משרד התחבורה עורך רפורמות בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ומכנה אותם בשם "דרך שווה", על שם הקריטריון המרכזי ברפורמה – תשלום שווה לפי מספר הק"מ שעבר הנוסע. מה יהיה שם ומה הטוב, הרע והמכוער עבור הירושלמים?
הטוב: ראשית, תיפרדו מהערך הצבור, אותו סכום שהטענתם ברב קו ובאמצעותו נסעתם בתחבורה הציבורית. עד כה הערך הצבור העניק הנחה של 20 אחוז בעלות הנסיעה, כך שבפועל עלות נסיעה פנימית בתוך העיר עלתה 4.8 שקלים במקום 6 שקלים. מעתה עלות נסיעה בודדת בתוך ירושלים תעמוד על 5.5 שקלים קצת יותר יקר, עדיין תישמר האפשרות לעבור בין אוטובוסים במשך 90 דקות. לנוסעים הקבועים המעדיפים חופשי חודשי אכן תינתן הנחה דרמטית: במקום 208 שקל לחודש – 99 שקל לחודש בלבד. הרציונל ברור, עידוד נסיעה קבועה בתחבורה הציבורית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ירושלים תוגדר כאזור אחד מיני רבים בהם התעריף יהיה דומה. מעבר לזה חופשי חודשי ארצי יעלה 225 שקל, כאשר יימשכו ההנחות לילדים ולנוער והמחיר עבורם יהיה חצי מהמחיר הרשמי. בני 75 ומעלה ייסעו בחינם לחלוטין בתוך האזור, וישלמו מחצית מהסכום עבור חופשי חודשי ארצי.
יתקיים פיילוט (כמובן בתל אביב, לא בירושלים) לתשלום באמצעות כרטיס אשראי במקום באמצעות כרטיס רב קו, מתוך שאיפה לאפשר בהמשך גם מעבר במשך 90 דקות בין אוטובוסים על בסיס כרטיס האשראי.
הרע: בניגוד למיקוד של הרפורמה במחיר התחבורה הציבורית, הרעה החולה הגדולה ביותר של התחבורה הציבורית אינה המחיר. כל מי שנסע בתחבורה ציבורית באירופה שם לב שמחיר התחבורה הציבורית בישראל נמוך באופן משמעותי מאוד. הסיבה המרכזית לכך היא שאצלנו, המדינה מסבסדת כ-70 אחוז מעלות הנסיעה, ואילו במערב נהוג לסבסד כ-50 אחוז בלבד. הבעיה החמורה בתחבורה הציבורית היא איכות השירות: אמינות, תדירות, תכנון הקווים, איכות האוטובוסים וכדומה.
לו היינו מאמצים את המודל המערבי לסבסוד תחבורה ציבורית, במקום שהמדינה תממן 12 מתוך 18 שקלים שעולה הנסיעה, היא היתה מממנת רק 9 שקלים ומחיר הנסיעה היה עולה לתשעה שקלים גם כן. שינוי זה לבד היה מאפשר שיפור איכות השירות ב-25 אחוז. במצב הנוכחי, המחיר הנמוך יחד עם השירות הירוד הופכים את התחבורה הציבורית למוצר עבור השכבות החלשות בלבד. מעמד הביניים ובעצם כל מי שיכול בורח מהתחבורה הציבורית כמו מאש ואת התוצאה מכירים הירושלמים יותר מכולם: פקקים.
רוצים להישאר מעודכנים?
המכוער: שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר האוצר אביגדור ליברמן ממתגים את הרפורמה כמעבר לתשלום שוויוני, ורומזים בכך לעיוותים היסטוריים בדמות סבסוד יתר לתחבורה ציבורית במגוון ערים – בעיקר ערים חרדיות וערי הפריפריה. אם המטרה היא לסבסד תחבורה ציבורית עבור השכבות החלשות – הרי שזו דווקא דרך טובה לכך. אם המטרה היא לייעל את התחבורה הציבורית עבור מעמד הביניים ולעודד אותו לעבור לתחבורה הציבורית, הרי שהפתרון הוא בשיפור איכות השירות, צעד שלא נכלל ברפורמה.
למשרד התחבורה עבודה רבה על מנת לייעל את שירותי התחבורה הציבורית. בפרספקטיבה ירושלמית נתיב תחבורה ציבורית בכביש בגין, החלת אגרות גודש כפי שעתיד להיות בתל אביב, ביטול האיסור על מסיעים פרטיים להסיע תמורת תשלום והאצת המכרז להכנסת מפעיל תחבורה ציבורית שלישי לעיר בדגש על קווים מהירים בין השכונות לאזורי תעסוקה ופנאי. כל אלו נעדרים לחלוטין מהרפורמה וחשיבותן עולה עליה השרות מונים.
- הכותב הוא אלעד מלכא, חבר מועצת העירייה לשעבר, הדמות מאחורי מהפכת התחבורה הציבורית בירושלים, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" בהווה
העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
ע.נ.
זה לא נכון! בירושלים אין אפשרות להשתמש החופשי חודשי אזורי כיוון שהיא אחד המטרופולין הגדולים…. חייבים להשתמש הארצי כך שבפועל המחיר ממש התייקר. חבל שאתה מטעה את הציבור.