צילום: אדם אקרמן

הפינה ההיסטורית: אטרקציות היסטוריות ומיזמים מודרניים – סיפורו המיוחד של פארק עמק הארזים

פארק עמק הארזים מהווה מקום מפגש של אחד מיובליו של נחל שורק ונוצרים בו שטחים ירוקים נרחבים. על מגוון האטרקציות ההיסטוריות והמודרניות שכדאי להכיר

פורסם בתאריך: 28.8.21 09:54

בשנת 1998 הגיש האדריכל משה ספדיה (ספדי), תוכנית להרחבת ירושלים מערבה ב-26 אלף דונם (שכללה גם את עמק הארזים). בשנת 2007 נדחתה התוכנית, על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, בשל גל מחאה ארצי של ארגונים סביבתיים.  האזור ניצל מבנייה של אלפי יחידות דיור ומהווה כיום ריאה ירוקה ממערב לירושלים – והתאפשרה הקמתו של פארק עמק הארזים. זהו מקום מפגש של אחד מיובליו של נחל שורק, היורד ממוצא ומתחבר לאפיק הראשי של הנחל, בסמוך לחיבור עם נחל עוז. לעמק מתנקז גם נחל חלילים וכך נוצרים שטחים ירוקים – המהווים מקום נהדר להתאווררות, רוגע וספורט. בחלקו המזרחי נמצא מצפה נפתוח – גבעה המשקיפה מגובה כ-700 מטר על כל הפארק, המשמשת גם כשטח מרעה של עדר צבאים ועופרים.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


הפארק עובר תהליך פתוח מתמיד – ומאפשר ליהנות מבלוי משפחתי מהנה בחיק הטבע ובסמוך לעיר. קיים שביל לרכיבת אופניים, ישנה טיילת מטופחת מהעבר השני של נחל שורק, הוקם גן משחקים עשיר במתקנים ונבנו פינות ישיבה עם שולחנות פיקניק. גן השעשועים כולל נדנדות, מתקני טיפוס בחבלים, גלישה באומגה ולוחות משחק שבאמצעותם ניתן להכיר בעליי חיים וצמחים שמתאימים לאזור. שני גשרונים נבנו מעל אפיק נחל שורק – אשר בחורף גועש ושוצף ועולה על גדותיו. בשנת 2018 נחנך מעל לפארק הארזים – בקטע הרחב ביותר של ערוץ נחל שורק – גשר מדהים כחלק מהקו המסילתי המהיר של הרכבת בין ירושלים לתל אביב. גשר זה שהוא הגבוה והארוך ביותר בארץ, זכה בפרס הפרויקט המצטיין בתחום תשתיות התחבורה בארץ. הגשר אורכו כקילומטר (975 מטר) וגובהו כ-100 מטר –  בנוי מבטון ונשען על עמודים ענקיים. המיזם כולו תוכנן כך שישתלב בטופוגרפיה ובמרחב הנופי של עמק הארזים. עבור המבקר זהו מחזה מרהיב לראות את הקרונות האדומים, חולפים על הגשר הדו-מסילתי, במהירות של 160 קמ"ש.

צילום: אדם אקרמן

צילום: אדם אקרמן

אטרקציה מיוחדת בפארק המהווה גן בפני עצמו, היא "עינות תלם". הגן כולל שלושה מעיינות הנובעים ויוצרים בריכות. מעיינות אלו שמשו את תושבי האזור מימי קדם וניתן לראות במקום שרידים רבים של חקלאות קדומה – הכוללת טראסות ומערכת השקיה מימי בית שני. במאה ה-16 נוסד במקום כפר ערבי זעיר "בית טולמא", שנעזב בראשית המאה ה-19, ונותרו ממנו בוסתנים לא מטופחים.  ב-1906 נעשה ניסיון להתיישבות עסקית במקום על ידי משקיעים יהודים מרחובות– שהקימו בית בד ומפעל לסבון. המפעל המרוחק מירושלים, לא הצליח והמשקיעים נטשו אותו ב-1911. בשנת 1923 הרב יהודה לייב פישמן, רכש את אדמת המפעל ובמקום התיישבו שמונה משפחות דתיות שהתפרנסו ממלכות יד שונות (רקמה ועיבוד עורות). הם קראו ליישוב "עמק הארזים" (באזור לא היו ארזים – אלא עצי ברוש גבוהים, שנראו למקימים כארזים – ומכאן נובע שם האזור). בפרוץ פרעות 1929 – נאלצו המשפחות לעזוב ולהימלט לירושלים. הבריטים בנו במקום בית משאבות שנותר עד היום על כנו.

בשנת 2017 נחנך לרווחת הציבור בקצה עמק הארזים הסמוך לירושלים, מרכז ספורט ענק על שם משפחת קראפט, שתרמה 6 מיליון דולר להקמתו – הכולל גם שני מגרשי כדור רגל ומגרש פוטבול – עם טריבונות לישיבת 300 צופים. בעמק הארזים ישנן שתי חוות בבעלות פרטית שמעניין לבקר בהן. אחת מהן היא חוות אמיר – לרכיבה על סוסים. זו החווה היחידה באזור ירושלים המוכרת על ידי ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה. היא מתמחה גם בתחום הרכיבה הטיפולית והשיקומית לילדים המגיעים בלווי הוריהם. בלב לבו של פארק הארזים – שוכנת החווה הוותיקה טור סיני – הטומנת ספור משפחתי וציוני מרתק.

צילום: אדם אקרמן

חוות טור סיני משתרעת על שטח של כמה עשרות דונמים והינה בוסתן אורגני, הפתוח בתאום לציבור הרחב. בבוסתן המקיף את החווה גדלים למעלה מ- 200 סוגים שונים של זני ועצי פרי בשיטת עיבוד אורגנית ומהווים גן המבשיל בהדרגה לאורך השנה. כ-2,500 עצי פרי כמו שזיפים ואגוזים – פזורים במקום. כן ישנו משעול תבלינים וצמחי מרפא.

החווה מנוהלת על ידי עודד טור-סיני, שהוא נכדו הבכור של פרופ' נפתלי טור סיני (טורצינר), אשר עלה ארצה מברלין ב-1933. הוא היה מהמרצים הראשונים באוניברסיטה העברית בהר הצופים לבלשנות, למקרא וליהדות. פרופ' טור-סיני היה ממקימי האקדמיה ללשון העברית, השלים את כרכיו האחרונים של מילון אליעזר בן יהודה – וזכה בפרס ישראל ובתואר יקיר ירושלים. אביו של עודד, זאב (בנו של נפתלי) ואמו סימה, היו ממייסדי קיבוץ אלומות ולאחר מכן עברו למושבה מוצא שבמבואות ירושלים. הם החליטו לחדש את הטראסות העתיקות הפזורות סביב נחל שורק, ולטפח מינים וזנים חדשים של עצי פרי שטרם גדלו באותם ימים בארץ. בשנת 1952 הוקמה במבואות המערביים של ירושלים חוות מטעים פרטית, שנודעה בשם "מטעי עמק הארזים" – על המורדות הצפוניים של מצפה נפתוח – במקום שגדלו בו עצי פרי נשירים מסוגים שונים.  זאב בעזרת אביו, הצליח לגייס הון פרטי בין היתר גם מקרובי משפחה שברחו מגרמניה לארה"ב. הם השיגו מקק"ל שטח של כ-1,200 דונם, אשר השתרע ממוצא וממבשרת ציון ועד שכונת רמות של היום. זאב, שהיה אגרונום בהכשרתו, וסימה בוגרת ביה"ס החקלאי נהלל, ניהלו את הפרויקט. "מטעי עמק הארזים" היה מפעל חקלאי יוצא דופן, שכלל מיכון מודרני שהובא מחו"ל – וזאת בשונה מחקלאות ערבית של טראסות צרות. במקום נפרצו דרכים והוקמו מפעלי מים. יבולי הפרי השנתיים הגיעו לכמה אלפי טון, אשר סיפקו כ-30% מפרות הקיץ של מדינת ישראל הצעירה. במקום התפרנסו כ-200 משפחות עובדים ובהם – לצד ירושלמים ותיקים – היו עולים שאך זה הגיעו מכורדיסטאן ומצפון אפריקה. בשל מצוקת המים להשקיית שטח כה נרחב, הקימה משפחת טור-סיני בשיתוף עם עיריית ירושלים וגם הסוכנות היהודית את מפעל המים "מפכים". היה זה המפעל הראשון מסוגו בארץ, שטיהר מי ביוב מהשכונות הצפוניות של ירושלים ועשה בהם שימוש חוזר בחקלאות.

לאחר פטירתו של נפתלי ומחלתו של זאב טור-סיני, הועברו האדמות למושבי האזור ובהדרגה ננטשו. לאחר מאבק משפטי ממושך הצליח עודד טור-סיני לרכוש בחזרה, בהסכמת רשות מקרקעי ישראל, שטח של כ-30 דונם. שטח זה הוא כיום "השריד האחרון" של המפעל הציוני-משפחתי במבואות ירושלים. עודד הקים במרכז השטח חווה חקלאית והפך אותה לחוות נופש "עטופה" בעצי פרי.

צילום: אדם אקרמן

ממול לחווה נחנך ב-2003, בטכס מרשים שאורגן על ידי הקק"ל, מצפה טורצינר – כמחווה לבני המשפחה על תרומתם  להתיישבות ציונית במבואות ירושלים. במרחק של כ-1.5 ק"מ, מחוות טור-סיני במעלה עמק הארזים, נמצאת אנדרטת התאומים המרשימה,  שהיא אטרקציה מודרנית וייחודית, לזכר נספי ה-11 בספטמבר 2001  בניו יורק.

הכותב הוא ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. ירושלמית

    כתבה נהדרת.
    רק חבל שאנשים בלי רכב לא יכולים להנות מכל הטוב הזה.
    אני מצפה ממשרד התיירות לדאוג ברצינות לנושא התחבורה הציבורית לשמורות טבע ואתרי תיירות בארץ.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר