(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

בהדסה שומרים על הלב שלכם

פרופ' חיים לוטן, מסביר מהי החשיבות שבהגעה מוקדמת לבית החולים כשמופיעים סימנים להתקף לב, מספר על הפרויקט הייחודי למען נשים חרדיות וערביות ועל הקשר בין פעילות גופנית מגיל צעיר לאיכות חיים בגיל הזהב, וכן עונה לשאלה האם אפשר למות מלב שבור וכיצד מנחם בגין קשור לבחירה שלו בקרדיולוגיה?

פורסם בתאריך: 14.2.18 16:34

"כשהייתי סטז'ר, ראש הממשלה דאז מנחם בגין היה מאושפז אצלנו בטיפול נמרץ לב במשך כחודש עם התקף לב מאוד גדול", נזכר הקרדיולוג פרופ' חיים לוטן, "והיה לי הכבוד והעונג, כרופא צעיר להיות צמוד אליו. ביליתי איתו מספר לא מועט של לילות וימים וכל המקצוע הזה ריתק אותי. באותם זמנים הטיפול היחיד היה מנוחה ומעקב משום שלא היה לנו טיפול להמסת קרישים ולא הייתה אפשרות לפתיחה של עורקים חסומים. בדיוק בתקופה הזו התחילו לדבר על זה והתחילה מהפכה בקרדיולוגיה כאשר הבנו שהתקף הלב נגרם עקב קרע ברובד טרשתי ויצירת קריש שגורם לחסימה של העורק, ושאם נותנים מדלל דם ניתן להמיס אותו, ובהמשך אולי אפשר לפתוח את העורק עם בלון. מכיוון שהייתי ממש בתחילת דרכי כשהמהפכה ההיא החלה, עניין אותי להתמחות בתחום".
מאז חלפו 30 שנה ופרופ' לוטן, כיום מנהל מערך הלב בבית החולים הדסה, עושה עם צוותו שימוש במכשור החדיש והמתקדם ביותר בתחום. בראיון עמו הוא מספר על השיטות המהפכניות לטיפול בבעיות לב ומסביר כיצד לזהות סימנים להתקף לב אצל נשים, בשונה מגברים, איך משיגים איכות חיים בעשורים המאוחרים של החיים ומהי מידת ההשפעה של גורמי לחץ על הסיכוי שלנו ללקות בהתקף לב.

פרופ חיים לוטן, מנהל מערך הלב המרכז הרפואי הדסה (צילום: דוברות הדסה)

פרופ חיים לוטן, מנהל מערך הלב המרכז הרפואי הדסה (צילום: דוברות הדסה)

טיפולים חדשניים ומכשור
פורץ דרך
"מה שאנחנו יודעים הוא שמחלות הלב היו במשך השנים הגורם הקטלני מספר אחד אך לאחרונה יש ירידה בשכיחות התקפי לב בעולם המערבי", פותח פרופ' חיים לוטן, יליד חדרה, נשוי ואב לשלושה, "הבנו שחלק גדול מהסיבות למחלות הלב תלוי בגורמים תורשתיים וסביבתיים שקראנו להם 'גורמי סיכון' וחילקנו אותם לשתי קבוצות: כאלה שאנחנו יכולים לטפל בהם ואלה שלא בשליטתנו. למשל, סיפור משפחתי גנטי הוא עניין לא בשליטתנו – קשה לנו לבחור את ההורים מחדש, אבל במרבית גורמי הסיכון האחרים אנחנו כן יכולים לטפל, כגון לחץ דם גבוה שכיום יש לו טיפול מצוין, עודף שומנים בדם שפעם לא היה לו טיפול וכיום יש טיפול מעולה עם תרופות חדשות שמאזנות את ערכי הכולסטרול הרע בצורה יוצאת מן הכלל, עישון – שהוא דבר סביבתי ואנחנו יודעים יותר ויותר על הנזק שהוא גורם גם בנושא הלב. כיום, המודעות הגדולה למחלות הלב הורידה בצורה משמעותית את כל גורמי הסיכון הסביבתיים, ולכן אנו רואים ירידה יפה ומתמשכת בתחלואה ובתמותה ממחלות לב".

איך ישראל ביחס לעולם?
"ישראל במקום טוב מאוד. הקרדיולוגיה הישראלית ברמה מאוד גבוהה, ומה שקורה היום הוא שעם התבגרות האוכלוסייה יש מעבר לבעיות אחרות . אם בעבר הבעיה העיקרית הייתה התקפי לב וחסימות של עורקים, כיום רואים ירידה בצורה משמעותית בשכיחות התקפי הלב. לעומת זאת, רואים הרבה מחלות הנובעות מהתבגרות או "הזדקנות" של הלב כמו מחלות במסתמי הלב. בדברים שפעם לא יכולנו לטפל אנחנו מטפלים כיום בהצלחה גדולה בחדר הצנתור בהדסה, ואפילו ללא צורך בניתוח".

באילו בעיות נתקלים בגיל המבוגר?
"אחת הבעיות הקשות של הגיל המבוגר היא למשל אי ספיקת לב, ואז אנו צריכים להתמודד עם אנשים מבוגרים שיש להם ירידה בתפקוד הלב. בנוסף, יש בעיות כמו הפרעות בקצב הלב עקב 'בלאי' של מערכת ההובלה החשמלית, המביאה להתפתחות של בעיות בקצב הלב, כאשר הפרעת הקצב השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים. אנחנו יודעים שהפרפור כשלעצמו מוריד מתפקוד הלב אך, חוץ מירידה בתפוקת הלב יש גם חשש מהיווצרות קרישים שיכולים להגיע למוח. אנו יודעים כיום ששליש ממקרי שבץ מוחי נובעים מפרפור פרוזדורים, לכן הטיפול בחולים האלה הוא הרבה יותר אגרסיבי עם מדללי דם".

הרבה השתנה בעשורים האחרונים.
"אין ספק שעם השנים אנחנו רואים שינוי משמעותי בצורה ובטיפול במחלות לב, ובהדסה אנחנו נותנ'ים מענה לכל מגוון מחלות לב, החל מהשלב העוברי – יש לנו מחלקה קרדיולוגית לילדים מהטובות בארץ עם יכולות אבחנה מוקדמות וטיפול אפילו ברחם – דבר ייחודי שלא קיים ברוב המרכזים הרפואיים, ועד הגיל המבוגר ביותר, בעשורים השמיני, התשיעי ואפילו למעלה מזה, עם בעיות באי ספיקת לב, המוצאות מענה באמצעות טיפול בהיצרות או דליפה של המסתמים, ואפשרות לתקן זאת בחדר הצנתורים ללא צורך בניתוח מעקפים או ניתוח לב פתוח".

באיזה מכשור פורץ דרך אתם עושים שימוש בהדסה?
"בדימות יש לנו אקו דו-ממדי ותלת ממדי המעניק יכולות הדמיה יוצאות מגדר הרגיל. היה לנו חולה עם גידול בלב, שזה דבר נדיר, והייתה שאלה אם ניתן לקחת משם ביופסיה או לא. פעם לא הייתי מעז לקחת ביופסיה ועשיתי זאת רק במקרה של חולים עם השתלת לב כשרצינו לראות אם יש דחייה, אבל אם היה חשד לדברים אחרים בלב נמנענו מלבצע את הפעולה כדי לא לפגוע בלב עצמו. כיום, עם יכולות הדמיה מאוד מתקדמות, אנחנו יכולים לקחת ביופסיות מתוך הלב עצמו במצבים כמו חשד לגידול, או פתולוגיות אחרות".

לבד ממכשור דימות משוכלל, משתמשים במערך הקרדיולוגי של הדסה במערכות מתקדמות בחדר הצנתור, המאפשרות לצוות הרפואי לטפל במסתמים דולפים או מוצרים, וכן במערכות מתוחכמות שבמקרים של הפרעה בקצב הלב מעניקות מיפוי מדויק שמסייע לצרוב את האזור המהווה את מקור הבעיה. לצד אלה, המילה האחרונה בתחום תיכנס לשימוש בקרוב בדמות מכשיר שהוא כמעט כמו לב מלאכותי המתחבר חיצונית דרך העורקים. "המכשיר עוזר ללב אצל אנשים שמגיעים עם כשל קשה בתפקוד הלב והם צריכים פרק זמן עד שהלב יתאושש, או מטופלים שאנחנו עושים להם פרוצדורה בסיכון גבוה", מתאר פרופ' לוטן, "והלב המלאכותי מאפשר לתת ללבם תמיכה משמעותית במשך כמה ימים".

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מחלקת הלב
עם הפנים לקהילה
תחום מחלות הלב בקרב נשים נחשב במשך שנים לתחום אפור שלא מטופל דיו. העובדה שאין מודעות מספקת לכך שקיים הבדל ניכר בסימנים המוקדמים להתקף לב בקרב נשים לעומת גברים, לצד התייחסות בלתי מספקת לתלונותיהן של נשים מצד הסביבה, גורמים לכך שנשים מגיעות לחדר המיון כשעה מאוחר יותר יחסית לגברים מרגע הופעת התלונות, מה שעלול להיות קריטי לסיכוייהן לחיות ולהחלים.

"כל הנושא של הלב בנשים מעט שונה והרבה פעמים הוא קצת מוזנח", מספר פרופ' לוטן, "רק בשנים האחרונות נכנסנו לנושא בצורה יותר מעמיקה. ראינו לא מעט נשים שמגיעות עם התקף לב מאוחר מידי. פגשתי אישה עם מועקה בחזה שרופא המשפחה אמר לה, 'אם היית גבר הייתי שולח אותך למיון, אבל בגלל שאת אישה זה בטח חרדה או מתח. לכי הביתה'. כשהיא הגיעה אלינו עם אוטם גדול מאוד היא כבר הייתה במצב של שוק. לעתים זה חוסר תשומת לב של הצוות המטפל, הבעל, הרופא, שמבטלים את זה כמתח ומאמינים שזה יעבור. לפעמים האישה עצמה אומרת, "ידעתי שזה הלב אבל הילדים היו צריכים לבוא או הייתי צריכה לסיים פרויקט בעבודה, לנקות את הבית או לא גמרתי להכין את האוכל", ואנחנו רואים שכאשר נשים מגיעות עם התקף לב הוא בדרך כלל יותר גדול. אנו רואים במחקרים שנשים מאחרות להגיע כמעט בשעה אחרי גברים. וזו שעה מאוד משמעותית כי כל דקה קובעת – ככל שמחכים יותר עם פתיחת העורק, הנזק גדול יותר".

(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

מה השוני בסימפטומים בין נשים לגברים?
"ניסינו לבודד את כל הנתונים וראינו שבנשים יש שכיחות גבוהה יותר של סימפטומים לא טיפוסיים – והתלונות הן יותר של חנק, קוצר נשימה, הקרנה לגרון, גב, צרבת. גם אצל גברים הסימנים לא תמיד טיפוסיים. הלחץ בחזה, ההקרנה לצד שמאל, ההזעה – מופיעים רק בכ -50 אחוז מהמקרים. אצל השאר הכאבים לא ממש טיפוסיים – לפעמים אלה כאבים ברום הבטן, כאבים שמקרינים לגב וקוצר נשימה. כלומר, הסיפור הקלאסי של התקף לב מופיע רק בכמחצית מהחולים".
פרופ' לוטן מספר ש"כיום אנחנו הרבה יותר עם הפנים לקהילה. לפני כחמש שנים פתחנו מרכז לבריאות לב האישה במימון תרומה שקיבלנו מארצות הברית. התחלנו למפות את הצרכים והגענו לתובנה מאוד מעניינת – שבירושלים, גם האוכלוסייה המאוד חרדית, במיוחד נשים, וגם האוכלוסייה הערבית, נמצאות באותה רמת סיכון, עקב גורמי סיכון רבים שאינם מטופלים בצורה טובה . הנשים החרדיות או הערביות בדרך כלל מגיעות עם מחלה הרבה יותר מתקדמת עם שכיחות יותר גדולה של לחץ דם ושל סוכרת. בדרך כלל אלה נשים שכמעט לא הולכות למניעה ראשונית כי יש הרבה ילדים ומטבע הדברים הן מפנות את הזמן והאנרגיות לילדים ולבית. אתה רואה נשים שמגיעות ולא יודעות מה לחץ הדם שלהן, לא יודעות מה הכולסטרול שלהן, סוכרת שלא מאובחנת, חלק מעשנות פסיביות כי הבעלים מעשנים. לאור זאת החלטנו לצאת עם תוכנית למניעה ראשונית בקהילה. זה היה אתגר מאוד מעניין כי למשל הקהילה החרדית, כל חלק בה הוא שונה, ולהגיע לנשים אלו זה על אחת כמה וכמה קשה כי זה לא דרך אינטרנט, עיתון או טלוויזיה. חיפשנו דרכים יצירתיות להגיע למספר קהילות, אם זה בעזרת הרבנית או דרך בתי הספר לבנות ששם מצאנו הרבה עניין". במסגרת המרכז לבריאות לב האישה ערך הצוות הרפואי של הדסה פעילויות למורות ולתלמידות שכללו העלאת המודעות לפעילות גופנית, הרצאות על דיאטה נכונה וסדנאות בישול משותפות לילדות ולאימהות. "אנחנו מתייחסים אליהן כנערות מקדמות בריאות", מספר פרופ' לוטן, "משום שהן אלה שיהיו אחראיות בעתיד על הבית החדש. הפרויקט נחל הרבה הצלחה בשני המגזרים. יש כבר תזוזה והבנה המתבטאת בפעילות וספורט, בחוגים, הבנה של מה זה קידום בריאות. אולי לא מספיק, אבל יש לנו סטטיסטיקות על עלייה יפה במודעות וברמת המניעה הראשונית".

עד כמה אתם מייחסים חשיבות לגורמי לחץ?
"קיים קשר אבל לא משמעותי. יש הרבה מאוד אנשים שנמצאים בסטרס גדול ולא מפתחים התקף לב, ולעומת זאת יש אנשים שלא נמצאים בסטרס אבל יש להם את כל גורמי הסיכון האחרים. לחץ הוא עוד גורם סיכון מסוים, אבל לא הייתי שם אותו ברמה הגבוהה ביותר. בהחלט, אדם עם גורמי סיכון מרובים מלכתחילה, הופעת לחץ פתאומי או סטרס יכולים "לזעזע" את המערכת ולהוות טריגר להתקף.
לדברי פרופ' לוטן, "מה שיותר חשוב, שאנחנו יודעים עליו רק בשנים האחרונות, הוא שהתמותה בשעות הראשונות של התקף לב היא לא כתוצאה מכשל מכני אלא חשמלי, ללב יש שתי מערכות – המערכת החשמלית שאחראית על הפעלת הלב, כמו גנרטור, והמערכת המכנית המאפשרת ללב להתכווץ. על כמעט כל חולה שמגיע היום לבית חולים אנחנו יודעים שיש חולה שמת באופן פתאומי בחוץ. המוות המוקדם הזה נובע "מדום לב", משום שבזמן שלא מגיע דם ללב מתחילות הפרעות קצב חשמליות מסוכנות, המביאות לפגיעה בהתכווצות שריר הלב. באותם חולים שמתחילים עם הפרעות קצב חשמליות זה יכול להיגמר בפרפור חדרים או דום לב. לכן, אם יש חשד לאירוע לבבי, אנחנו רוצים לקבל את החולה מוקדם ככל האפשר על מנת שנוכל להימנע ממקרי מוות חשמלי כתוצאה מהפרעות קצב. לפעמים זה יכול לקרות מוקדם מאוד, עוד לפני ששריר הלב נפגע, הלב מפסיק לעבוד והאדם נפטר.

מה העצה הכי חשובה בעיניך?
"המסר העיקרי – של כולנו במערך בהדסה, הוא להיות פעיל מבחינה גופנית ולטפל בגורמי הסיכון. כיום, למעלה מ – 30 שנות ניסיון בקרדיולוגיה, חלק גדול ממה שאנחנו רואים בקרב החולים בגיל המבוגר יותר הוא הרצון לשמור על איכות חיים. בגיל 50 לא תמיד מעניין אותנו לשמור על כושר גופני ואין לנו מודעות ללחץ דם גבוה, אבל בגיל 80 החולה אומר לך, 'לא אכפת לי לחיות חמש שנים יותר או פחות, אבל אני רוצה לחיות עם איכות חיים טובה יותר'. אני יכול לומר היום בוודאות שמי ששמר על עצמו במשך השנים הללו – כאשר הוא יגיע לעשור השביעי, השמיני והתשיעי, הוא יחיה באיכות חיים הרבה יותר גבוהה. מי שהיה פעיל גופנית, שמר על לחץ דם תקין, על משקל, לא עישן – נהנה מאיכות חיים שונה לחלוטין מאדם בגילו שלא שמר על הדברים הללו. לכן אני מצטט לחולים הללו אימרה סינית עתיקה: 'בני אדם עובדים קשה כל החיים שלהם כדי לעשות כסף בלי לשמור על הבריאות ולאחר מכן הם מגיעים לגיל שהם לוקחים את כל הכסף כדי להחזיר חזרה את הבריאות – כך שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו ומתים כאילו לעולם לא חיו'".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר