רותי המאמנת | טוקיו תחכה לביטי: משבר הקורונה תפס את אלופת ישראל במרתון בשיא הכושר

משבר הקורונה תפס את כולנו לא מוכנים, אפילו את הספורטאים האולימפיים. התפרצות מגפת הקורונה בעולם גרמה לדחיית משחקי אולימפיאדת טוקיו 2020. ההחלטה לא התקבלה בקלות ונדרשו שבועות רבים של לחץ ממדינות שונות בעולם כדי להגיע לדחייה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, שתחילה לא רצה לקבל את ההחלטה הזאת. המשחקים האולימפיים במועדם החדש יתקיימו לא מאוחר מאשר קיץ 2021. אמנם היו שלוש אולימפיאדות שבוטלו עקב מלחמות העולם הראשונה והשנייה, אך זו הפעם הראשונה בעת החדשה שמשחקים אולימפיים נדחים למועד חדש.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

פניתי לביטי דויטש, אלופת ישראל במרתון לשנת 2020, שמתגוררת במושב סמוך לירושלים, והספורטאית החרדית המקצוענית הראשונה, לשמוע מה יש לה לומר על המצב ההזוי שנקלענו אליו עקב הנסיבות של משבר הקורונה. יש לציין שלפני פרוץ משבר הקורונה דויטש היתה בכושר שיא, ניצחה את אליפות ישראל במרתון, התאמנה לקראת משחקי טוקיו ואף עמדה בקריטריונים הנוקשים בכדי להתקבל לריצת מרתון הנשים בטוקיו 2020. בשיחה היא מתארת את ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם המצב, את התסכול שלה כלפי איסור פעילות גופנית בחוץ ומוסיפה הרבה אופטימיות, תובנות וטיפים כדי לצלוח את הימים האלה.

איך את מרגישה בימים אלה עם משבר הקורונה?
"אני חושבת שכולנו חשים רגשות שונים. מצד אחד, אני מרגישה שזאת תקופה נהדרת שאני יכולה לבלות זמן עם המשפחה שלי. הילדים שלי נהנים לא ללכת לבית הספר ולבלות איתנו את שעות היום. אני משתדלת לא לחשוב על מה יהיה, מתי זה ייגמר או על חוקי הגבלת התנועה השונים. אני מנסה לשים דברים בפרספקטיבה. צפיתי בסרטון של נתן שרנסקי וקראתי משהו גם על אנה פראנק. אמרתי לעצמי שאני לא באמת רוצה שהמצב הזה יכעיס או יעציב אותי. יש כאן הזדמנות לצאת מחוזקים מהמצב הזה. עוזר לי מאוד לחלוק מחשבות חיוביות עם אנשים אחרים כי זה מחייב אותי להישאר אופטימית. יש בזה הרבה כח. אתמול עודדתי את סבתא של בעלי שהייתה מאוד פסימית לגבי המצב. עודדתי אותה ואמרתי לה שתיקח כל יום ביומו וסיפרתי לה שכשאני רצה מרתון מה שעוזר לי הוא לצלוח כל קילומטר ולא לחשוב על כל הקילומטרים שעוד יגיעו. כשאתה רץ אתה יכול באמת להתחבר לדברים האלה. מה שיוצר את כל הפחד והחרדה זה שאנשים חושבים איך הם יצליחו להתמודד עם המצב הזה לעוד שישה חודשים. אני אומרת שצריך לעצור ולהאט את המחשבות. אף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך. חייבים לקחת יום ביומו".

איך את מצליחה להתאמן בימים אלה?
"אני חושבת שדווקא בימים אלה מי שלא זז מקשה על עצמו עוד יותר. האימונים שומרים לי על השפיות. כרגע אני קצת פצועה וכבר כמה ימים לא מתאמנת, אבל אני מרגישה בסדר לגבי זה ומקבלת את זה בהתחשב בנסיבות. כשאחזור להתאמן אקום מוקדם לפני הילדים לעשות זאת. לפני הפציעה וההגבלות החדשות הילדים ליוו אותי באימונים הקלים שלי כשהם רכובים על אופניים".

ביטי דויטש (צילום: פרטי)

מה את חושבת לגבי ההנחיות החדשות שאוסרות את העיסוק בספורט במרחב הציבורי?
"אני ממש מתוסכלת לגבי ההנחיות החדשות. אני וכל מי שאני מכירה מתאמצים לשמור הכללים של הריחוק החברתי ובכך לעזור בשמירה על בריאות תושבי המדינה. אני חושבת שלצאת החוצה ולרוץ זה אחד הדברים הבטוחים ביותר. יש לא מעט מקומות בארץ עם אזורים פתוחים שאף אחד לא מגיע אליהם, שאין מגע עם אחרים ובכך אין סיכוי להדבקה. זה לא הגיוני לקבוע הנחייה שכזאת. בישראל עושים הכל בכדי לשמור על המצב תחת שליטה והצעד הזה הוא כמו עונש והוא מאוד לא הוגן".

איך את מקבלת את דחיית משחקי אולימפיאדת טוקיו 2020?
"אני חושבת שזאת ההחלטה הנכונה ביותר שקיבלו. אני שמחה שהם לא חיכו עוד ארבעה שבועות כדי לקבל את ההחלטה כפי שהם אמרו בתחילה. הרבה ספורטאים בימים אלה לא יכולים להתאמן בענפי הספורט שלהם. אני מאוד שמחה ומודה על הדחייה כי בכך אני אוכל לדאוג ולבקש שיום התחרות למרתון הנשים לא יהיה בשבת כפי שנקבע בתחילה עבור משחקי האולימפיאדה בטוקיו 2020. אני מאוד נרגשת לגבי האפשרות לייצג את ישראל במרתון הנשים. אני בכושר הכי טוב שהייתי בו אי פעם ונכנסתי לרשימה של 80 הנשים הטובות שעומדות בקריטריון. כעת המטרה שלי היא לקבוע קריטריון שהוא טוב מ – 2:29:30 עבור מרתון הנשים".

יש לך חרטות לגבי עונת האימונים הזאת?
"בשבוע שעבר זה הכה בי. מחזור האימונים האחרון שלי היה הכי טוב שהיה לי עד כה. כל אימון היה מעולה והצלחתי להשתפר ולדייק את האימונים. הגוף שלי שיתף פעולה, הצלחתי לישון טוב ולהתאושש. לא הצלחתי לממש את הכושר הטוב הזה בתחרות ועל כך אני מתחרטת. התאמנתי למרתון רוטרדם שהיה אמור להתקיים ב-5 באפריל, אבל כל התחרויות בעולם בוטלו".

איזה עצות את יכולה לתת לרצים אחרים לימי הקורונה?
"אני שומעת הרבה רצים שאומרים שהם מתכוונים לצאת לפגרה ולעשות ריצות קלות. אני חושבת שלא בהכרח חייבים לעשות זאת ואפשר גם לעבוד על מרכיבי כושר אחרים ולמי שיש אפשרות יכול לנצל את ההזדמנות ולשפר מהירות למרחקים קצרים ממרתון, כגון: 5 ק"מ ו-10 ק"מ. מבחינה מנטלית, אני חושבת שקודם כל עבור כל אחד שמצליח להתאמן ולדחוף את עצמו בימים אלה זה יכול לעזור להפוך אותו לרץ ומתחרה טוב יותר. זה גם זמן טוב לשאול את עצמך האם התחרות היא הדבר היחיד שמעורר בי מוטיבציה להתאמן. צריך למצוא את היופי בלהזיז את הגוף ללא קשר לתחרויות או מירוצים. יהיה מאוד קשה לעשות זאת, אולי כרגע בגלל הגבלות התנועה. כל פעם שיש משהו מאתגר בחיים שלי אני מרשה לעצמי לכעוס, לאוורר את המחשבות האלה עם עצמי ואז אני חושבת איך אני הולכת לצלוח את האתגר הזה ולצאת מכך מחוזקת. אני חושבת שבשביל רצים ורצות חובבים, האימונים בימים אלה הם חשובים. אם אתה רוצה להישאר שמח ולהרגיש טוב לגבי עצמך חובה להתאמן. יש כל כך הרבה אימונים ברשת. אפשר להתאמן עם הילדים ולשחק איתם. אני שולחת חיבוק גדול לכל הרצים. אני יודעת שהתקופה הזאת קשה. אני חושבת שזאת תקופה שאנחנו חייבים לתמוך אחד בשני. גם אם אנחנו מתוסכלים אפשר לתעל את זה. אני מתגעגעת לקבוצה שאיתה אני מתאמנת ומחכה לחזור לשגרה".

רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)

רותי זינדל-אוכמן,

מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,

בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,

רצה ואמא לשלושה מתוקים.