ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפכה תחבורתית משמעותית, מהגדולות שנראו בארץ. העיר, נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, חידוש ושדרוג שכולל את הקמת רשת הרכבת הקלה, בניית מחלפים, מנהרות ורשת כבישים – כל זאת מתוך מטרה להפוך את החיים בעיר להרבה יותר נגישים. אחת המטרות המרכזיות מאחורי המהפכה הזו היא לגרום לתושבים לחשוב פעמיים האם להניע את הרכב או להעדיף לעלות על התחבורה הציבורית: הרכבת הקלה, קווי האוטובוס המשודרגים, חניוני 'חנה וסע', שבילי האופנים ושבילי הולכי הרגל על מנת להגיע למקומות העבודה, גני הילדים, בתי הספר וחזרה בצורה הרבה יותר מהירה, בטוחה וללא פקקים.
המהפכה שעוברת כיום בעיר, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד התחבורה, לפי מדיניות ראש העיר משה ליאון, כוללת הקמת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) חדשים, שדרוג שירות האוטובוסים, וכמובן, את התחבורה הירוקה של הרכבת הקלה. ויש לה צד נוסף, קושי שאיתו מתמודדים התושבים, אבל הקושי הזה, כך אומרים בעיריית ירושלים, משרת את השדרוג והנוחות של המחר.
הרכבת הקלה בגבעת שאול (הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)
"העיר ירושלים עוברת מהפכה תחבורתית שכוללת מצד אחד ראיה עירונית רחבה כגון מערך התחבורה הציבורי והרכבת הקלה ומצד שני ראייה מטרופולינית של תושבי הערים מסביב לירושלים, שנכנסים מידי יום לעיר וצריך לקלוט אותם", מציין אסי אברהמי, סמנכ"ל חטיבה תחבורה ציבורית לתוכנית אב במטרופלין ירושלים. "על מנת שזה יוכל להתקיים ולעבוד בצורה הטובה ביותר, אנחנו פועלים בצורה של היררכיה – יש לנו את רשת הרכבות הקלות, כשהעבודות על הארכת הקו האדום יסתיימו בשנת 2023, במקביל הקו הירוק נבנה בימים אלה והוא צפוי לפעול ב-2025, ויש גם את הקו הכחול שהעבודות עליו אמורות להסתיים ב-2030-2028. לצד זה יש את קווי האוטובוס הסדירים שפועלים לצד הרכבת הקלה ואשר מהווים את מרבית התחבורה הציבורית בעיר".
הרכבת הקלה בצומת בר אילן (הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)
אחד הדברים שעליהם שמים דגש בעיריית ירושלים זו מהפכת שירות האוטובוסים הכוללת הוספת קווים חדשים, התייעלות קווים קיימים והגברת תדירות הקווים וכן הוספת נתיבים ומסלולים ייעודים לתחבורה ציבורית. על מנת להוציא את הנושא לפועל בצורה הטובה ביותר, חילק משרד התחבורה את מערך שירות התחבורה הציבורית העירונית בירושלים לשלושה אשכולות, המופעלים על ידי שלוש חברות: חברת "אקסטרה" אשר מפעילה את אשכול ירושלים צפון. חברת "סופרבוס" מפעילה את אשכול ירושלים מרכז וחברת "אגד" מפעילה את אשכול ירושלים דרום. הצפי הוא שבעוד כשנה וחצי, תגדל כמות הנסיעות באוטובוסים בירושלים בכ-90 אחוז לעומת התקופה שרק חברת אגד פעלה בעיר. מטרת החלוקה בין החברות השונות היא לשפר את אמינות השירות, לייצר קווים קצרים וישירים, לשפר את הקישוריות בין חלקי העיר המרוחקים ובין אזורי התעסוקה והמוקדים העירוניים, להאריך את שעות הפעילות, להפעיל שירות לילה ולתגבר קווים ייעודיים בשעות העומס.
מנהרת הר הצופים של הרכבת הקלה (הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)
"מטרת הקווים החדשים והקיימים היא לתת שירות משלים ועדיפות לתחבורה הציבורית, על מנת שהנוסעים ישאירו את הרכבים בבית ויעברו לתחבורה הציבורית", מוסיף אברהמי. "ועשינו זאת על ידי קווים עורקיים ומהירים שמופעלים בתדירות גבוהה בשעות היום והלילה".
כך למשל קרה מהר חומה לתחנה מרכזית, מהר חומה להר חוצבים, מגילה לתחנה מרכזית, מבית וגן לרמות ועוד. בנוסף, לקווים הסדירים, נפתחו גם קווים רוחביים חדשים, שמאפשרים קשרים בין שכונות שלא דרך מרכז העיר, למשל בין נווה יעקב לרמות, בין נווה יעקב לרמת שלמה, בין תלפיות מזרח לתיאטרון ירושלים ולבית החולים שערי צדק. הקווים הללו יוצרים קשרים מהירים ופותחים אפשרויות נוספות לביצוע מעברים, ובכך חוסכים זמן, וכל זה יפעל במקביל לרשת הרכבות החדשות.
שינוי משמעותי נוסף שהתרחש באחרונה, עם החלפת זכיין הרכבת הקלה, הוא בכך שהמפעיל מקבל תשלום על פי קילומטר נסיעה ולא על פי נוסעים – לכן, יש אפשרות לתכנן את קווי האוטובוסים בעיר במקביל לקווי הרכבת הקלה, ולאפשר בחירה בין חלופות במסגרת התחבורה הציבורית.
ולא רק תדירות הרכבת שודרגה ועלתה, לדברי אברהמי, "בשלב שאגד היתה הזכיינית היחידה, נעו בעיר כ-700 אוטובוסים, ולאחר הכניסה המלאה של המפעילים הנוספים, אנחנו מדברים על כ-1,200 אוטובוסים עירוניים".
* * *
על מנת שהכל יתפקד כמו שצריך והשינויים והשיפורים בעיר יתקיימו על הצד הטוב ביותר, ממשיכה עיריית ירושלים ביחד עם משרד התחבורה והגוף המתכנן צוות תוכנית האב, בביצוע חברת מוריה, לקדם מסלולי נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) ומת"צ (מסלולי תחבורה ציבורית). כיום, קיימים בירושלים למעלה מ-30 ק"מ נתיבי העדפה (נת"צ/מת"צ), 14 ק"מ נוספים נמצאים בתכנון מתקדם או בביצוע וזה בנוסף לעשרות ק"מ שנמצאים בבדיקת היתכנות, לצד צירי הרכבת הקלה.
נת"צ הכניסה לעיר (צילום: ארנון בוסאני)
ומה קורה בשטח? לפני כחצי שנה נפתח נת"צ שפע חיים – ברחובות שפע חיים, אוהל יהושע ושמגר, שמנקז אליו תחבורה עירונית ובין עירונית. בימים אלה מקודם השלב הראשון של נת"צ בגין – מצומת גולדה לליפתא, בשני כיווני הנסיעה, כך שעל פי התכנון, יגיע הנת"צ עד הצד דרומי ביותר של בגין. עוד, מקודם נת"צ מהיציאה מהר חומה לדרך חברון, מפסגת זאב מזרח מרחוב מאיר גרשון לצומת משה דיין, מרחוב הצבי ובאזור התחנה המרכזית וברחוב בנבנישתי – בין דב יוסף ועד מחלף בגין. כמו כן, מקודם נת"צ בכניסה לירושלים מדרום, כביש המנהרות (כביש 60) עד לחיבור עם בגין, וכן נת"צ מכיוון מזרח – במנהרת נעמי שמר לכיוון גבעת התחמושת. הנתיבים הייעודים הללו יתווספו לנת"צים הקיימים בכניסות לעיר: כביש 1 – ירושלים תל אביב, כניסה מכיוון צפון ממחלף בנציון נתניהו לבגין, נת"צ דוכיפת מאזור בנימין ופסגת זאב.
בנוסף הוקם נת"צ ירמיהו, שעובר לאורכו של רחוב ירמיהו מצומת רחוב הצבי ועד לצומת רחוב שמגר, שכולל מסלול תחבורה ציבורית מופרד ונתיב תחבורה פרטית לכל כיוון. "על מנת לקדם מערכת תחבורה ציבורית זמינה, טובה ואמינה, התחבורה הציבורית חייבת לקבל עדיפות על הרכב הפרטי על מנת שהנוסעים ירגישו את היתרונות שלה", מדגיש אברהמי.
* * *
לצד התחבורה הפנים עירונית, ניתן מענה ברמה המטרופולינית לקווים שלא נכנסים לירושלים ועוצרים בפאתי העיר, כמו קווים שמגיעים ממעלה אדומים, בנימין והסביבה והנוסעים עולים על הרכבת או קווי התחבורה הציבורית שנכנסים לעיר. בנוסף, על מנת להקל על תושבי הסביבה, שעובדים ומגיעים לירושלים נבנים חניונים: 'חנה וסע' בנחל צופים, 'חניון הארזים' בצומת רמות וכן נבנית תחנה מרכזית בצומת רמות, שתיתן מענה לקווים עירונים ובין עירוניים. "גם במקרה הזה", אומר אברהמי, "המטרה שאנשים לא ייכנסו לעיר עם רכבים, אלא ישתמשו ברשת האוטובוסים או הרכבות של ירושלים. זה עניין של מדיניות וניהול מטרופוליני. ירושלים היא העיר הראשונה שמנוהלת מטרופלינית הלכה למעשה". בעתיד הקרוב יופעלו בירושלים קווי לילה באמצע השבוע ובסופ"ש, על מנת להקל על אנשים שעובדים בשעות הלילה או יוצאים לבילוי ופנאי.
נת"צ ירמיהו (הדמיה: ליאור שאמע ניהול פרויקטים)
מנתונים שנמצאים אצל צוות תכנית אב לתחבורה עולה כי בתחבורה הציבורית משתמשים כיום 25-24 אחוז מתושבי העיר, זאת לצד אנשים שמתניידים עם אופניים או ברגל. המטרה שאליה שואפים בעירייה היא ש-40 אחוז מתושבי העיר והסביבה יעברו לתחבורה הציבורית – דבר אשר יקל משמעותי על עומסי התנועה.
רוצים להישאר מעודכנים?
למעבר לתחבורה הציבורית משמעויות נוספות – ראשית סביבתית עם הפחתה של זיהום אוויר, בטח עם הרכבת הקלה אבל גם עם כ-500 אוטובוסים חשמליים שצפויים לפעול בירושלים עד שנת 2025. עניין נוסף הוא חסכון כלכלי משפחתי שיש במעבר לתחבורה הציבורית. "על מנת שנגיע ליעד שהעמדנו לעצמנו, אנחנו דואגים לרשת רכבות טובה וסדירה שמגיעה לכל מקום בעיר, תחבורה ציבורית עם קווים סדרים, בתדירות גבוהה והכפלה של תדירות הקווים", מציין אברהמי. "בנוסף, יש לנו מרכז בקרה ושליטה (מנת"י), שבו יושבים כל מפעלי התחבורה הציבורית של מטרופולין ירושלים ונציגים של העירייה ומשרד התחבורה ובו מתקבלים החלטות בזמן אמת וכן נשלח מידע לציבור על שיבושים ושינויים".
בעירייה, כאמור, מודעים היטב לאתגרים של התושבים בשל ריבוי העבודות ברחבי העיר. מדובר על התמודדות יומיומית לא פשוטה. "אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, שיש בה המון עבודות, אבל העתיד יהיה מצוין", מודה אברהמי, "אבל אם לא נעשה את זה עכשיו ונספוג את הקושי ביחד ונכיל אותו, הוא רק ילך ויגדל ועוד כמה שנים לא נוכל לזוז".
בעירייה ובמשרד התחבורה, חשוב לציין, לא מתכוונים לעצור – להיפך – השאיפה היא לסיים את העבודות כמה שיותר מהר, מתוך אמונה כי זה יהיה הדבר שיוביל לשינוי ולשגשוג של ירושלים. "צריך לזכור", מסכם אברהמי, "שכמו שהעבודות על הרכבת הקלה שדרגו את המרחב הציבורי של העיר – לדוגמא ברחוב יפו – וכיום אנשים אוהבים את הרכבת הקלה ולא מבינים איך הסתדרו בלעדיה, וזאת על אף הקושי שהיה בזמן העבודות, גם במקרה הזה, יש למה לצפות. מי שייהנה מכך זה גם הדור הצעיר שיבין שהרכב הפרטי הוא לא האופציה הראשונה שלו. זה העתיד שלנו".
