ביום ראשון, 19.5.19, ניצחה הירושלמית ביטי (ברכה) דויטש, 30, את חצי מרתון ריגה בלטביה. דויטש, אלופת ישראל בחצי מרתון ומרתון, אמא לחמישה ילדים מהר נוף, קבעה תוצאה של 1:17:34 במרוץ הבינלאומי הראשון שבו היא השתתפה.
- ביטי דויטש מספרת ל"כל העיר" איך זה לרוץ מרתון בפעם הראשונה
- רותי המאמנת | יומן מסע: מה באמת קרה לי במרתון וינה?
- מכות באלה: יצא לג'וגינג בפארק המסילה והותקף על ידי אלמוני
ביטי דויטש ומאמנה עמית נאמן (צילום: פרטי)
דויטש פרצה לתודעה הישראלית כאשר במרתון ירושלים אשתקד היא ניצחה בקטגורית הישראליות את מקצה המרתון והשאירה אבק לרצות הישראליות שמאחוריה. ללא ספק, היא פורצת דרך, משמשת דוגמה לנשים רבות ממגזרים שונים והספורטאית החרדית הראשונה בסגל אולימפי. הרצה המיוחדת הזאת נולדה בארצות הברית ועלתה ארצה ב-2009 כאן הקימה את משפחתה. את המרתון הראשון שלה היא רצה בתל אביב ב-2006 בעודה בהריון בחודש הרביעי. השאיפות שלה גבוהות והיא לא מסתירה את החלומות האולימפיים של טוקיו 2020.
ביטי דויטש על הפודיום בריגה – מקום ראשון (צילום: פרטי)
איך זה מרגיש להתחרות מחוץ לישראל בפעם הראשונה ולנצח?
"אני מאוד שמחה לייצג את ישראל המדינה שלי בצורה כל כך חיובית. אנשים לא תמיד יודעים כל כך הרבה על ישראל וכשהם רואים מסרים חיוביים על ישראל אז זה תמיד טוב לנו כמדינה. אני גם שמחה מאוד להביא גאווה למדינה שלי. הרבה אנשים אמרו לי לפני 'ידענו שתנצחי', אבל לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה במהלך מירוץ. הלכתי במחשבה שאני רוצה לעשות את המיטב של עצמי. אני מאוד שמחה על איך שהכל הסתדר".
ביטי דויטש, במרתון תל אביב (צילום: פרטי)
אילו מחשבות חולפות לך בראש במהלך המרוץ?
"בדרך כלל אני לא לחוצה לפני מרוצים, אך לפני מרוצים גדולים עם מטרה מדי פעם עוברות מחשבות מלחיצות בראש. הרגעתי את עצמי עם מדיטציה לפני התחרות. הרבה אנשים סיפרו לי על ההיסטוריה המשפחתית של המשפחה שלהם בלטביה מתקופת השואה. הרגשתי שאני חוזרת למקום הזה כיהודיה גאה ושמחה שיש לנו את הזכות להיות מי שאנחנו רוצים. רצתי דרך רחובות ריגה עם המחשבה הזאת וכל הריצה שיננתי את 'עם ישראל חי'. הייתי כל כך שמחה ומאושרת. רצתי את החצי הראשון של המרוץ בצורה רגועה וזה עזר לי מאוד בחצי השני. לקראת הסיום היה לי קשה אבל הייתי חזקה מנטלית. אמרתי לעצמי שבשביל זה עבדתי ולא נכנעתי לכאב. זה היה מרגש מאוד לחצות את קו הסיום, לקרוע את סרט הסיום ולחוש שיש כל כך הרבה היסטוריה יהודית שמתחברת במקום שכזה".
ביטי דויטש, רצה בכל מצב (צילום: פרטי)
"יש כמה דברים שלמדתי", מציינת דויטש, "דרוש כפר שלם כדי לנהל חיי משפחה ולרוץ מרתון. יש לי חברים טובים מאוד שעוזרים עם הילדים כאשר אני נוסעת, בעלי תומך מאוד. אני לא מסוג האמהות שדואגת כאשר אני נוסעת. אני מכינה את הכל לפני שאני נוסעת. אני חושבת שחשוב שיהיה לאמהות משהו שהן משתוקקות לעשות בשביל עצמן. כשהן מרגישות טוב עם עצמן הן יכולות לתת המון לילדים שלהן. הריצה ממלאת אותי בהמון אנרגיות. במקביל, הריצה היא לא כל חיי ואני תמיד מקפידה לתת לכל ילד את מלוא תשומת הלב שמגיעה לו או לה. אני משקיעה במערכת היחסים שלי עם הילדים בפרטים הקטנים. בנוסף, צריך גבולות ולהבין שאנחנו לא מסוגלים לעשות הכל. אם יש מטרה שרוצים להשיג צריך להיות ממוקדים".
מהי המטרה הבאה שלך?
"המטרה הבאה שלי היא לשפר את הזמנים שלי בריצה ובחצי מרתון בפרט. כמו כן, בגלל השיטה החדשה של הקבלה לאולימפיאדה אשמח גם לשפר את המיקום שלי בין הרצות במרוצים נחשבים. בנוסף, המטרה שלי היא להשקיע בתהליך שאני נמצאת בו של האימון וההתקדמות".
רק מקום ראשון, לא פחות – ברכה דויטש במרוץ הנשים (צילום: פרטי)
ביטי דויטש ושלושה מילדיה בגבעת רם (צילום: פרטי)
רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
