובר במהפכה טכנולוגית שמתרחשת, לנגד עינינו, כאן ועכשיו. במרכז המהפכה הזו עומדים ניתוחים רובוטיים מונחי מחשב, הדפסות תלת-ממד של עצמות ומפרקים, טיפולים מבוססי תאי גזע ושיתופי פעולה עם מדענים ומהנדסים שמייצרים ביחד את רפואת המחר. זאת בוודאי הסיבה שצוות האגף – מי שלא גויסו החל מ-7 באוקטובר – עמדו בחזית הטיפול בפצועי חרבות ברזל, לצד עמיתיהם משאר ההתמחויות בהדסה, בניתוחים מסביב לשעון, ותוך שהם מעניקים חיים מחודשים ותקווה רבה ללוחמים.

אגף ענק עם משימה לאומית

באגף האורתופדי, תחת ניהולו של פרופ' מושיוב, עובדים כ-80 רופאים ורופאות בתשע יחידות שונות, בשני הקמפוסים של הדסה – עין כרם והר הצופים. בשנת 2024 בלבד ביצע האגף לא פחות מ-10,500 ניתוחים. "זה מספר עצום בכל קנה מידה ישראלי", הוא מדגיש.

תחומי העיסוק של האגף מגוונים: אורתופדיה של ספורט, כתף, כף יד, ירך, ברך, עמוד שדרה ועוד, אך החלק הארי של העבודה מתמקד בתחום אחד – טראומה אורתופדית. "כ-70 אחוז מהטיפול בפצועי טראומה – מתאונות דרכים, מפיגועים או ממלחמות – הוא אורתופדי", אומר פרופ' מושיוב. "הציבור לא תמיד מודע לכך או מבין זאת, אבל בלי יציבות מכנית, הפצוע פשוט לא שורד".

במלחמה המתמשכת, הנתונים מקבלים משמעות כואבת: מאז 7 באוקטובר טופלו בהדסה יותר מ-1,500 פצועים, רובם עם פגיעות אורתופדיות. "זו הייתה הצפה אדירה, כמו גל ענק. הצוותים שלנו עבדו מסביב לשעון, לעיתים טיפלנו בעשרות פצועים ביממה אחת", מספר פרופ' מושיוב. "פעלנו בכמה חדרי ניתוח במקביל, כשאנשי הצוות עורכים סשן התייעצויות מעמיקות באשר לכל פצוע, מקבלים החלטה שתהיה המיטבית ביותר עבורו וניגשים לנתח".

פרופ' רמי מושיוב (צילום: דוברות הדסה)

אמנות הריפוי: גננות ונגרות

את עבודתו מתאר פרופ' מושיוב באופן ציורי למדי: "אני תמיד אומר שהעבודה שלנו, האורתופדים, משולה ל'גננות' ול'נגרות'. הגננות היא היכולת להצמיח מחדש רקמות ועצמות, לעיתים במקומות שנראה שאין בהם סיכוי. בזכות שימוש בתאי גזע אנחנו מסוגלים לשחזר חסרים גדולים מאוד של עשרה סנטימטרים ואף יותר. מה שפעם היה באופן אוטומטי נכות קשה, הפך היום לבעיה פתירה ויש חזרה לחיים מלאים במקרים רבים של פציעות – גם הקשות ביותר".

'הנגרות', לדבריו, היא החלק הטכני-הנדסי של המקצוע. "הביצוע העדין והגורלי דורש דיוק של עשיריות המילימטר בהחדרת ברגים, למשל, בקיבועי שברים בעמוד השדרה", הוא מסביר. "כשהחולייה שלנו בגב צרה מחצי סנטימטר, כל סטייה עלולה לפגוע בחוט השדרה, בעצבים או בכלי דם. זו עבודה של נגר מדויק, רק שבמקרה שלנו היא נעשית בתוך גוף האדם, ובעל המקצוע הוא מנתח מנוסה שמתמחה בדיוק בעשייה הנדרשת ובגישות השונות, שבהן אפשר לבחור בהתאם לסוג הפציעה".

מהפכת המחשוב והרובוטיקה

בעשור האחרון עברה האורתופדיה בהדסה קפיצת מדרגה טכנולוגית הודות לשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטה העברית והטכניון. המרכז הרפואי הדסה שימש Beta Site – מרכז ניסוי לטכנולוגיות חדשות, והיה בין הראשונים בעולם שהטמיעו ניתוחים מונחי מחשב.

פרופ' מושיוב מספר: "בהתחלה המערכות הממוחשבות סייעו לנו רק בהכוונת הקיבועים, מה שהפחית סיבוכים וצמצם שימוש בקרינה. בהמשך הגענו לשימוש ברובוטים ובמערכות מחשוב נוספות, והיום אנחנו עובדים עם רובוט, פיתוח ישראלי, שיודע ללמוד את האנטומיה מה-CT ומה-MRI, ומדריך אותנו כיצד להחדיר ברגים בדיוק עיוור כמעט מוחלט. גם מערכות מבוססות בינה מלאכותית נכנסו לפעולה בשנים האחרונות, והן מאפשרות לנו לא רק ניתוחים מדויקים יותר, אלא גם חיזוי סיבוכים ותכנון אופטימלי של הניתוח. אין ספק שהשם שהדסה קנתה לה בעולם נסוב גם על הפן האורתופדי, והרופאים שלנו עושים חיל בהפצת הידע המקצועי במרכזים רפואיים מן השורה הראשונה".

החדר ההיברידי: העתיד כבר כאן

בהמשך ישיר לקדמה והטכנולוגיה המאפיינות את העשייה, בימים אלה מוקם בהדסה חדר ניתוח היברידי חדש, מהמתקדמים בעולם. "בחדר הזה פועלים יחד כמה מערכות רובוטיות ומכשירי הדמיה, ומתקשרים זה עם זה", מסביר פרופ' מושיוב. "יש בו מכונה שמתפקדת כמו CT, מכשיר אנגיוגרפיה ועוד. כשפצוע קשה ולא יציב נכנס מידית לטיפול בחדר כזה, אין צורך לטרטר אותו להמשך בדיקות כדי להצליב מידע. הכול נעשה במקום אחד תוך כדי הטיפול המיידי שנדרש על ידי מנתחים מדיסיפלינות שונות ובמהירות שהיא קריטית להצלת חייו".

גם במקרים פחות דחופים חל שינוי עצום בתחום התכנון המוקדם (Pre-Planning). במקום לקבל החלטות בחדר הניתוח, המנתחים מתכננים בערב שלפני את הניתוח על כל שלביו, על גבי מחשב, לפי סריקות CT ו־MRI. "התוכנית מוזנת למחשבים בחדר הניתוח, ואנחנו מבצעים את הניתוח לפי התכנון המדויק, שנקבע מראש על פי מדדים ובהתייעצות קולגיאלית מקצועית. זה עולם אחר לעומת מה שהיה לפני 30 שנה, ומתקדם בצעדי ענק משנה לשנה", אומר פרופ' מושיוב.

הדפסה בתלת-ממד מצילה חיים

מלחמת חרבות ברזל הפכה את החידושים למציאות יומיומית. "הגיעו אלינו לוחמים שבשל פציעות חודרות קשות, איבדו חלקים ניכרים מהמפרקים", מספר פרופ' מושיוב. "למשל, ברך שאיבדה חצי מהמשטח המפרקי שלה. בעבר, זה היה גזר דין של נכות קשה. כיום, אנחנו סורקים את המפרק בברך הבריאה, יוצרים על פיו מודל תלת-ממדי של החסר, מדפיסים דגם טיטניום מותאם אישית, ממלאים אותו בשתל עצם, ומעמידים את הפצוע על רגליו. לוחמים שנדמה היה שלעולם לא יתהלכו, חזרו להלך. אין דבר מרגש מזה. הפרויקט הזה זכה לאחרונה במענק של 'קרן אור קיסריה', שאפשר לנו לרכוש מדפסת תלת-ממד ייעודית לבית החולים לטובת המטופלים שלנו. זה חוסך לנו זמן יקר, כסף, ובעיקר – מציל חיים".

מאחורי הקלעים: השילוב עם המדע

פרופ' מושיוב מדגיש את חשיבות הקשר ושיתוף הפעולה עם מדענים ומהנדסים מחברות מד שונות. "הצורך בחדר הניתוח מגיע מאיתנו, אנשי השטח. אנחנו הם אלה שרואים מה חסר ומה לא עובד, מעבירים הלאה ומאתגרים את המוחות שמאחורי הקלעים. המדענים מפתחים את הפתרונות, חוזרים אלינו, והדיאלוג הזה מייצר פריצות דרך אמיתיות. כך נולדו טכנולוגיות AI חדשות, כך פותח הרובוט האורתופדי הישראלי, וכך תוכננו מערכות השיקום הממוחשבות בהר הצופים. בסוף, המדע והשטח חייבים לעבוד בהרמוניה".

שיקום מתקדם וקשר עולמי

החדשנות בהדסה אינה מסתיימת בחדר הניתוח. מרכז השיקום ע"ש גנדל בהדסה הר הצופים, שסיום בנייתו הואץ במיוחד עבור פצועי המלחמה עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר, מצויד במערכות ממוחשבות ופתרונות מבוססי AI שמאפשרים שיקום והתאוששות מהירים ומדויקים יותר. "כל פצוע שעבר ניתוח מורכב, זוכה להמשך טיפול מותאם אישית, שמבוסס על אותם עקרונות טכנולוגיים בידי צוות סופר מקצועי – כך שהשרשרת כולה מחוברת", מסביר פרופ' מושיוב. "השיקום של כל חייל שכזה ושל מנותחים 'אזרחיים', שעברו תאונה או חבלה קשה, הוא שיקום של משפחה שלמה, של חיים שלמים".

ההישגים של הדסה בתחום האורתופדי פורצים כתמיד את גבולות ישראל. "אנחנו משתתפים בכנסים בינלאומיים, מציגים שם את הפיתוחים שלנו וזוכים לתהודה מרשימה. יש תחומים שבהם אנחנו לא רק שווים לרופאים בעולם, אלא אף מקדימים אותם. זה כוחו של שילוב בין צורך קיומי – פציעות קשות – לבין חדשנות ישראלית", אומר פרופ' מושיוב.

מהמעבדה לשטח

פרופ' ג’וש שרודר, מנהל יחידת ניתוחי עמוד שדרה בהדסה, מיישם את חזון החדשנות מדי יום ביומו בחדרי הניתוח. "אנחנו חיים את הקדמה, מביאים אותה פעמים רבות בעצמנו", הוא אומר. "הדסה הפכה למרכז מצוינות בינלאומי בתחום ניתוחי הגב, ואנחנו אחד משבעה מרכזים בלבד באירופה שהוכרו על ידי חברת 'מדטרוניק' כמוקדי הכשרה לרופאים מכל העולם. מנתחים מספרד, גרמניה ואפילו יפן מגיעים לירושלים, להדסה, כדי ללמוד מאיתנו איך לבצע ניתוחי עמוד שדרה רובוטיים מורכבים וחוזרים עם הידע לארצם".

דיוק של עשירית המילימטר

במרכז השינוי עומדת הרובוטיקה. "עד היום כבר שמנו יותר מ-10,000 ברגים בעמוד השדרה – מהצוואר ועד האגן – בעזרת רובוטים", אומר פרופ' שרודר. "אם פעם שברי אגן נחשבו לניתוחים ארוכים, מדממים ומסוכנים עם סיכויי זיהום גבוהים, היום אנחנו מבצעים אותם דרך חתכים זעירים וממקמים בורג של 20 ס"מ בדיוק מילימטרי. זו לא רק קפיצת מדרגה רפואית, זו הצלת חיים והפחתת סבל, כך שאיכות החיים לא נפגעת וניתן לשוב אליה במהירות".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ניווט אופטי בלי קרינה

עוד פריצת דרך משמעותית המיושמת בהדסה, היא הניווט האופטי. במקום להשתמש שוב ושוב בצילומי רנטגן ולחשוף את המטופלים לקרינה, מערכת מצלמות תלת-ממד עוקבת אחרי החוליות בזמן אמת – במהלך הניתוח. "זה כמו להוסיף זוג עיניים חכמות בחדר הניתוח", אומר פרופ' שרודר. "כל תנועה של החולה או של הצוות מזוהה מיד, והמערכת מדייקת אותנו בלי שנצטרך לפזר קרינה סביב המטופל או הצוות. התוצאה: ניתוחים בטוחים יותר ופחות חשיפה לקרינה".

פרופ' ג'וש שרודר (צילום: דוברות הדסה)

מציאות רבודה: המידע מול העיניים

טכנולוגיה נוספת אותה מציגים מנהלי המערך היא מציאות רבודה (Mixed Reality). בהדסה פיתחו ביחד עם מייקרוסופט אפליקציות ייעודיות למשקפי HoloLens. "במקום להרים את הראש למסכים בצד, כל המידע מונח מול העיניים שלי, ממש כמו במטוס קרב או במכונית חכמה. אני רואה את החולה, ורואה עליו שכבות של מידע בזמן אמת. אני גם שולט בממשק בעזרת תנועות ידיים פשוטות. זה משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על ניתוחים", מסביר פרופ' שרודר.

פצועי מלחמה ומטופלים מבוגרים

כמו עמיתו פרופ' מושיוב, גם פרופ' שרודר מטפל בשנים האחרונות בפצועי מלחמה. הוא מספר על מ"פ בצנחנים שנפצע קשה וטופל ביחידה. "קליע חדר לבטנו ונתקע בעמוד השדרה, צמוד לעצבים. זו פציעה שבעבר הייתה עלולה להסתיים בשיתוק. בעזרת הרובוט, נכנסנו דרך חתך של שלושה ס"מ, שלפנו את הקליע בגישה מדויקת למקום, והחייל השתחרר אחרי חמישה ימים על הרגליים".

אבל לא רק חיילים. פרופ' שרודר מספר על אישה כבת 80 שהגיעה לבית החולים עם אגן מפורק. "בעזרת טכנולוגיה רובוטית, הכנסנו בורג של 20 ס"מ בהרדמה מקומית, ולמחרת היא הלכה הביתה על הרגליים. לא מזמן ניתחתי חולה בן 85 בהרדמה מקומית בלבד. בעבר, חולה כזה היה עובר ניתוח גדול תחת הרדמה מלאה, עם סיכון גבוה והחלמה ארוכה. גם הוא השתחרר הביתה למחרת. זה עידן אחר, וגם סיפורים 'קטנים' כאלה הם לא פחות הרואיים ומשני חיים. צריך לזכור שבעבר הלא רחוק שברים באגן אצל אנשים מבוגרים היו הרי אסון עבורם. מה יכול להיות מרגש מזה? לשפר את איכות החיים של אדם מבוגר – זה סיפוק עצום".

עבודת צוות – הסוד להצלחה

בסיום, פרופ' שרודר מבקש להדגיש את הערך האנושי: "גם הנהג הכי טוב בפורמולה 1 לא יכול לנצח בלי הצוות שלו. כך גם אצלנו – כולם ללא יוצא מן הכלל הם חלק מההצלחה. זו לא רק הטכנולוגיה, זה קודם כל האנשים. בלעדיהם לא היינו יכולים לשנות מציאות”.

וכששואלים את פרופ' מושיוב מה הכי מרגש אותו בעבודתו, הוא אומר: "לראות לוחם שנפצע קשה, שאיבד חלק מהמפרק או מהעצם, חוזר ללכת – זה בדיוק הרגע שמזכיר לנו למה בחרנו במקצוע הזה. כל פצוע שעומד שוב על הרגליים – זה רגע ענק ובלתי נשכח“.