עופר ברקוביץ (צילום: אמיל סלמן)
עופר ברקוביץ (צילום: אמיל סלמן)

דעה | התעוררות צריכה להיות אופוזיציה לוחמת

עופר ברקוביץ והתעוררות חייבים להישאר מחוץ לקואליציה של ראש העיר משה ליאון, ולפעול בה למען הציבור החילוני-ליברלי | מאמר דעה

פורסם בתאריך: 4.1.19 16:00

יש לנו ראש עיר עם ארשת פנים מכובדת ולהקת חנפים שמלווה אותו לכל מקום. בנוסף מלוות אותנו השמועות. לפי שעה נתן להסיק שמשה ליאון ישלוט כאן באמצעות דגל התורה, ושאפילו מרצ הצטרפה לקואליציה שלו. עופר ברקוביץ בינתיים ממודר; למען האמת הקואליציה הנוכחית איננה זקוקה לו. הוא יצורף אולי, עם זנב מקופל בין הרגליים, רק כדי להשקיט את הצעירים שחברו אליו במהלך מסע הבחירות. פפה אללו צודק בהתרסתו נגד מפלגתו: מרצ נותנת גושפנקה לקואליציה הקנאית והאנטי ערבית במחיר של כמה הטבות סוציאליות. עשרות אלפי הערבים בעיר אינם בעניין, כאילו ההתעלמות מהם תביא להיעלמותם. אז אולי צדקנו באדישות האדיבה שלנו כלפי הבחירות. אם נושאי הסובלנות הדתית והפיוס הלאומי אינם עומדים במרכז סדר יומנו, אבל כל המהומה הגדולה איננה אלא הבל הבלים.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון


הבחירות חשפו את עוצמתה של סיעת דגל התורה בעיר. למען האמת נהגתי לחשוב ש"המתנגדים" הם הרבה יותר מתונים מהחסידים בכל הנוגע לשאלות הלאומיות וליחס לציבור החילוני. בבחירות האלה דווקא יוסי דייטש ואנשי אגודת ישראל אימצו דעות הרבה יותר פתוחות וגם הטקטיקה שלהם הוכיחה התחשבות רבה יותר בציבור החילוני. מסתבר אפוא שירושלים היא באמת עולם אחר. הכל כאן בלתי צפוי והרשות בכל זאת נתונה. האם יהיה לברקוביץ אומץ לב להמשיך לשתף פעולה עם דייטש גם על רקע ארוך טווח ועמוק יותר, לא רק לצרכי אד הוק של בחירות?

מובן שכל המתח יתמקד עתה בבחירות הכלליות. מדוע היה צריך לבחור בתשעה באפריל, מועד הטבח בדיר יאסין? חוסר הרגישות כאן הוא משווע. ספורטאי ישראלי חילוני המתחרה ביום כיפור בתחרות בינלאומית מוקע כאן על עמוד הקלון; מועדי האבל וההתייחדות של הציבור הערבי הגדול אינם מעניינים אף אחד. אני מקווה שאנשי הרשימה המשותפת ואולי גם מרצ ידרשו לקבוע מועד חדש לבחירות. אחרת נקבע, כמדינה וכחברה, שיא חדש באטימות.

לפחות בעירנו התברר לנו מיד אחרי הבחירות שכל הרעש היה קצף על פני המים. ליאון כראש עיר יהיה גלולת הרדמה ענקית, דתי כמו כולם, ממלכתי כמו כולם, לאומני כמו כולם, ספק ליכודניק כמו כולם. קודמו ניר ברקת נשבע בשמו של ביבי נתניהו בשער בת רבים כמו נביא שקר תנ"כי, וגם את זה ידענו כבר לפני שנים אחדות. בעוד שמונה שנים הוא יהיה שר דתות בממשלתו של גדעון לוי או של אופיר אקוניס. אז מה בכך? אין לנו תשובה על השאלה הזאת. מבחינתו ליאון מגובה על ידי שר הפנים אריה דרעי ושרת המשפטים איילת שקד. ייתכן שזה יסייע בידיו לקבל תקציבים ולמנות את אנשי שלומו. כל זה איננו שייך לציבור החילוני והליברלי בעיר. מרצ תהיה בדיחה בקואליציה כזאת ואם לא תפרוש תאבד את טובי אנשיה. אשר לברקוביץ, גם אם אין לו אידיאולוגיה חלופית או אפילו רעיונות פרגמטיים משלו בנושא העיר, מוטב לו להישאר באופוזיציה ולהגן משם על החילונים ועל הערבים. כך יוכל למצער לצבור לעצמו קצת אשראי לקראת המערכות העתידות לבוא. המצב הסטטי של הפוליטיקה העירונית מחייב את הכוחות הדינמיים שבה לחולל שינוי בשנים הקרובות. אם זה לא יקרה, להתעוררות ולאנשיה תהיה אחריות כבדה לתהליך שבסופו ירושלים תהפוך לבני ברק.

הבחירות אינן חזות הכל; זוהי התזה העיקרית העומדת בבסיסו של הדיון שלנו גם בנושא הארצי וגם בנושא העירוני. כיכר ספרא לא תקבע וכמעט שלא תשפיע על גורל העיר ועל גורל תושביה. אבל בנושא החברתי והחינוכי, יוכלו העסקנים במועצת העיר לגרום לנזקים כמעט בלתי הפיכים. לא הרכב הנהלת העירייה יעניין אותנו במהלך השנה אלא דווקא נושאים כמו כפייה דתית, יחסי דתיים-חילונים, שחיתות וטיפוח החברה הערבית. ההתארגנות החילונית-ליברלית חייבת לטפל בכל הנושאים האלה ולקדם את היחסים עם החרדים מצד אחד והערבים מהצד האחר. אנחנו לא מצטיינים בחשיבה לטווח ארוך. ההתרגשות לקראת הבחירות מתחלפת עד מהרה בעייפות החומר אצל הפעילים שאינם משתתפים בשלטון העירוני. לכן חייבת האופוזיציה האזרחית להתארגן לקבוצות שיעסקו בפעילות רעיונית ותכנונית. המטרה המרכזית תהיה הבסת הרוב הימני-חרדי במועצת העיר באמצעות שיתוף המוני של חילונים ושל ערבים בבחירות הבאות. כדאי לברקוביץ, המועמד הטבעי להנהגת האופוזיציה בעיר, להקים "ממשלת צללים" כנהוג בבריטניה. כל חבר באופוזיציה חייב לקבל על עצמו תיק חלופי וללמוד אותו ביסודיות. צעדים כאלה יכולים להפיח רוח חיים בעבודה הפוליטית בעיר, גם מחוץ לקואליציה. ברקוביץ יכול לפנות להנהגת הישות הפלסטינית ברמאללה, ולקבל אור ירוק לעבודה משותפת עם התושבים הערבים בעיר. אני מאמין גם בעבודה שיטתית כדי להחזיר לעיר אנשים בעלי יכולות מגוונות כדי שהאג'נדה החילונית-ליברלית תעמוד במרכז הדיונים הציבוריים שלנו.


משה ליאון (צילום: שלומי כהן)

משה ליאון (צילום: שלומי כהן)


האם יש לראות במשה ליאון יריב חסר תקנה? יש בעיר פוליטיקאים יותר גרועים ממנו, אבל ניתן לו הזדמנות להוכיח שהוא מתנגד לגזענות עד שנצא נגדו במלוא הכוח. התבוסה שנחל אצלנו זאב אלקין מוכיחה שתושבי עירנו אינם רוצים שלאומן קיצוני יהיה בשלטון. ליאון נתפס כמועמד פשרה חרף זיקתו לאריה דרעי ולאביגדור ליברמן. איש שאינני מכיר טלפן אלי השבוע וטען שליאון איננו איש ימין מובהק אלא שמרן מתון מהסוג של ש"ס בימי הרב עובדיה יוסף. כאשר שאלתי אותו מדוע מצא לנכון לספק לי את המידע הזה סגר את השפופרת. אנסה לברר בשבועות הבאים את תוקפו ואמינותו של המידע הזה. האם מנסים אנשיו של ליאון להציג אותו כ"ראש העיר של כולם"?. נחיה ונראה. עצם הפנייה הזאת מוכיחה שיש במטה שלו רצון להכחיד את המוניטין שיצאו לו כאיש של ליברמן. גם זה טעון לימוד מדוקדק. אנחנו מחויבים להילחם בפשיזם ולכן שומה עלינו לבחון היטב את יריבינו ואת בעלי בריתנו. אנחנו חיים בתחושה שראש העיר החדש יפתיע אותנו לרעה, ויהיה עוד יותר לאומני ואנטי ערבי מאשר סברנו עד כה. הלוואי ונתבדה. עד כה המציאות איננה מפנקת את השמאל בהפתעות לטובה. אבל שנת 2019 בדיוק החלה, ומוטב לנו לצפות קדימה בתקווה זהירה.

במצב הדברים הזה חשוב שאנשי התעוררות לא יחקו את מרצ ויישארו באופוזיציה. אני לא מצפה מהם להקשיב דווקא לי, אבל האינטרס שלהם ושל העיר מחייב בנייה חלופית מוצקה. בינתיים מרצ בחרה להצטרף לשלטון העירוני, שהוא לעומתי בעליל מול האוכלוסייה הערבית. ראינו ימים יותר גרועים.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. מי שיעזור לחרדים ברחוב רשי115.וכל הסביבה עם הרעש של הוונטות של טרם יזכה בכל הקולות

    למה להתעלם מזה ???

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר