בשבוע שעבר עמדו תושבי רמת דניה וקרית היובל מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים. זה לא היה סתם עוד דיון תכנוני; זהו רגע האמת של אחד המהלכים הדרמטיים ביותר שידעה העיר בשנים האחרונות – תוכנית "בית טיילור". בעוד מטה המאבק של השכנים מציג תמונה של חורבן סביבתי ו"מפלצות בטון", צלילה לפרטי התוכנית ושיחות עם מובילי המדיניות בעיר חושפות מציאות שונה בתכלית: מדובר באחד ההישגים הסביבתיים והחברתיים הגדולים ביותר של ירושלים, העומד כעת תחת מתקפה של אינטרסים צרים.
כידוע, כפי שפורסם ב"כל העיר", תוכנית בית טיילור, שמקודמת על ידי עיריית ירושלים, הצילה את עמק היובל ואת בית טיילור מבנייה של אלפי יחידות דיור. במסגרת ההסכם בין העירייה לבין חברת 'שיכון בינוי', שנחתם בינואר 2025, מה שהיו בעבר שטחי המריבה בסביבות בית טיילור/ עמק היובל, יהיו שטחי ציבור ירוקים בבעלות העירייה, שעכשיו תוכל לייעד אותם לצרכי השכונה ותושביה ולצרכים הקהילתיים שלהם, ואף להוסיף עליהם עוד 15,000 מ"ר של בינוי לצרכי הקהילה. (מנגד, החברה קיבלה שטחים בגבעת המטוס לבניית יחידות דיור).
אולם כעת, יש מי שמתנגד לפרויקט – בעיקר תושבים ברמת דניה המתגוררים בסמוך, כשהדבר שמפריע להם יותר מכל – כך נראה – הוא החזרת מגרש הכדורגל לפעילות. מגרש אשר היה פעיל במשך עשרות שנים באותו המיקום ובאותו הגודל פחות או יותר (שירת את הפועל ירושלים, עד לפירוקה בעשור שעבר).
המתנגדים: "מפגע בלב השכונה"
מטה המאבק של תושבי רמת דניה מוביל קו חריף. באתר המאבק ובהתכתבויות עם מקבלי ההחלטות, הם מזהירים מפני אסון לשכונה השקטה. "היום זה הפארק מתחת לבית שלנו – ומחר זה יהיה מתחת לבית שלך", היא הסיסמה המובילה את הקמפיין. לטענתם, העירייה "דורסת את החוק" ופועלת ללא היתרים כדי לקבוע עובדות בשטח.
המתנגדים מתמקדים בעיקר במגרש הכדורגל ובמבני הציבור המתוכננים. "להקריב ריאה ירוקה נדירה ומאות עצים בשביל מגרש כדורגל בינלאומי בלב שכונת מגורים, זה ההפך מקידמה ומערכים ליברליים", הם טוענים. מבחינתם, השטח הירוק הגובל בבתיהם הוא נכס פרטי שיש לשמר כפי שהוא, תוך שהם משתמשים במילים קשות כמו "מפלצת בטון" ו"מפגע אקוסטי" כדי לתאר מבני ציבור וספורט.
עוד טוענים המתנגדים כי העבודות בפועל החלו ללא היתר בנייה וללא קבלת החלטת הוועדה המחוזית, כקבוע בחוק.לדבריהם, מגרש החדש יהיה גדול באופן משמעותי מהישן וכך ישנה לחלוטין את פני האזור. הקמת המגרש הענק כרוכה בכריתה והעתקה של עצים בוגרים, כולל עצי זית, בהרס "גן ההרפתקאות" ודריסת שטחים מפארק דניה. דשא במגרש כדורגל אינו תחליף סביבתי ונופי לעצים ותיקים בני עשרות שנים.
כמו כן, הם טוענים כי תוכנית בית טיילור אינה מציעה פתרונות למטרד הרעש ולזיהום האוויר הצפוי מהקרבה הלא הגיונית לבתי מגורים. לטענתם, התוכנית אינה מספקת פתרונות למצוקת החניה ולעומסי התנועה הצפויים ברחובות הצרים הסמוכים.
הבשורה בירוק: המהלך שחסם את המגדלים
אלא שמאחורי המילים המפחידות מסתתרת עובדה פשוטה: תוכנית "בית טיילור" היתה, כאמור, הדרך להציל את העמק מבנייה מסיבית של מגורים. במסגרת הסכם "הבשורה בירוק", הועברו זכויות הבנייה של חברת "שיכון ובינוי" מהשטח הירוק לדרום העיר. אלמלא התוכנית הנוכחית, העמק היה הופך למתחם של מגדלי יוקרה.
סגן ראש העיר יוסי חביליו (האיחוד הירושלמי) מסביר את החשיבות הקריטית של הפרויקט מהזווית הסביבתית: "הסכם 'הבשורה בירוק' הוא הישג היסטורי. הצלחנו למנוע בנייה של מאות יחידות דיור בלב הטבע העירוני ולהפוך את השטח לפארק ציבורי פתוח לכולם. ההתנגדות לפרויקט בית טיילור מתעלמת מהעובדה שהחלופה הייתה הרס מוחלט של העמק לטובת נדל"ן פרטי. אנחנו מחזירים את הטבע לציבור".
חביליו, הידוע כמי שנלחם על כל עץ בעיר, מבהיר כי הפרויקט מאזן בצורה אופטימלית בין צרכי הספורט והקהילה לבין שימור הריאה הירוקה. לדבריו, "אני מבין את החששות של התושבים. זכותו של כל אדם להילחם על הבית שלו ועל איכות החיים שלו. כמחזיק תיק הספורט, אני צריך לאזן בין שמירה על איכות החיים של התושבים שגרים בסמוך למגרש, לבין צרכי השכונה והעיר – וכך אני משתדל לעשות. יש לזכור כי בירושלים קיימת מצוקה קשה של מגרשי כדורגל והשטח המדובר שימש כמגרש כדורגל במשך שנים רבות. ההעדפה היא לשדרג ולהסדיר תשתיות קיימות בשטחים ששימשו כמגרשים.
"אוסיף גם שהתוכנית גובשה לפני כניסתי לתפקיד, בשיתוף עם המינהל הקהילתי. כרגע הכנסנו בה שינויים ושיפורים לטובת התושבים שגרים בסמוך, ונשתדל להכניס התאמות נוספות שיתחשבו בתושבים. כמו תמיד, היעד המרכזי העומד לנגד עיניי ועיני חברי "האיחוד הירושלמי" הוא שמירה על קרית היובל ורמת שרת כשכונות ליברליות, המציעות איכות חיים גבוהה ומרחבים ציבוריים מטופחים".
"חובה לדור הצעיר"
גם סגן ראש העיר אדיר שורץ (התעוררות), רואה בהתנגדות מכשול להתפתחות הקהילה. "מדובר בתוכנית סופר חשובה. השבת מגרש הכדורגל לשימוש תקני הוא נצחון היסטורי של תושבי ירושלים, בכלל, וילדי ירושלים בפרט, שאינטרסים נדלניים גזלו מהם את המגרש. המציאות שבה אגודות ירושלמיות מארחות משחקי בית באבו גוש ומתחרות ביניהן על כל דקה פנויה של מגרש היא הזויה. גם היום יש ברהט יותר מגרשים תקינים מבירושלים ונמשיך לעבוד כדי להגדיל את היצע המגרשים בעיר.
"מעבר לכך, שיפוץ הבריכה, שטחי המחנאות, ושאר שימושי התרבות הפנאי והספורט במתחם הם שימושים סופר חשובים הן לרובע יובלים-גנים והן לעיר כולה. מדובר בעוגן פלורליסטי קריטי במרחב ולא נוותר על אישור התוכנית. אינני יכול להצדיק את התנגדות השכנים במקרה הזה. ידעתם שיש מגרש כדורגל מתחת לבית שישוב ביום מן הימים לשימוש כפי שהיה במשך עשרות שנים. אתם בכנות מעדיפים שטח נטוש ומזבלה מתחת לבית? כולם יודעים מה קורה לשטחים כאלה בעיר בסופו של דבר. אי אפשר גם לרצות ירושלים פלורליסטית וגם להתנגד למתחם כזה, אי אפשר לטעון כנגד עומס המגורים וגם להתנגד לפתרונות שנותנים שטחים ציבוריים בשכונות. אנחנו בהתעוררות נמשיך לדחוף לפיתוח העיר".
רוצים להישאר מעודכנים?
ה-NIMBY במערומיו: דמגוגיה מול מציאות
כשבוחנים את טענות המתנגדים מול הנתונים המקצועיים, עולה ריח חריף של תופעת ה-NIMBY (Not In My Backyard).
מגרש הכדורגל: המתנגדים משווים את המגרש הקהילתי לאצטדיון טדי, השוואה שגורמי מקצוע מגדירים כ"חוסר הבנה בסיסי". המגרש נועד לשרת את הקבוצות המקומיות ובני הנוער של השכונה, ולא לארח משחקים בינלאומיים עם עשרות אלפי צופים.
כריתת עצים: הטענה על "מאות עצים" היא דמגוגית. אל מול כריתת כ-130 עצים, התוכנית כוללת פיתוח נופי מרהיב, נטיעות חדשות ושימור של מרבית שטחי הטבע. הניסיון לצייר את הפרויקט כ"חיסול הטבע" הוא עיוות של המציאות שבה העמק ניצל ממגדלים.
שלטון החוק: העבודות בשטח אינן "מחטף", אלא שלב הכרחי במימוש הסכמים חתומים שאושרו במוסדות התכנון. השימוש במושג "מפלצת בטון" למבני ציבור נמוכים שנועדו לשרת את הציבור הוא ניסיון להטיל אימה במקום לנהל דיון ענייני.
ד"ר אסף שפנייר, יו"ר מינהל קהילתי יובלים, מסכם זאת בצורה הבהירה ביותר: "זהו עמק הצבאים של קרית היובל. במקום בנייה פרטית, קיבלנו שטח ציבורי ירוק ופתוח. ההתנגדות של קומץ תושבים מרמת דניה מאיימת על הישג ששייך ל-70 אלף תושבי האזור".
"לא על חשבון הקהילה, אלא לרווחתה"
במענה לפניית "כל העיר" בנוגע להתנגדויות התושבים אל מול חשיבות התוכנית, מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים גאה בהצלחתה להציל את עמק היובל, אזור בית טיילור ומרגלותיו, ובהעברת השטחים לידיה כשטחים פתוחים ושירותים קהילתיים וחברתיים, לפני הפיכתם לתכנית בנייה עצימה שקידמו בעלי השטח, ואשר היתה מביאה לשינוי באופי השכונה. את הבנייה העצימה החליפו שטחים פתוחים ושירותי קהילה מתקדמים ברוח השירותים המיושנים במקום. בריכה מתקדמת תחליף את הבריכה המיושנת, כשלצידה מתקני כושר מתקדמים לרווחת התושבים. את מגרש הכדורגל הישן יחליף מגרש רחב ידיים עם מקומות ישיבה, כפי שהיו במגרש הישן. כל אלו אינם באים על חשבון הקהילה, אלא מוקמים לרווחתה.
"העירייה מכבדת, מעריכה ומעודדת מעורבות תושבים וקשובה לדבריהם. הראייה לכך היא שהתכנית העירונית צומצמה במידה ניכרת והתכנית הנוכחית היא תוכנית מתונה, המכבדת את הסביבה ומשפרת את השירותים החברתיים והקהילתיים. לצערנו, יש מבין המתנגדים מי שמבקשים להטעות את הציבור. בניגוד לטענות, מגרש הכדורגל ממוקם במיקום של המגרש הקודם ובו פחות מקומות ישיבה במטרה לצמצמם את הפגיעה. כך גם בית הספר אגרון שאינו קשור כלל לתכנית וצירופו המלאכותי להתנגדות מעלה תהיות. שטח התכנית כולו עירוני ובבעלות העירייה, כך שאין מעורבות כלשהי של אינטרסים פרטיים. צר לנו שהמתנגדים לא פעלו בשקיפות, ביושר ובתום לב. יחד עם זאת, העירייה כבעלת השטחים הללו, תבחן את התכנית בשלב ההיתרים, ותיישם אותה לטובת הציבור והקהילה וברגישות הראויה".
הפארק שייך לכולם
ירושלים נמצאת בצומת דרכים. כדי לשמור על הצעירים בעיר, כדי לספק איכות חיים אמיתית שכוללת גם טבע וגם תשתיות קהילה, העיר חייבת לדעת להתגבר על התנגדויות NIMBY. "הבשורה בירוק" היא לא רק שם של תוכנית; היא התקווה של קרית היובל להישאר שכונה חיה, ירוקה וקהילתית. מי שמתנגד לבית טיילור, מתנגד למעשה לעתיד של השכונה כולה.
בשורה התחתונה: הפארק שייך לכולם – לא רק למי שגר הכי קרוב אליו.
תגובת מטה המאבק להצלת פארק דניה
"הכתבה מציגה תמונה חלקית של המחלוקת ומצדדת בעמדת העירייה בלבד, ואינה משקפת את עמדת התושבים. מטה המאבק, המייצג את מגישי ההתנגדויות ומוזכר בכתבה, לא התבקש למסור תגובה טרם הפירסום. כמו כן, כתב ״כל העיר״ לא נכח בשימוע ההתנגדויות שהתקיים ביום 11.2.26 בפני חוקר, שימוע ארוך בו הציגו התושבים הסברים מפורטים ואלטרנטיבות תכנוניות.
אם תרצו להבין מה הדבר הכי חשוב לכל התושבים שאנו מייצגים זה הדבר הבא: אנו מבקשים תוכנית בשלה, שהכנתה תיעשה בשיתוף עם התושבים עצמם ולא רק עם נציגי המינהל.
בניגוד לנטען על "עשרות תושבים", הוגשו למעלה מ־250 התנגדויות לתוכנית בית טיילור בלבד, ומעל 360 התנגדויות נוספות לתוכנית המשלימה "בית אגרון". מדובר במאבק ציבורי רחב בהתנגדות משמעותית של המון תושבים – לא "קומץ" ולא תופעת NIMBY.
בכתבה נטען כי המגרש הוא "המחיר" להצלת העמק מבניית מגדלים.
העובדה היא שהשטח בתוכנית 'בית טיילור' נמצא בתהליך שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), כך שסכנת המגדלים חלפה. הוויכוח כיום אינו על נדל"ן, אלא על הזכות של תושבי ירושלים לריאה ירוקה וטבע עירוני מול פיתוח דורסני ורועש בלב שכונת מגורים. למעשה העירייה מקדמת בינוי על חשבון שטחים פתוחים וריאה ירוקה.
על פי חוות דעת משפטית שקיבלנו, מסתבר, שהעירייה דוחפת בכל הכוח תוכנית עם המון ליקויים שאינה מוכנה כלל להגשה לאישור בוועדה המחוזית. אולי זו הסיבה שהעירייה החלה באופן מיידי בגידור והפעלת טרקטורים בשטח כדי ליצור מצב של "קודם בונים – ואז מתכננים".
הנה רק כמה דוגמאות מתוך עשרות של כשלים:
- עבודות החלו ללא היתר בנייה וללא קבלת החלטת הוועדה המחוזית, כקבוע בחוק.
- המגרש החדש יהיה גדול באופן משמעותי מהישן וכך ישנה לחלוטין את פני האזור.
- מדובר במגרש תקני בגודל זהה למגרש באצטדיון ׳טדי׳, משטח דשא של 105X68 מטר, המותאם למשחקי ליגה א'. התוכנית כוללת הקמת טריבונות ל-300 איש, כשכל המבנה המסיבי הזה ממוקם במרחק של מטרים בודדים מקו הבתים.
- הקמת המגרש הענק כרוכה בכריתה והעתקה של עצים בוגרים, כולל עצי זית, בהרס "גן ההרפתקאות" ודריסת שטחים מפארק דניה. דשא במגרש כדורגל אינו תחליף סביבתי ונופי לעצים ותיקים בני עשרות שנים.
- תוכנית בית טיילור אינה מציעה פתרונות למטרד הרעש ולזיהום האוויר הצפוי מהקרבה הלא הגיונית לבתי מגורים.
- התוכנית אינה מספקת פתרונות למצוקת החניה ולעומסי התנועה הצפויים ברחובות הצרים הסמוכים.
דיון ציבורי סביב תוכנית כה משמעותית מחייב הצגת מכלול הנתונים והעמדות באופן מאוזן. מקומו של דיון כזה אינו בסילוף עובדות בתקשורת ולא בציור ציבור שומר חוק ומשלם מיסים בכינויי גנאי".
אייל תושב השכונה
חבל שהכותב בוחר להאדיר את העמדה של הערייה ושל יוסי חביליו במקום להבין את המצוקה של התושבים ולעשות עבודה עיתונאית אמיתית ובוא לשטח לראות איך הערייה עוברת על החוק. אבל בסוף בית המשפט ידרש לעניין והכותב יאלץ לסקר גם את זה הפארק שייך לכולם ואלו שגרים קרוב אליו שומרים עליו יותר מכולם
מומו
לך אתה תגור בצמוד למגרש כדורגל. ולמה לא להקים פרק ספורט לסטודנטים ולתושבים החדשים ? שישמש יותר טוב את כל האיזור מאשר אוד מגרש מיותר שכבר יש לך בטדי
סם בן שטרית
סך הכל זו כתבה מאוזנת כמו כל הכתבות במקומון הזה
יוני
פארק דניה צריך להישאר כמו שהוא, וזה ללא קשור לתושבים שגרים בסמיכות, זה גן של כולם, והוא צריך להשאר אותנטי ומקסים כמו שהוא.
צעירה שמנסה לשרוד בקריית יובל לאחר השינויים של העירייה בשכונה
עירייה שרוצה לשמור על ציביון הצעירים בשכונה כמו קריית יובל (שכונה שמאופיינת בשקט שצמוד ליער ירוק), לא עושה פינוי בינוי ליחידות דיור שמתאימות לכל כיס ובונה מגדלי יוקרה שמסתירים את הנוף ומתאימים למיליונרים בלבד ולא לסטודנטים וצעירים. קריית יובל בזכות העירייה הופכת משכונה צעירה שקטה היסטורית וחמה לשכונה קרה רועשת עם אוויר מזוהם ונדלן שהורס כל מה שבדרך, טבע יופי ושקט.
תתביישו, איפה העייריה?