מירב כהן (צילום: שלומי כהן)
מירב כהן (צילום: שלומי כהן)

"כשאנחנו מצליחים להחזיר לקשיש כספים שגנבו ממנו בשיווק אגרסיבי, זה שווה הכל"

מירב כהן, שהקימה מטה למאבק נגד חברות טלמרקטינג שעושקות קשישים ומפילות אותם בפח, מספרת על התופעה שהפכה למכת מדינה. ראיון

פורסם בתאריך: 17.1.19 17:43

כשמירב כהן החליטה לפני חצי שנה לעלות על בריקדות ולצאת למלחמת חורמה בחברות, שעושקות את חשבונות הבנק של קשישים וקשישות ברחבי הארץ, היא בעצמה לא האמינה כמה 'המפלצת' הזו גדולה. עשרות חברות פועלות מדי יום, כשכל מטרתן היא לשאוב כמה שיותר כספים מבני ובנות הגיל השלישי – הממדים הם עצומים. אותן חברות מצליחות לגזול עשרות ומאות אלפי שקלים מאנשים מבוגרים, חלקם עריריים.



השיטה? טלמרקטינג אגרסיבי במיוחד, באמצעות עשרות טלפונים ביום, עד שהקשיש מתייאש ומספר כרטיס האשראי שלו עובר לחברות אחרות. החברות מחייבות את כרטיס האשראי, והקשישים צוברים חובות גדולים.

ומה עושות הרשויות? עד להקמת מטה המאבק של מירב כהן – הן לא מיהרו לפעול למיגור התופעה – התלונות במשטרה נסגרו מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, עקב כך כתבי אישום לא הוגשו והחברות המשיכו להתעשר על גבם של הקשישים.


השר ארדן החליט: ניצב דורון ידיד ימונה למפקד משטרת מחוז ירושלים


אולם, אותן חברות לא ידעו מי נפלה עליהן. כהן, 35, ירושלמית, פעילה חברתית, יזמית ולשעבר חברת מועצת עיריית ירושלים פשוט לא רואה בעיניים – היא הקימה צבא של מתנדבים, סוג של ארגון גרילה שמורכב מעורכי דין, מעובדים סוציאליים ואחרים שמסייעים לכל קשיש וקשישה להחזיר להם את כספם.

בעקבות המאבק שלה בשודדי הקשישים, חלק מהחברות נסגרו, המשטרה פתחה יחידה מיוחדת לטיפול באותן חברות, הנושא הגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת ומשם לסדר היום הציבורי ואל התקשורת.

כהן מדברת בראיון ל"כל העיר", בעיניים נחושות, על אותן חברות ששודדות את הקשישים במאות אלפי שקלים – כשהיא שמה לה למטרה – למחוק את האנשים העבריינים שמנצלים קשישים וקשישות, ומצליחים להוציא מהם כספים רבים, "זה ייקח שנה, שנתיים, עשר שנים, בסוף נעשה את זה, בסוף החברות האלה לא ירימו את האף", כך היא מבהירה, "כשיצאתי לדרך הבנתי שזו תופעה חמורה, רק לא תיארתי עד כמה היא נפוצה, מדובר במכת מדינה".

ארגון גרילה

"המאבק התחיל מתחת לפני השטח", מספרת כהן ממטה המאבק שפועל כיום ב"בית פרת" ברחביה, לאחר שעד ממש לאחרונה מפגשי המתנדבים נערכו בביתה שבבית הכרם. "בחצי השנה האחרונה אמרתי 'זהו, אנחנו עולים מעל פני השטח' – המטרה היא להפעיל לחץ ציבורי. בתחילת הדרך היינו הולכים לתחנת משטרה עם קשיש שגנבו לו מאות אלפי שקלים, והיו אומרים לנו 'כנראה שנסגור את התיק מחוסר עניין לציבור'. לא ייאמן. וכשהיינו הולכים לחברות האשראי לא היו מוכנים להחזיר לאנשים כספים, למרות שזו גניבה לכל דבר. לכן חשבתי ללכת על מהלך שהוא ציבורי – בסוף אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

לפני חצי שנה העלתה כהן פוסט ויראלי לפייסבוק, שלמעשה פתח את מטה המאבק בעושק הקשישים – כיום במטה פועלים למעלה מ-500 מתנדבים ברחבי הארץ. "לא משנה כמה זמן זה ייקח. אני נלחמת מלחמת חורמה, עד שאני 'תופרת' את אותן חברות שעושקות קשישים. החברות האלה צריכות להיעלם. לא יכול להיות שזו המציאות שבה אנחנו חיים".

עד כמה באמת חמור המצב?

"זו מכת מדינה. צריך להבין שלעשוק קשיש זו לא עבירה כלכלית קטנה של 'סימנו לי בסופר את המחיר בצורה לא נכונה'. אנחנו מדברים על אנשים מבוגרים, הרבה פעמים עריריים, הרבה פעמים במצב בריאותי לא טוב שרוקנו להם את חשבונות הבנק. לקחו להם את כל הכסף שהם חסכו כל החיים ואף הביאו אותם למצב של חובות. זה דיני נפשות. אנשים מתים מזה. אנחנו מדברות יום יום עם אנשים מבוגרים שמתפרקים לנו בטלפון, שמתביישים בעצמם, שמסתירים את זה מבני המשפחה שלהם, שלפעמים אין להם מה לאכול, הם פגועים ומתביישים מהסביבה כי הם חוששים שהסביבה תחשוב שהם לא בסדר או לא צלולים. וזה לא נכון, כי גם הרבה צעירים נופלים בפח, ומדובר בחברות מאוד-מאוד מתוחכמות. אם בן אדם נורמטיבי פונים אליו ואומרים לו שמגיעה לו 'מתנה' – אז הוא מאמין לזה. ואז כשהוא מבין שלא מדובר במתנות אז כבר מאיימים עליו עם עורכי דין ובתי משפט. הקשישים מפחדים ופשוט משלמים".


מירב כהן ומתנדבי מטה המאבק נגד עושק הקשישים, "בית פרת", רחביה (צילום: שלומי כהן)

מירב כהן ומתנדבי מטה המאבק נגד עושק הקשישים, "בית פרת", רחביה (צילום: שלומי כהן)


איך החברות האלו פועלות?

"אלו חברות, ששומרות על ערפול, שמפעילות טלפנים שמתקשרים לקשישים. יש להן את מספר כרטיס האשראי של הקשיש וזה עובר למלא חברות אחרות, הקשישים נכנסים למאגר טלפונים ולא מפסיקים להתקשר אליהם. פתאום לאדם אחד מתקשרים מכמה חברות. פתאום מגיעות אליו מלא חבילות הביתה, מוצרים שהקשיש לא צריך, שנערמים בבתים שלו. המטרה שלהן היא לגרום לקשיש להתייאש – תשלם וזהו. ובאמת כל האנשים המבוגרים שמגיעים אלי הם כבר לא מבקשים 'תחזירו לי את הכסף', הם רק רוצים שזה ייפסק – 'כפרות על הכסף, אנחנו לא ישנים בלילה, רק שיעזבו אותנו'. אנחנו אומרים להם ש'לא רק שהם יעזבו אתכם, הם גם יחזירו לכם את הכסף וגם ישבו על זה בכלא. כי אנחנו נילחם בשבילכם'. כל איש כזה הוא עולם ומלואו", מציינת כהן, "כשאנחנו מצליחים להחזיר את הכסף לניצול שואה ערירי, זה האושר, זה הצדק וזה הכבוד שלו. לפעמים מדובר באנשים שהיו גאים ועשו מהם סמרטוטי רצפה".

"אנחנו רואים את הפגיעה בחברות האלו – אם בעבר הן עמדו על 100 טלפנים, היום הן עומדות על 10 עובדים, חברות נסגרו. וזו מלחמת התשה. כי אם מחר בבוקר אנחנו נעלמים, החברות האלו יצמחו מחדש".

איך אפשר להיזהר מאותן חברות?

"כל אחד ואחת – חייב לעבור על פירוט כרטיס האשראי של ההורים או של הסבא והסבתא שלו. פעם אחת בחודש. אם יש משהו חשוד צריך לתפוס את זה בהתחלה, ולא כשזה מגיע למאות אלפי שקלים".





איום על אימפריית פשע

כהן, בחצי השנה האחרונה, הצליחה לגרום לסגירתן של חלק מהחברות שעושקות קשישים, ואלו שעדיין עובדות, צמצמו באופן משמעותי את היקף הפעילות שלהן. אין זה מפתיע שלפני חודש היא קיבלה איומים מגורמים עבריינים, ואף נפלה קורבן להפצת מספר הטלפון שלה על כרטיס ביקור של שירותי מין – במה שנראה כמו אקט של נקמה על המאבק שלה.

"התקשרו אלי מלא אנשים בעקבות פרסום מספר הטלפון שלי על הכרטיס", מספרת כהן, "הסברתי להם שמישהו 'דופק לי קטע' כי אני מאיימת על אימפריית הפשע שלו. בלי יוצא מהכלל, כולם הציעו את עזרתם: 'בואי נחסל את מי שעשה את זה'.

את רואה", היא אומרת, "אפילו לאנשים שהם צרכני זנות יש קווים אדומים וסוג של מוסר. אני לא הופתעתי. ככל שהסיפור הזה התעצם הבנתי מול איזה כוחות אני עובדת. ברור לי שלא מדובר באנשים נורמטיביים, היה לי ברור שמדובר באנשים שלא יבחלו בשום דבר. מי שגונב אלפי שקלים מניצול שואה, ערירי, דמנטי, לא יחשוש גם לאיים ולפגוע בי. אני לא מוטרדת ולא חוששת. העשייה שלי היא ההגנה שלי".

איך הגיבה המשפחה שלך?

"זה גרם לתחושות לא נוחות במשפחה שלי, אבל מתמודדים עם זה. חוץ מזה, כל המשפחה שלי מגויסת למטרה. כולנו מאמינים בעשייה הזו. והכל באהבה. כשאנחנו מצליחים להחזיר לקשיש כספים שגנבו ממנו בשיווק אגרסיבי, זה שווה הכל. תאיימו עד מחר".

(צילום: מתוך פייסבוק)

(צילום: מתוך פייסבוק)





בדרך לכנסת?

כהן, נשואה ליובל אדמון – השניים הורים לשתי בנות בגילאי 6 ו-4. המשפחה מתגוררת בבית הכרם. כהן נולדה וגדלה בירושלים, למדה בתיכון הראל שבמבשרת ציון. את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל. ב-2004 היא עבדה באגף הדוברות שבמשרד ראש הממשלה, בתקופתו כהונתו של אריאל שרון ז"ל.

היא ממקימי תנועת 'התעוררות', וכיהנה כחברת מועצת עיריית ירושלים. בין המאבקים שהובילה – שינוי הקריטריונים בתוכנית מחיר למשתכן. ב-2013 היא נבחרה לשמש כמנכ"ל ארגון "אמון הציבור" – שם למעשה היא נחשפה לתופעת עוקץ הקשישים. בבחירות לכנסת ה-21 הוצבה ברשימתה של ציפי לבני "התנועה", ובשבועות האחרונים היא מחוזרת על ידי מפלגות לקראת הבחירות הקרובות לכנסת.

מירב כהן (צילום: שלומי כהן)


קיבלת הצעות?

"קיבלתי הצעות ממפלגות לכנסת", מספרת כהן. "זו באמת סוגיה – מאיפה באמת משפיעים? כי מצד אחד יש בפוליטיקה דברים שמאוד מרתיעים אותי, זה יכול לכאוב ואני אדם מאוד רגיש. יש מחיר שהולכים לפוליטיקה – כמו משמעת קואליציונית, יש לי חשש וכאב בטן מזה. אני מתלבטת".

לצד הפעילות הוולנטרית בעושק הקשישים, כהן הקימה סטארט-אפ Crowd Action, המעניק שירותים צרכניים למשרדי עורכי דין בארה"ב, באמצעות מיפוי של הרשתות החברתיות.

איך את מצליחה לעבוד בכלל?

"זו נקודה כואבת. אין ספק שהשנה האחרונה פגעה בעסק הפרטי שלי, זה קשה, אבל זה סדר העדיפויות שבחרתי. אני משלמת על זה מחיר כלכלי כי אני פחות משקיעה בסטארט-אפ. ויש לי ימים מאוד קשים", היא מתארת, "לעתים העבודה אלימה, הרבה שיחות קשות. כשאני מתקשרת לבעלים של חברה, שעד היום עשה מיליונים על מיליונים על גבם של קשישים, ואני הורסת לו את הסדר הקיים, וזה לא בא לו בטוב. זה עולה בטונים, זה עולה לצרחות, קללות. זה ללכת מכות. שפה גסה. אבל אין בעיה נלך מכות אם צריך. אנחנו באים להילחם עבורם. וזו מלחמה. אני מרגישה שמצאתי מקום שבאמת אני יכולה לעזור לאנשים, שזה אפקטיבי. תכלס לעזור לבן אדם".

"אין לנו יועץ משפטי, אין לנו חשבון בנק, אין כלום", מסכמת כהן, "זה 'התעוררות' של ההתחלה. זה שלב של יצירה, אפס בירוקרטיה, מאה אחוז אג'נדה ואנרגיות. עבדתי עם אריאל שרון, והוא תמיד היה אומר שאם היו יועצים משפטיים בזמן הקמת המדינה אז לא היתה קמה מדינה. ככה אנחנו, בתקופה של לעשות. באיזשהו שלב זה צריך להתמסד, והיום אנחנו חושבות האם כדאי להקים עמותה או פשוט לגרום לממשלה לעשות את התפקיד שלה".


"רציתי טיפול שבו אני יכול לבטא את הצער ואת הכאב שלי"


הרפתקה קולינרית בהרי ירושלים

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ישר כח גם אמא שלי נפלה קורבן למכירות באגרסיביות האלה ונעקצה באלפי שקלים לפני 5 שנים

  2. מור עליזה

    כל הכבוד לך מירב אני בטוחה שהרבה אזרחים גאים בך ומודים לך

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר