"בשום שלב בקריירה שלי לא חשבתי או תכננתי להיות מנכ"ל הדסה", כך פותח פרופ' יורם וייס את המפגש איתו שהתקיים ביום שלישי האחרון בהדסה עין כרם. "גם את הניהול של בית החולים הדסה עין כרם לפני כ-7.5 שנים קיבלתי במקרה. כשהדסה נכנסה לקשיים הכלכליים שלה, סביב 2012, פנו אלי ועדי הרופאים וביקשו ממני ייעוץ לגבי המצב הכלכלי של הדסה, זאת מכיוון שלמדתי מינהל עסקים. משם מצאתי את עצמי עובד מול אביגדור קפלן, המנכ"ל באותם ימים. אחרי חצי שנה הוא ביקש שאהיה חלק מהנהלת הדסה וכך קיבלתי את המינוי של מנהל הדסה עין כרם".
גם את המינוי הנוכחי, כמנכ"ל הדסה בפועל, הוא קיבל כתוצאה מצירוף נסיבות. בחודש יולי האחרון זימן דירקטוריון הדסה את המנכ"ל לשעבר פרופ' זאב רוטשטיין לשימוע. עוד לפני השימוע החליט פרופ' רוטשטיין לסיים את תפקידו והדירקטוריון בחר בפרופ' וייס כמנהל המרכזי הרפואי. בפועל כמובן, כמו שאומרים היום מרבית הבכירים במרכז הרפואי "הכל אצלנו בפועל כרגע. או ממלאי מקום".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אבל שלא יובל לא נכון, הסיפור הזה אינו גורע דבר מפרופ' וייס. הוא מכיר היטב את הדסה ולמעשה צמח במרכז הרפואי ועבר בו בתחנות שונות בקריירה שלו. מיד בסיום לימודי הרפואה שלו בטכניון בחיפה הוא החל לעבוד בבית החולים כמתמחה במחלקת ההרדמה בטיפול נמרץ. בסיום ההתמחות הוא עבר לארצות הברית לשנתיים, שם הוא הקים באוניברסיטת פנסילבניה מעבדת מחקר בתחום של תרפיה גנטית.
בתחילת המילניום הנוכחי, בראשית שנות ה-2000, הוא חזר להדסה. היתה זו תקופת האינתיפאדה וגל הפיגועים הגדול שפגע בירושלים קשות. פרופ' וייס קיבל על עצמו באותם ימים את ניהול מחלקת טיפול נמרץ, כשבמקביל הוא הקים מעבדת מחקר מצליחה ושימש כיועץ לחברות בתחום. בשלב מסוים, כך הוא מספר, הוא הבין שחסרה לו הבנה עסקית והחליט, כאמור, ללמוד מינהל עסקים. משם הכל כבר היסטוריה שפרופ' וייס היטיב לתאר בקצרה.
"אני מכיר את הדסה לפני ולפנים", הוא מדגיש. "כמעט את כל הקריירה שלי עשיתי פה. אני מכיר היטב את הארגון, ולבטח שאת הדסה עין כרם שמהווה לפחות 60 אחוז מהארגון, כך שזו לא היתה כניסה למשהו חדש ולא מוכר".
***
פרופ' וייס, בן 63, מתגורר בתל אביב. הוא נשוי עם שתי בנות. בראיון ל"כל העיר" הוא חוזר ומדגיש פעם אחר פעם עד כמה ההון האנושי הוא זה שמוביל ומצעיד את הדסה קדימה ואומר פעם אחר פעם כמה חשוב להמשיך לשמור בירושלים, על שני בתי החולים שלה, את הסטודנטים לרפואה הטובים ביותר.
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם (צילום: דוברות הדסה)
"בתור מי שצמח בהדסה ועבר מספר תפקידים, אני נמצא ביחסים מצוינים עם כולם, ולא מדובר רק על יחסי עבודה", הוא מציין. "אני מאוד מעריך את העבודה שנעשית פה על ידי כולם – מינהלה, טכנאים, אחיות, רופאים – פשוט כולם. ניהלתי את הדסה עין כרם בתקופת הקורונה, והעבודה שנעשתה פה על ידי הצוות – עובדי המינהלה, הטכנאים, האחיות והרופאים, היתה מדהימה. אנשים פה באמת נקרעו. והם עדיין נקרעים, כי העומס הוא מאוד גדול ואנחנו מתמודדים גם עם תחלואת קורונה שנמשכת וגם עם הפעילות השוטפת. זה אתגר מאוד מאוד גדול".
מה היו האתגרים הכי משמעותיים בתקופה הזו?
"ראשית, אנחנו בהדסה טיפלנו במספר חולי הקורונה הכי גדול – כ-5,100 מטופלים. השיא היה בגל השלישי, בין נובמבר 2019 לינואר 2021. מעבר לזה, אנחנו בהדסה הבנו מהר מאוד שאי אפשר לעצור את הפעילות השוטפת שלנו ואת הטיפול בחולים אחרים בגלל הקורונה. לכן הפעלנו כמעט מההתחלה שני בתי חולים – אחד לחולי קורונה ואחד לכל השאר – וזה היה עם אותו כוח אדם שנאלץ לעבוד קשה יותר. אנשים עבדו פה מאוד-מאוד קשה".
ולאן לדעתך זה הולך? בכל חצי שנה-שנה נאלץ לקבל חיסון נוסף?
"הנבואה ניתנה לשוטים, ואני לא מתכוון לנבא. בטח שלא בנושא הזה. הקורונה כבר הפתיעה אותנו יותר מפעם אחת. הווירוס הזה הראה כמה אי אפשר לחזות כלום. יכול פתאום להגיע זן חדש, שיהיה עמיד לחיסונים שיש כיום, ומצד שני הווירוס גם יכול להיעלם כמו שהיה עם הסארס, שהוא היה וירוס פחות מדבק אבל הרבה יותר קטלני".
***
אבל הדסה זה לא רק קורונה. למרות המשברים והתהפוכות, הוא עדיין אחד מבתי החולים המובילים. גם ברמה הבינלאומית. רק בשבוע שעבר בחר המגזין האמריקאי היוקרתי Newsweek במערך הקרדיולוגי ובמערך האונקולוגי-מכון שרת של הדסה לרשימת המחלקות הטובות בעולם. המערך האונקולוגי של הדסה היה היחיד מישראל שנכנס לרשימה.
"החשיבות של הדסה, לא רק ברמה של ירושלים אלא ברמה הארצית, היא עצומה", אומר פרופ' וייס ומדגיש: הדסה היא נכס אסטרטגי גדול למדינת ישראל. יש כאן תשתית נהדרת, שנתרמה כמעט כולה, 99 אחוז ממנה, על ידי תורמים שלנו מכל העולם ובייחוד בארצות הברית על ידי ארגון נשות הדסה. יש כאן תשתית בהשקעה של 7 מיליארד שקלים, שמדינת ישראל קיבלה במתנה. תשתית של בית חולים מהמתקדמים בעולם.
מגדל האשפוז בהדסה עין כרם (צילום: דוברות הדסה)
"זה, ביחד עם כוח האדם הנפלא שלנו, מוביל למצוינות, ואת זה לא אני אומר אלא מדדים ודירוגים שונים בארץ ובעולם, בהם שהדסה דורגה ראשונה במדדי האיכות של משרד הבריאות, כמו שהדסה בראש בתי החולים החכמים וזה גם בא לידי ביטוי ברמה הבינלאומית – עם הדירוג של המגזין Newsweek היוקרתי".
איך משמרים את האיכות?
"הדבר הראשון והמרכזי הוא לא לחטוא בחטא הגאווה. ויכול להיות שהדסה חטאה בזה בעבר. בשלב מסוים הדסה חשבה שהיא מורמת מעם וכל בתי החולים הרחק מאחוריה. יום אחד התעוררה הדסה וגילתה שבתי החולים האחרים התקדמו יפה מאוד. לכן המחויבות שלנו היא לשמור על מצוינות, וזה מתחיל בשלב של הסטודנטים לרפואה. לזהות את הטובים ביותר ולנסות לשמור אותם בירושלים ובהדסה, וזה לא פשוט כי ירושלים לא אטרקטיבית במיוחד עבור רופאים. כולם רוצים היום לגור בתל אביב. אנחנו משקיעים בזה הרבה זמן, אנחנו משתפים פעולה עם עיריית ירושלים ועם שערי צדק כדי להשאיר פה את האיכות".
"שנית", ממשיך פרופ' וייס, "להוביל רופאים צעירים למחקר, כי מחקר זה מצוינות. לא מדובר רק על הרמה הקלינית. ברגע שיש מחקר, המחקר דוחף קדימה למצוינות. דבר נוסף, במקביל, עמידה בסטנדרטים של איכות ובטיחות. זה מתחיל ממני ויורד למטה לכל אחד ואחד מעובדי הדסה. זה קריטי".
פרופ' יורם וייס, מנכ"ל הדסה בפועל
הדסה עברה לא מעט טלטלות – זה בגלל אותו חטא יוהרה שדיברת עליו?
"אמרתי שאולי היה חטא יוהרה. הדסה נמצאת במצב מצוין, והיא במצב הזה כתוצאה של הרבה אנשים טובים שהשקיעו פה המון. משאבים אנושיים. יש פה תרבות ארגונית מדהימה, אבל אני עדיין אומר – יש מה לשפר. ארגון שאומר אני נפלא ומצטיין, אז הוא בבעיה".
איזה מרכז רפואי מצאת כשנכנסת לתפקיד?
"קיבלתי בית חולים במצב מצוין עם פוטנציאל צמיחה אדיר. יש בעיות, אבל הן נובעות בגלל תקלה במערכת התקצוב של מדינת ישראל".
אתה מדבר מן הסתם על משבר בתי החולים הציבוריים – מה אתה רואה שהמדינה לא מבינה?
"ראשית, אני חושב שכן יש הבנה לחשיבות של הדסה ושל בתי החולים הציבוריים. יש הבנה שחייבים לטפל בעוול שנגרם לבתי החולים בירושלים – גם להדסה וגם לשערי צדק. העוול הוא גדול".
נסה להסביר בפשטות על מה מדובר?
"מדינת ישראל קובעת קוד מחירים – מחירון טיפולים. המחירון הזה אמור להיות מאוזן – לא רווח ולא הפסד – אבל על המחירון הזה, מדינת ישראל, דרך הפיקוח על המחירים, דורשת בחוק לתת הנחה של 20 אחוז. אם המחירון מראש הוא כזה שאמור להיות מאוזן, איך מצפים מבתי החולים הציבוריים לשרוד אם מורידים לנו 20 אחוז? מה שקורה בפועל הוא שמתוך מחזור של 2.3 מיליארד שקלים של הדסה, אנחנו נדרשים להחזיר למדינה בכל שנה 700 מיליון שקלים בהנחות הללו. זה אבסורד".
רוצים להישאר מעודכנים?
"לא יכול להיות שמדינת ישראל תיתן לבתי החולים בירושלים לעבוד בהפסד", ממשיך ואומר פרופ' וייס, "כל זה בזמן שבבתי החולים במרכז הארץ, שהם בתי חולים ממשלתיים, גם סוגרים את ההפסדים וגם נותנים תמיכות נוספות כמו תשתיות מחשוב וסייבר, דברים שעליהם אנחנו משלמים. אי הצדק הזה לא יכול להימשך. מגיע לתושבי ירושלים שירות רפואי מדהים כמו שהם קיבלו עד היום. הדסה חייב להמשיך להיות בית חולים מוביל לא רק בישראל אלא גם בעולם. לא נקבל את זה שבירושלים יש רפואה אחת ובתל אביב יש רפואה אחרת".
***
אם משבר בתי החולים הציבוריים לא הספיק, הרי שכרגע ישנו משבר נוסף שמקשה בתי החולים בארץ ובכלל הדסה. מאבק המתמחים לשיפור תנאיהם, ובעיקר לקיצור התורניות שלהם.
"אני יושב עם המתמחים שלנו, מקשיב להם ומדבר איתם", מבהיר פרופ' וייס. "אפילו הכנו בשיתוף איתם נייר עמדה כדי להבין את ההשפעות על הדסה. אין התנגדות לקיצור התורניות, כי ברור לכולם שיש שינויים כל הזמן וזה בסדר. כך למשל, כשאני התחלתי את ההתמחות לפני כ-40 שנה אז עבדנו 36 שעות. אחת הסיבות שבחרתי להתמחות בהרדמה היא שידעתי שבתור מרדים אני אעבוד 24 שעות ולא 36 שעות. אז אני מבין את המצוקה. אין ספק שלעבוד 18 שעות זה הרבה יותר טוב מאשר משמרת של למעלה מ-24 שעות".
הדסה עין כרם (צילום: דוברות הדסה)
אז מדוע זה לא קורה?
"צריך לעשות עבודת הכנה ולהבין שני דברים מרכזיים: הראשון, שהטיפול בחולה לא ייפגע, כי ככל שיש יותר העברות ידיים בין צוותים דברים עלולים ליפול. הדבר השני – לבדוק מה ההשלכות על מערכת הבריאות בישראל. וההשלכות משמעותיות כי בחלק מהמקצועות יהיה חייב לגייס עוד רופאים ויש לזה עלויות. צריך ללכת למתווה של 18 שעות, צריך להתקדם לשם, אבל צריך גם לחשוב איך לעשות את זה בלי לפגוע באיכות ובבטיחות הטיפול".
***
במהלך הראיון מזכיר פרופ' וייס את שערי צדק יותר מפעם אחת. אמנם מדובר בשני מרכזים רפואיים מתחרים, אבל יש להם גם הרבה מאוד אינטרסים משותפים וחופפים – דבר שמוביל, כך לדברי פרופ' וייס – לשיתופי פעולה.
"קודם כל, תחרות זה דבר נפלא", הוא מדגיש במענה לשאלה על הפיכתו של שערי צדק למרכז רפואי מוביל. "בתור אחד שלמד מנהל עסקים בארצות הברית אני מאמין בתחרות חופשית. זה דבר מצוין שגורם לי לרצות לשפר את עצמי עוד ועוד. התחרות היא טובה לנו ולשערי צדק".
"אבל מעבר לתחרות יש שיתופי פעולה", הוא מציין. "הלכנו יד ביד במסגרת מאבק בתי החולים הציבוריים. היו לי הרבה פגישות עם פרופ' עופר מרין, מנכ"ל שערי צדק. אנחנו עובדים ומשתפים פעולה בהרבה דברים. כמו למשל בפרויקטים לשימור רופאים בירושלים. יש הרבה תחומים שאנחנו ביחד, ואנחנו נעבוד ביחד כי שני המרכזים ירוויחו מכך".
