כיכר החלומות

עבור ירושלמים רבים כיכר ספרא היא מרחב שמרכז ביורוקרטיה עירונית ושאליו מגיעים לטובת סידורים שונים. אחרים יזכרו את הכיכר כבמה שמארחת מופעים ואירועי תרבות, ובעבר גם חגיגות אליפות של קבוצה אחת מירושלים שכבר הפכה מזמן לקבוצה של המדינה. שבוע הספר שמתארח בכיכר, זו השנה השנייה, ימלא את הכיכר באלפי קוראים ומבלים שייהנו מחגיגת תרבות ורוח אהובה עם נציגות של עשרות הוצאות ספרים, מיצגי אומנות ייחודיים ועוד. ביריד יתקיימו גם מופעי פס תרבות ומתחמי הפעלות למשפחות ולילדים, שלצד דוכני הספרים יספקו לתושבי העיר חוויית קיץ מושלמת. האירוע הוא הזדמנות גם לצאת לסיבוב בכיכר ולחוות אותה ואת הסביבה מזווית שונה. לכיכר, שמארחת כמה יצירות שכבר הפכו לחלק מהנוף הירושלמי, נוספו בשנים האחרונות גם כמה גלריות עירוניות שהופכות את המרחב שמסביב לכיכר ולרחוב יפו לצבעוני יותר.

גן דניאל: מוזיאון פתוח בלב העיר

גן דניאל, הסמוך לכיכר ספרא ולרחוב יפו, הוא אחד המרחבים הציבוריים הייחודיים בירושלים. מעבר להיותו גן היסטורי שנוסד בסוף המאה ה-19, הוא מהווה כיום מעין מוזיאון פתוח לאמנות ציבורית, שבו משולבים פסלים, מיצבים ועבודות אמנות המשקפים את ריבוי הפנים של ירושלים – עיר של זיכרון, תרבות, יצירה והתחדשות.

הגן נוסד בתקופה העות'מאנית ונחשב לאחד הגנים הציבוריים הראשונים בירושלים החדשה. במשך יותר ממאה שנים שימש מוקד מפגש לתושבי העיר, ובהדרגה הפך למרחב המשלב בין מורשת היסטורית לבין יצירה עכשווית.

פסל "ראש מודרני" (צילום: עיריית ירושלים)

בין העבודות הבולטות בגן נמצאת יצירתו של האמן האמריקאי רוי ליכטנשטיין, "ראש מודרני", שהפכה לאחד מסימני ההיכר של מרכז העיר. לצד יצירה זו מוצבות בגן עבודות נוספות המעשירות את חוויית השהייה בו ומספרות סיפורים שונים על ירושלים ועל החברה הישראלית. לצידו עומד הפסל "חיים" של האמן יפתח גבע, העוסק במתח שבין הטבעי למלאכותי ובין הפרטי לציבורי, ומציע התבוננות עכשווית במושגי חיים וצמיחה בתוך הסביבה העירונית.

בשולי הגן מוצבת יצירתו של אברהם אופק, "העקידה", שמעניקה פרשנות אמנותית לאחד הסיפורים המכוננים בתרבות היהודית. העבודה משתלבת בנוף הירושלמי ומזמינה דיון בנושאים של אמונה, הקרבה, זיכרון וזהות.

בגן מוצב גם מיצב הרדיו הגדול, עבודה המעוררת זיכרונות תרבותיים וקולקטיביים מתקופות שבהן הרדיו היה מרכז החיים הציבוריים והמשפחתיים. המיצב מחבר בין עבר להווה ומעלה שאלות על תקשורת, זיכרון והעברת סיפורים בין דורות.

אחד האלמנטים ההיסטוריים המיוחדים בגן הוא משאבת המים והמזרקה, המזכירות את התשתיות העירוניות הראשונות ששירתו את תושבי ירושלים ואת חשיבותם של מקורות המים בהתפתחות העיר. שילובם במרחב הציבורי מדגיש את הקשר שבין היסטוריה עירונית לבין עיצוב נופי.

לצד אלה מוצב גם הפסנתר הציבורי, המזמין מבקרים ועוברי אורח להפוך מצופים למשתתפים. הפסנתר מעניק למקום ממד חי ודינמי, ומאפשר למוזיקה להישמע באופן ספונטני בלב העיר.

מיצג "הכריות" (צילום: סמדר כרמלי)

בצידה הנגדי של הכיכר מוצבת עבודת "כריות" של סמדר כרמלי, שמכניסה למרחב ממד של רכות, מנוחה ואינטימיות. באמצעות אובייקט יומיומי המוצא מהקשרו הטבעי ומוגדל לממדים ציבוריים, נוצרת נקודת מפגש בלתי צפויה בין המרחב הביתי למרחב העירוני. היצירה, שכבר הפכה למרחב התכנסות של תושבים, היא אחד האייקונים המזוהים ביותר עם הכיכר.

שלוש גלריות, שלוש נקודות מבט על ירושלים

בשנים האחרונות קמו מסביב לכיכר כמה גלריות ייחודיות שמציגות את היצירה הירושלמית. ביניהן גלריית חוצות, גלריית ביתא ושחם מעבדתרבות, שמציעות שלוש דרכים שונות לחיבור בין האמנות, הקהילה והמרחב הציבורי בירושלים. כל אחת מהן פועלת מתוך הקשר עירוני אחר, אך כולן מבקשות להפוך את האמנות לחלק מהחיים היומיומיים בעיר.

גלריית חוצות, הממוקמת על רחוב יפו מול כיכר ספרא ובסמוך לכיכר צה"ל, פועלת כחלון ראווה עירוני לאמנות עכשווית. התערוכות המוצגות בה נגישות לעוברים ושבים לאורך שעות היממה ומאפשרות מפגש בלתי אמצעי עם אמנות מחוץ למסגרת המוזיאלית. בימים אלה מוצגת בה תערוכת היחיד "התרה" של מינה ריינגולד, העוסקת בזיכרון, שייכות וצורות של הנצחה במציאות המקומית.

שחם מעבדתרבות, הממוקמת ברחוב שחם 5 בלב העיר, היא מרחב ניסיוני המשלב אמנות, מחקר ופעילות קהילתית. המעבדה משמשת פלטפורמה למפגשים בין יוצרים מתחומים שונים ומעודדת בחינה של תופעות תרבותיות עכשוויות דרך עשייה אמנותית. השבוע תיפתח בה התערוכה NAILS, באוצרותה של יובל קומם, העוסקת בתרבות לק הג'ל בישראל וביחסים שבין גוף, זהות ונראות במרחב הציבורי.

גלריית חוצות (צילום: עיריית ירושלים)

במרחק שלוש תחנות רכבת קלה, בסמוך לשוק מחנה יהודה על מפלס הרחוב של מתחם סיידוף המשופץ, פועלת ביתא, מרכז לאמנות, עיצוב ויזמות תרבותית . המקום פועל כנקודת מפגש בין יוצרים, תושבים וקהילות, ומחבר בין תערוכות, סדנאות, למידה ופעילות ציבורית. התערוכה "עד שיום אחד", באוצרותה של ליטל מרקוס מורין, שהגיעה לירושלים מגלריה ־P8 בתל אביב, עוסקת בתקווה, זמן ואי־ודאות, וממשיכה את השיח שמקיימת ביתא בין אמנות עכשווית לבין המציאות העירונית והחברתית המשתנה.

המרחב שבו ירושלים מספרת על עצמה

מכלול היצירות בגן דניאל יוצר מרחב ייחודי שבו אמנות, היסטוריה וחיי היומיום נפגשים. הגן אינו רק מקום למנוחה ולמפגש, אלא גם זירה תרבותית פתוחה המאפשרת לתושבי ירושלים ולמבקריה לחוות אמנות כחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי העירוני. כך ממשיך גן דניאל למלא את ייעודו ההיסטורי כמקום מפגש עירוני מרכזי, תוך שהוא מציע פרשנות עכשווית לתרבותה המתחדשת של ירושלים. יחד איתו מציעים שלושת המרחבים מבט על ירושלים כעיר שבה האמנות אינה מתקיימת בנפרד מהמרחב הציבורי, אלא פועלת בתוכו – ברחוב, בשכונה ובמרכז העיר – ומזמינה את התושבים לקחת חלק פעיל בשיח התרבותי המקומי.