"אנחנו במצב חירום כלכלי" – הזעקה של ארגוני הצדקה לפני חג הפסח

בעוד קצת יותר משבוע ישב עם ישראל לארוחת חג הפסח. גם ב-2025, בדומה לשנה שעברה, בחג אין ממש חירות ל-59 החטופים (חיים ומתים) שעדיין בעזה ומשפחותיהם שליבנו איתם. ועדיין, מיליוני ישראלים יישבו סביב שולחן החג ויש, מסתבר, בירושלים לא משפחות שפשוט אין להם מה לאכול ואיך לסיים את החודש והמצב רק הולך ומחמיר כשלמעגל מבקשי הסיוע הצטרפו עוד ועוד משפחות – גם כאלה שנמצאות במעגל העבודה ונחשבות למעמד הביניים – במציאות ההזויה של ישראל 2025. מדינה מדממת.

עבור ארגוני הצדקה המלאכה נעשית רק קשה יותר ויותר משנה לשנה. הלחץ והבקשות סביב אותם ארגוני סיוע רק הולך וגובר, כשמנגד זרם התורמים הופך להיות קטן ומשפיע גם עליהם. הבקשות לסיוע מאלה שכן מסוגים לתרום הופך להיות קריטי כדי למלא את החסר ואת הביקושים שנוספו – וארגוני הצדקה כמעט וקורסים תחת הנטל.

מתנדבי חסדי נעמי מביאים חבילות מזון לפסח עד לבתי הקשישים וניצולי השואה (צילום: חסדי נעמי)

"אני לא פוליטיקאי וזה גם פחות מעניין אותי, לא ימין ולא שמאל – בשורה התחתונה יש פה אזרחים במדינה שזקוקים לעזרה כדי שתהיה להם ארוחת חג. זה הגיע למצב בלתי אפשרי, בלתי נסבל שיש יותר אזרחים, יותר משפחות שמבקשות עזרה", כך אומר במילים כואבות אהרון כהן, מנכ"ל עמותת הצדקה תכלית בשיחה עם "כל העיר". "מי שחושב שמדובר רק בשכבות הידועות של אנשים חולים, ניצולי שואה ועניים – לא מבין את גודל במצוקה. משפחות של מפוטרי עבודה, של מילואימניקים שפוטרו, אנשים שעובדים – כל אלה נוספו למעגל מבקשי העזרה כדי שיהיה להם מה לאכול בחג וכדי להביא אוכל גם בשגרה למשפחות".

למה זה קורה לדעתך?
"מחיר שכירות בדירת שלושה חדרים ברמות עולה 6,500 שקלים, איך אפשר לצפות שעם כאלה מחירים ועלייה של עשרות אחוזים במוצרי המזון לאנשים יהיה מה לאכול? עליית מחירים מטורפת אפילו במוצרי בסיס כמו סוכר, מיץ ענבים או שמן שפעם היה עולה 5-4 שקלים והיום 9 שקלים. היבואנים והתאגידים חוגגים עלינו".

כהן מוסיף ואומר: "יש לי סיפור נוסף שממחיש את המצב הקשה, מכר שלי אמר לי שהוא לא קונה בשר כל השנה כדי שיהיה לו כסף לחגים. זה פשוט עצוב וכואב. אחד הרכזים אצלנו שחלק מזון סיפור לי עם משפחה שמאוד אוהבת תפוחי אדמה, אבל הם אוכלים רק כשהם מקבלים עזרה ואספקה של תפוחי אדמה, אחרת הם לא אוכלים. מדובר במצרך בסיסי מה שמעיד על המצב הקשה של משפחות. זה מספר את כל הסיפור".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אהרון כהן, מוסיף ומדבר על הקשיים שיש לארגוני הצדקה להכיל את זרם הבקשות הבלתי פוסק, "זה לא רק העלויות של המצרכים, אלא של כל מערך התפעול", הוא מציין. לדבריו, "עלות שכר העובדים, שכירות המקום שעולה וכמובן המצרכים עצמם – מדובר בעלייה גדולה גם עבור עלות התפעול וזה אומר שיש לנו פחות לתת. יש אנשים שתורמים, אבל האשראי שלהם מקבל סירוב. יש כאלה שגם הפסיקו לתרום ואומרים לי שאין להם. אני תוהה ושואל – היכן הם הפוליטיקאים מימין ומשמאל? איפה שר הרווחה וכל ההבטחות? אתם עסוקים בעצמכם ולא שמים שיש פה קריסה ואזרחים שאין להם מה לאכול".

כמו אהרון כהן מארגון תכלית, כך גם משה כהן מנכ"ל ארגון חסדי נעמי שמדווח על מצוקות גדולות עוד יותר ואי אפשר שלא להצטמרר מהזעקה לעזרה שהוא משמיע בשיחה עם "כל העיר". "אנחנו במצב חירום כלכלי", מזהיר כהן, "המצב קטסטרופה. אני קורא לכל מי שיכול לבוא ולעזור שיעשה זאת. אני לא פוליטיקאי ולא כלכלן, אבל אנחנו חייבים את כל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לכבות את השריפה הכלכלית שלא הייתה כדוגמתה. אני 40 שנה בתוך הארגון ומעולם לא היה לא מצב כזה. לכל מי שיש כוח בפוליטיקה הארצית או המקומית כדי לשנות את המצב שיעשה זאת. שיבואו אלינו לראות את המצוקה הקשה. אני מכיר סיפורים על אנשים שמוותרים על טיפולים רפואיים כדי שיהיה מה לתת לילדים לאכול, אין להם כסף. מי שיגיע, יראה וישמע סיפורים והוא פשוט יצא נחרד".

שוטרים ומתנדבי חסדי נעמי משמחים את הקשישים (צילום: חסדי נעמי)

למה יש גידול עצום בביקוש?
"אני קורא לזה נפגעי המלחמה. בכל שנה יש ביקוש שרק עולה, אבל השנה זה קורה בגלל המלחמה בכמה מעגלים.. אנשים שעבדו והיו להם עסקים לגיטימיים, חיו בסדר גמור, ומצאו את עצמם ממש בפת לחם. היו מקרים שטיפלתי באופן אישי שפשוט הגיעו לרף התחתון ביותר של הצד הכלכלי – מבחינתנו זו התמודדות חדשה לתת מענה בהיקפים יותר גדולים וצריך גם לגשת אליהם בצורה רגישה יותר, כי בסוף אלה אנשים שהיו רגילים והפכו להיות נזקקים.

אלה הם אנשים שנלחמו כדי לא לספר ולאלתר פתרונות, אבל בסוף אין פתרונות קסם, כי אין כסף. אנחנו פשוט מחלקים את האוכל והמצרכים על יותר אנשים וכל אחד מקבל פחות. אני הולך לישון בחוסר שקט כי יש אנשים שאין להם מה להגיש בשולחן בשבת. העוגה פשוט מתחלקת על פני יותר אנשים כדי שיהיה לכל אחד משהו מינימאלי. אני מקווה שנעמוד בכל הביקושים".

לסיום, למשה כהן יש סיפור מעודד שיסיים כדי שנסיים את הכתבה בנימה אופטימית יותר – "יצאנו בפרוייקט מיוחד בשיתוף המכללה לשוטרים עם משטרת ישראל, ובמסגרת הפעילות החניכים מגיעים אלינו לבתים של קשישים וניצולי שואה כדי לנקות אצלם בבית. בהתחלה היינו סקפטיים, אבל זה פשוט האיר אותם בצורה אדירה שלא לדבר על בתים שהגענו אליהם ולא יאמן שאנשים אנושיים גרים בבית כזה. הם פשוט לא מתלוננים. הקשישים הם אוכלוסייה שקופה והגענו לבתים לא ראויים למגורים. השוטרים והשוטרות הגיעו במרץ רב ועזרו לנקות אסלות שהיו מטונפות עם ריח נוראי. הם ניקו, תיקנו וסיידו. אם היה חסר ברז או משהו הלכו ורכשו בכספם האישי את המצרך הנחוץ העיקר שבסוף היום הקשיש או הניצול שואה יחיו בבית מכובד. הפרוייקט נתן לנו המון כוחות תקווה ואור".

לתרומות
עמותת 'חסדי נעמי' – 03-6777777
עמותת 'תכלית' – 6031*.